שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי נדרים· רבי דוד פרנקל
פרק ד · הלכה א
אין אבל משאילו כוסו' וכו' שאין מהנין את האוכל. בבבלי בריש פרקין אמר ר"פ שק להביא פירות וכו' ואפילו צנא בעלמא הנאה המביאה לידי מאכל הוא ואסור נראה דפליג אהירושלמי דמפרש למתני' באומר הנאת מאכלו עלי הלכך דוקא העושה מעשה בגוף המאכל אסור וקרדום המבקע עצים אסור שגורם הבישול בגוף המאכל ומעו' מספק' ליה אי כגוף המאכל הוא אבל. בבבלי מסיק דמתני' באומר הנאה המביאה לידי מאכלך עלי הלכך אפי' שק אסור וה"ה לכוסות וכו' דאסור. ואני תמה מהרב"י סימן רכ"א שמביא דברי הירושלמי בכוסו' וכו' דודאי לשיטת הבבלי באומר הנאה המביאה לידי מאכל אסור בכוסות ובאומר הנאת מאכלך עלי שרי אפילו בלפסין וקדרות מותר שלא אסר אלא שלא יהנה מגוף המאכל. גם הש"ך מביא דברי הירושלמי שם ולא ביאר הדבר דלית הלכתא כוותיה וצ"ע. גם מ"ש הרמ"א שם קרדום שמבקי' בו עצים אסור באומר הנאה המביאה לידי מאכל עלי. נ"ל דמשנה שא"צ היא דהשתא שק אסור כמפורש שם בש"ע כ"ש קרדום וצ"ע:
מעתה אסור להשאיל לו מעות וכו' וקשה מאי שאלה שייך במעות ואם נאמר שנתן לו להחזירם בעין א"כ פשיטא שאינו כנותן לו מעות ליקח בהן ככר ואי בהלוא' איירי פשיטא מיהו י"ל דבהלואה קמיבעי' ליה כיון שצריך להחזיר מעותיו לא הוי הנאה אך קשה מ"ש משאלה:
אמר ר"י טעמון וכו'. מה שיש לדקדק בסוגי' זו עיין במ"ש בתוספות בכתובות דף מ"א ע"ב: