שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי מגילה· רבי דוד פרנקל
פרק ג · הלכה א
מהו ליקח אבנים וכו'. כתב בהג"א מא"ז פ' ב"ה ואסור ליקח אבנים מבה"כ ישנה כדי לבנות חדשה כי ליכא דוכתא לצלויי ע"כ. וכ"ה בהג"ה בש"ע סי' קנ"ב וכבר השיב הב"ח על דברי הג"ה זו ע"ש ול"נ דבבה"כ שנפל איירי ואין שם אלא אבנים ואפ"ה אסור משום חרבן מקום מיהו אי איכא דוכתא לצלויי סובר הא"ז דמותר דלא מהני מה שמניחים שם כיון שיש להם מקום אחר להתפלל ודברי הא"ז לקוחים מדברי הירוש' שכן דרכו בהרבה מקומות ועי' בט"ז שם:
לא דאסור אלא מן גו דנפשהון עגומה וכו'. כתב בש"ע א"ח סי' קמ"ג סעי' ב' בהג"ה אבל בחומשים שלנו אפי' כל ה' ספרים ביחד אין לברך עליהם וכ' המג"א ומ"מ קורין בלא ברכה שלא תשתכח תורת קריאה ומשמע שהחזן קורא בקול רם כמו בשאר פעמים ע"כ ותימא איך דוחה דברי הירושלמי דמפורש כאן דמוטב שלא לקרות כלל מלקרות בחומשין כדי שישימו על לבם לקנות ס"ת שלימה כ"ש שבחומשים שלנו אסור לקרות כדי שיהא לבן עגומה וכ"מ בב"י ע"ש וצ"ע: