שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי מגילה· רבי דוד פרנקל
פרק א · הלכה ח
ניתני אין בין בהרת גדולה לבהרת קטנה. קצת קשה אי הוה תני הכי ה"א דוקא המוחלט בפסיון דהיינו בהרת גדולה אבל המוחלט בשער לבן או במחיה אינו חלוק מן המוסגר ועוד איצטרך לאשמועינן דאפילו הבא מתחלה כולו לבן טעון הסגר ואינו טעון פריעה ופרימה כדתנן בנגעים פ"ח:
סופה מסייעא לר' לעזר הטהור וכו'. נראה דקאי אמתני' דפ"ח דנגעים דכולא פירקא איירי בפרח בכולו ורישא דהך מתני' אם בכולו פרחה כאחת מתוך הטהרה טמא בתוך הטומאה טהור הטהר מתוך הסגר פטור וכו' וניחא לי בזה שהרמב"ם השמיע דין זה דפרח מתוך הסגר שיהא טעון צפרים אע"ג דר' יוחנן סבר כן משום דמתני' מסייעא לר' לעזר ואע"ג דברייתא מסייעא לר' יוחנן לא שבקינן מתני' ועבדינן כברייתא:
כל ימי הנגע בו את שטומאתו וכו'. וקשה א"כ שילוח נמי לא ליבעי דהא בהאי קרא כתיב שילוח וכי תימא ה"נ תיקשי מתני' ליחשוב נמי הא וכה"ג פריך בבבלי וי"ל דמרבה מוסגר לשילוח מדכתיב טמא הוא בדד ישב וגו' משמע כל שהוא טמא בדד ישב: