אור ברסלב

שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי נזיר· רבי דוד פרנקל

פרק א · הלכה ג

הלכה ב

ע"ד דבר קפרא אם גילח ביום ל' לא יצא. ותימא וכי פליג בר קפרא אמתני' דריש פ"ג דתנן אם גילח יום ל' יצא והכי הל"ל ע"ד דבר קפרא מגלח יום ל"א וע"ד דר"י מגלח ביום ל' ועיין בבבלי וצ"ע:

כמה הוא גידול שיער פרע ל' יום. משמע מאן דיליף מגדל פרע לית ליה דרשא דיהיה ותו' כתבו דף ו' ע"ב בד"ה שומע כו' ת"ל גדל פרע שער ראשו ואין גידול פחות מן ל' יום כמנין יהיה ע"כ. משמע דמ"ד גדל פרע אית ליה נמי דרשא דיהיה. גם בבבלי שם לא משמע כן:

מן הכא ובכתה את אביה וגו'. וקשה טפי ה"ל למייתי מדכתיב עד חדש ימים דכי היכי דירח משמע ל' יום ה"ה חדש כמ"ש תו' פ' החולץ וע"ק ניליף ימים מדכתיב ויהי' מקץ שנתים ימים ואי משום דלא ילפינן מימים שיש עמהם שנים כדמשני בבבלי בפרקין דף ה' לא ניליף נמי ימים שיש עמהם חדשים וצ"ע:

ימם כתיב חסר יו"ד. עיין בקונט'. וי"ל עוד דמאן דיליף ממלאת הימים סובר דבעינן ל' אלא דסד"א דאפי' בדיעבד לא יצא כתיב ימם חסר ללמד דבדיעבד יצא. מיהו בבבלי דף ו' משמע כפי' בקונטרס:

מתני' פליגא על רב הריני נזיר יום א' וכו'. עיין פי' בקונט'. וק"ק דלמא תרווייהו מהני אי סמיך הנוסף על ל' יום למלת נזיר הוי נדר שתים וכן אם אמר לישנא יתירא נמי הוי נזיר שתים. וראיתי להבה"ז סיף מס' ערכין שכ' דה"פ ברישא תנן נזיר ושעה א' נזיר שתים ובסיפא תנן נזיר שלשים יום ושעה אחת הרי זה נזיר אחד ושלשים יום תיבת יום מיותר דהל"ל שלשים ושעה ואפ"ה לא אמרי' דהוי לישנא יתירא א"כ ה"ה היכא דאמר ל' יום ויום אחד נמי לא הוי לישנא יתירא ע"כ. ופי' תימא רישא ל"ל וכ"ת כי היכי דרישא אמר נזיר ושעה אחת ה"ה בסיפא הל"ל ושעה אחת א"כ תיקשי לנפשי' למה ברישא נזיר שתים ובסיפא ל"א יום אעכ"ל דנזיר משמע ענין בפני עצמו משא"כ באומר ל' יום ושעה א'. ועיקר הענין תימא ודאי דליכא יתורא שאם יאמר ל' ושעה אחת ליכא למשמע מיניה ל' יום כמ"ש בקונטרס ואף אם נאמר מדאמר ושעה א' בוי"ו משמע דל' יום אמר מ"מ לא משתעי אינשי הכי וכה"ג לאו יתורא הוא. והרמב"ם כ' פ"ג הריני נזיר ל"א יום ויום א' ה"ז נזיר נזירות א' ל"א יום ע"כ וכ' הבה"ז שם שיש להפליא שבגמ' דף זי מפורש דרב אמר דהוי נזיר שתים דסובר כר"ע דלישנא יתירא לטפויי קאתי. ויותר תימא שהכ"מ העתיק לשון הגמ' ולא הרגיש בזה ע"כ. ותמיהתו זו לאו תמיה היא שהרי מפורש בכ"מ שגירסתו היא הריני נזיר שלשים ואחד יום כו'. והלח"מ הגיה מדעת עצמו ולא שם עינו על דברי הכ"מ. ומ"ש הבה"ז לתרץ דברי הרמב"ם שסמך עצמו על סוגיין שמבואר דכ"ע מודים באומר הריני נזיר ל' יום ויום אחד דאינו נזיר אלא אחת ורע"ק פליג אפי' באומר הריני נזיר ל' יום ועוד יום א' ע"ש. וקשה הא בבבלי מפורש דלר"ע הוי יום יתור לשון וליתא להך ברייתא וצ"ל דלא מיתנייא בי ר"ח ור"א ולא מותבינן מינה וע"ק אי איתא להך ברייתא ה"ל להרמב"ם לאשמועינן דאפי' אמר ועוד יום אחד נמי לא הוי אלא נזיר אחת כר"ע. ע"פ מחוורתא דגירסת הכ"מ עיקר וכמ"ש. אלא דקשיא למה השמיט דין ל' יום ויום אחד דהוי נזיר שתים וי"ל:

תוכן העניינים

שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי נזיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה