אור ברסלב

שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי מגילה· רבי דוד פרנקל

פרק א · הלכה א

פרק א

אלא שהכפרים מקדימין ליום הכביסה. כתב הר"ן ויש לשאול היכי שרינן להכפרים לקרות בי"א ובי"ב ובי"ג בתוך העיירות שאין קורין אלא בי"ד קרי כאן לא תתגודדו לא תעשו אגודות אגודות ע"כ וכה"ג מקשים תוס' ביבמות פ"ק ונ"ל כיון דמצאו חכמים סמך מן המקרא כדמשני לקמן מי שסידר את המשנה וכו' א"כ לא הוה אגודות כי היכא דמצינו שהכתוב נתן מצות להכהנים בפני עצמן ולא מיקרי אגודות וכ"מ לעיל בפסחים דף י"ג ע"ש:

מה ת"ל בזמניהם. בבבלי גרסינן האי מיבעיא ביה לגופיה ומשני ליכתוב רחמנא זמנם לכן פירשתי בקונטרס דקשיא ליה לכתוב רחמנא זמנם אבל קשיא לי מאי קא פריך האי מיבעיא ליה לגופיה הא כמה פעמים פריך הש"ס במועדו למה לי ומוקי ליה לדרשא אם כן הכא נמי בזמן למה לי פשיטא דבזמן יעשה ואפשר דשאני התם דבמועדו טובא כתיבי בפרשה:

ליתן להם זמנים אחרים. בקונטרס פירשתי להשוות דברי רבי יונה לדברי הש"ס בבלי ועי"ל ליתן להם זמנים אחרים היינו אם עברו י"ד וט"ו ולא קרו שיקראו אחרי כן ולא ס"ל דרשא דולא יעבור והא דתנן במתני' לא פחות ולא יותר היינו לכתחלה וכן מצינו במתני' גבי מילה ותדע דהא תני לקמן בסמוך שזמנו כל החדש וכן פסקו כל הפוסקים:

אם משושן הבירה את למד. אפשר לפרש דלריב"ק פריך אם משושן הבירה את יליף נאמר דדוקא בשושן אל יקראו בי"ד אלא בט"ו ושאר כל המקומות המוקפין יקראו בי"ד אלא דקשה לי לפרש כן משום דבתוספתא משמע דלא השיב ריב"י אלא לת"ק ולא לריב"ק וגם לפי מסקנא דשמעתין הוא כך לכן בחרתי לפרש כמ"ש בקונ':

חרב הכרך ונעשה של עכו"ם וכו'. כתב הר"ן בשם הרמב"ן פירוש בירושלמי שאלו מילתא דר' יהושע בן לוי דלקמן דכרך שחרב מי' בטלנים ולבסוף ישב או שנעשה של עכו"ם מהו והשיבו דק"ו הוא שהרי בכרכים המוקפין חומה שבחוצה לארץ קורין בט"ו אע"פ שהרבה כרכים בחו"ל שלא היו בהן ישראל כלל מימות אחשורוש וכ"ש שלא היה בהן עשרה בטלנין ע"כ והדבר תימא דתלי תניא בדלא תניא היא גופה מנ"ל דבחו"ל קורין כלל וע"ק א"כ דבח"ל קורין בכרכין המוקפין מימות יהושע א"כ אף בח"ל קמיבעי ליה ומאי ק"ו שייך כאן לכן נ"ל פירוש שבקונטרס עיקר ואפשר שזהו כוונת הר"ן שכתב בסוף דבריו ואם הירושלמי מתפרש כך יש ללמוד ממנו שכרכין המוקפין בח"ל קורין בט"ו ע"כ ור"ל שאפשר לפרש הירושלמי כמ"ש בקונטרס וא"כ אין ללמוד ממנו:

ויהי גבולם מחלף וגו' קטת ונהלל וגו' וקשה הא קטת ובהלל בגבול זבולון הוא וכתוב בקרא תחלה ואח"כ כתיב מחלף והוא בגבול נפתלי ולמה שינה הסדר ופירש תחלה ערי נפתלי ואח"כ ערי זבולון וי"ל דמאן דאמר דקרא מסייעא לריב"ח היה שוכן בערי נפתלי והם היו קרובים אליו אך תימא לפ"ו יש בפסוק ויהי גבולם מחלף וגו' שבעה ערים ולמעלה קחשיב וערי המבצר הצדים וגומר חמשה ערים וכתיב בתריה יאדמה והרמה וחצור וקדש ואדרעי ועין חצור ויראון ומגדל אל חרם ובית ענה ובית שמש ערים י"ט ולחשבון זה הם ערים כ"ב לפחות וצ"ע:

לוד ואונו הן הן גי החרשים. וא"ת הא כתיב בנחמיה לוד ואונו גי החרשים וי"ל דמפרש לקרא הכי לוד ואונו הן גי החרשים דאל"כ ה"ל למכתב וגי החרשי' ובבבלי דף ד' ע"א כתב רש"י בד"ה לוד ואונו וגי החרשים מערי בנימן היו כדכתיב ובני אלפעל וגו' ובד"ה מיחסו על שבט בנימין וגמ' גמיר לה ריב"ל מרביה דמוקפות חומה מימות יב"ן הן ובמתני' דערכין תנן תרתי מנייהו דקא מני לוד ואונו אצל ערי חומה שאינן נוהגים אלא מימות יב"ן ע"כ וכתב מהרש"א כך היה גרסתו שם בערכין אבל בכל נוסחא שלפנינו במשנה שם לא מנה אלא אונו וכמ"ש תוס' ע"כ ומסוגיין מבואר דלא תנא שם אלא אונו דהא משני דלא אמר אונו משום דתנינן ויותר קשה לי אמ"ש דגי חרשים מערי בנימין היה והרי מפורש כתיב בד"ה ד' בבני יהודה ושריה הוליד את יואב אבי גי חרשים כי חרשים היו הרי דמערי בבי יהודה היו וצ"ע וא"ת הרי כתיב בנחמיה י"א ובני בבימין מגבע וגו' לוד ואובו וגיא חרשים משמע שישבו בני בנימין בגי חרשים י"ל דזהו היה לאחר שעלו מן הגולה שהחזיקו במקומות בני יהודה אך קשה איך קאמר ר"ח לוד ואונו הן הן גיא חרשים הא גיא חרשים בנחלת בנחלת בני יהודה היו וצ"ל דתרי גיא חרשים היו וצ"ע:

הכל יוצאין בי"ד. בסוגיא זו פירשתי עוד פירושים אחרים ומפני האריכות לא כתבתי אותם ומחו' המאה"ג מהו' גרשון נר"ו כתב דה"פ דלקמן אמרינן מפני מה אמרו חל להיות לכרכים בשבת קורין בע"ש דא"ר חלבו הכל יוצאין בי"ד שהוא זמן קריאתה ובבבלי אמרי' מתני' מני אי ר' אי ר"י וכו' מאי ר' יוסי דתניא חל להיות בע"ש מוקפין וכפרים מקדימין ליום הכביסה ועיירות גדולות קורין בו ביום ר' יוסי אומר אין מוקפין קודמין לעיירות אלא אלו ואלו קורין בו ביום וכו' מ"ט דר' יוסי בכל שנה ושנה מה כל שנה ושנה אין מוקפין קודמין לעיירות אף כאן וכו' ר' חלבו ס"ל לדינא כר' יוסי אבל לא מטעמא אלא ס"ל הטעם דהכל יוצאין בי"ד שהוא זמן קריאתה וקאמר הא דצריך ליתן טעם הנ"ל ולמילף מבכל שנה ושנה דלא בא אלא ללמדך שהמצות נוהגות באדר שני לזה איצטריך בכל שנה ושנה וכדאמרינן לקמן דף ד' ע"ב ר' אבהו בשם ר"מ בכל שנה ושנה הקיש שנה מעוברת לשנה שאינה מעוברת מה שנה שאינה מעוברת אדר הסמוך לניסן אף שנה שהיא מעוברת אדר הסמוך לניסן ור' חלבו דאמר שם כדי לסמוך גאולה לגאולה טעמא יהיב למאי אמרו בכל שנה ושנה באדר שני כדי לסמוך גאולה לגאולה מש"ה לא יליף מבכל שנה ושנה דמוקפין קורין בע"ש אלא מן הטעם הנ"ל דהכל יוצאין בי"ד שהוא זמן קריאתה עכ"ל ואפשר לפרש כן אך לפי הגירסא שבשקלים דוחק לפרש כן ועמ"ש שם:

ולא עזרא תיקן וכו'. כתב המג"א סימן קל"ה איתא ברי"ף פרק ד' דמגילה ירוש' עזרא תיקן לישראל שיהיו קורין ג' בב"ה ובמנחה עכ"ל וצ"ע דאיתא במרובה שהלכו ישראל ג' ימים בלא תורה בימי משה עמדו הנביאים שביניהם ותקנו שיהא קורין בב' וה' ובשבת וכו' והא דכתב הרי"ף שעזרא תיקן בב' וה' היינו מבין הקרואים כדאיתא בגמ' ע"כ וכ"פ הר"ן ותימא א"כ מאי פריך הש"ס הכא ולא עזרא תיקן הלא מימות משה היו הכפרים צריכין לבוא לעיר בב' וה' לקרות בתורה ואפשר לומר דלא כתבו כן אלא לפי שיטת הבבלי אבל הירושלמי פליג עליה אך קשה אם כן בימא דאף בהא פליג דסובר דעזרא תיקן לקרות בב' וה' וצ"ע:

תוכן העניינים

שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי מגילה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה