אור ברסלב

שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי נדרים· רבי דוד פרנקל

פרק ד · הלכה ט

הלכה ו

מהו דיימר מאן דעביד וכו'. מכאן משמע דאומר כל הזן וכו' גרע טפי מאמירה לחנווני. ובבבלי פ' המדיר מסיק דלא מבעי' קאמר לא מיבעי' כל הזן וכו' דשרי אלא אפי' חנוני הרגיל אצלו דסד"א דה"ל במאן דאמר זיל הב ליה דמי קמ"ל. לפ"ז י"ל דמתני' לאו בלא זו אף זו איתניי' אלא רישא בחנוני הרגיל אצלו איירי וסיפא בפועלים שאינו רגיל אצלם איירי ורישא התירו אפי' בחנוני הרגיל אצלו משום כדי חייו אבל בבנין לא התירו אלא בשאינו רגיל. מיהו במתני' בירושלמי בין ברישא בין בסיפא ל"ג הרגיל והך סוגיא במסכת שבת פ' כל כתבי פירשנו בסגנון אחר ופירושינו בסוגיין הוא עיקר:

תוכן העניינים

שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי נדרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה