אור ברסלב

שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי מועד קטן· רבי דוד פרנקל

פרק א · הלכה ג

הלכה ב

בסתם חלוקים. הרא"פ פי' בסתם חלוקים ולא הוזכר ראב"י בהדיא ע"כ ואינו מחוור ול"נ לפרש עוד דבסתם חלוקים היינו בשנטועי' עשר לבית סאה ופי' שבקונט' נראה עיקר:

אשכח תני וכו'. פי' הרא"פ דקתני בהדיא מועד ש"מ כמו שאוסר התם דומיא דהכי מתיר הכא אפי' ז' ימים אחרוני' דאי אוסר מז' ימים אחרונים אין שייך לומר ובמועד אסור אף בשביעית בכה"ג אוסר אלא ודאי חילוק של היתר ואיסור מלאכה ביניהון ור"ש נמי כראב"י ס"ל וכדאשכח בברייתא ע"כ ודבריו תמוהים למה אין שייך לומר ובמועד אסור הכי הל"ל דאין שייך לומר דבשביעית מותר דהא איכא ז' ימים אחרונים דאסורים אלא דליתא נמי להא דכיון דכל השנה שרי לא חש לאותן ז' ימים וע"ק מאי קאמר דר"ש כראב"י הא עפר לבן כמרווחין ובהן אף רבנן אסרי וע"ק לעיל בפרקין נמי קאמר הנך תרי טעמי שחלוקים שביעית ממועד ולא מייתי הא דאשכח תני אלא ודאי פי' שבקונט' עיקר וכ"מ בתיו"ט ע"ש:

אלא כאן באילן וכו'. כ' הרא"ש בפירקין ודברי הרי"ף שפסק כראב"י עיקר דבירושל' פ"ב דשביעית מוכח דרבנן אסרי הרבצה והא דקתני חכמים מתירים בזה ובזה מפרש בין ששתו קודם הרגל בין שלא שתו בין באילן בין בזרעים ע"כ ודבריו תמוהים לי הא לא מסיק בשביעית דרבנן אסרי הרבצה אלא ראב"י בברייתא הוא דאוסר ואם נאמר דסובר רבנן דמתני' דפליגי אר"ש ראב"י היא עדיין קשיא הא התם בעפר לבן איירי דה"ל כמרווחין כמפורש כאן והתם ובמרווחין לא פליגי רבנן וראב"י דהכא ולתרווייהו אסור א"כ מאי מייתי הרא"ש סיעתא לאסור השקאה בנטועים עשר לבית סאה מהרבצה דעפר לבן ותו קשיא אמ"ש הרא"ש דהירושל' מפרש דחכמים מתירין אפי' בזרעים שלא שתו קודם הרגל הא מפורש מסיק הש"ס איפכא וכדפירשתי בקונט' וכן קשיא נמי אדברי הר"ן דמשמע מדבריו דהירושל' סובר דפליגי בתרווייהו ע"ש ונ"ל דגירסתם בין ששתו קודם הרגל בין שלא שתו קודם הרגל בין באילן בין בזרעים וצ"ע:

תוכן העניינים

שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי מועד קטן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה