שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי מגילה· רבי דוד פרנקל
פרק ד · הלכה ה
וכתיב תורת ה' תמימה. כ' המג"א סי' תרצ"ב אם נשתתק הקורא באמצע המגלה השני צריך להתחיל בראש כמ"ש סי' רפ"ד אבל א"צ לברך תחלה דיוצא בברכת הראשון שיוצא בשביל כל הקהל ע"כ ותימא הא מפורש כאן דאף בתורה לא היה צריך להתחיל בראש אלא מטעם הברכה וכתיב תורת ה' תמימה משמע מפורש דאם א"צ לברך שנית א"צ להתחיל בראש וכ"מ ברא"ש בפרקין וגם דוקא בתורה הוא דצריך להתחיל בראש משום דכתיב תמימה ואין להביא ראיה ממפטיר שכ' בסי' רפ"ד שצריך להתחיל בתחלה דזהו לשיטת הריב"ש דסובר נמי דצריך לברך בתחלה ואם לא יתחיל ברא"ש א"כ הראשוני' לא נתברכו לפניהם דזהו מעשה חדש ועי' בט"ז ריש סי' ק"ט וגם דהמפטיר משום כבוד תורה ניתקן ודינו כמו תורה וזה נראה ברור וצ"ע:
אמרון ליה בני קרתיה קטע בדיבורייא וכו'. בגליון פירש קטע בדבירייא פי' חתוך חתיכה מס"ת כדי שיקראו בנינו הקטנים בתוכו וכו' ולית אנן כלומר ולא אנן מחתכים התורה שאנו חורין סדרה אחת בפעם א' ולא כולה ע"כ ואינו מחוור וכי מי ס"ד דמותר לחתוך הס"ת לחתיכו' ואין טעם לפי' זה והיה נ"ל לפרש עוד דא"ל שיקצר בקריאה ויפסיק באמצע סידר ולא יקרא הסידרא כולה בשבת אחת ויתחיל בשבת השני בסידרה שניה דנמצא שאין קורין התורה כולה בצבור וזהו דפריך ליה ולית אנן מפסיקין בסידר' בב' וה' ובי"ט והשיב ליה דמ"מ חוזר וכולל אותן בשבתות משא"כ כפי דעתם לא היו קורין התורה כולה:
כד דהיא חדא אורי' וכו'. מה שיש לדקדק בזה כתבתי בפרק בא לו: