אור ברסלב

שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סוטה· רבי דוד פרנקל

פרק א · הלכה ד

הלכה ג

ולא יהא כבוד מאיר ככבוד קונו. וא"ת בשלמא בסוטה אי אפשר בענין אחר משא"כ כאן באשה זו הלא היו יכולין לכוף לבעלה שיתרצה כדאמרי' בסמוך וי"ל שאף שהיה מתרצה עכשיו מ"מ היה נוטר השנאה בלבו על אשר הביאתו לידי מלקות ועי"ל דדעת ר"מ שאין הבעל ראוי למכות שבאמת היא עשת' שלא כדין שאיתר' בבהכ"נ:

שהיו נוטלין מעשר ודנין. בבבלי בשבת פרק במה בהמה דף נ"ו גרסי' כתנאי רמ"א חלקם שאלו בפיהם. ופירש"י מעשר ראשון שאלו בפיהם והיו נותנים להם וכו' ולר"מ לא חטאו בהטיית המשפט. וקשה דהא מפורש אמרי' כאן שעיקר החטא הוא על שהיו דנין אותן שנתנו להן המעשר וצ"ע:

מברכתא היתה עוברת. בבלי בכתובות דף י איתא מברכתא חביטא ליה פירש"י זונות העיר הזאת ששמה מברכתא חבוטות ושוכבות תמיד לפניו לזנות מאחר שהוא בקי בפתח פתוח ע"כ ופירושו תמוה דהא נהרדעא אתריה דר"נ הוה גם לפי פירושו עיקר חסר מן הספר לכן נ"ל דה"פ שיירא של נשים חבוטות לפניו שהוא בקי בפתח פתוח ולפי מ"ש תוס' שם דבלשון בתמיה קאמר הלשון מדוקדק ביותר וכן עיקר כדמוכח כאן דמברכתא פירושו שיירא ואף דבעירובין דף מ"ז מפורש שיש מקום ששמו מברכתא אין משם ראיה:

תוכן העניינים

שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סוטה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה