שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי כתובות· רבי דוד פרנקל
פרק יג · הלכה ט
יליף לה משוורים תמים וכו'. וקשה הא עיקר פלוגתייהו דר"נ ור"ש היא בדאית ליה לחד עידית ובינונית ולחד זיבורית ופליגי אי בשלו הן שמין או בשל עולם הן שמין וכדאיתא בבבלי דאם לא כן הפוכי מטרתא למה לי א"כ מאי ראיה מייתי משוורים תמים דהא התם מגופו הוא משלם ולכולי עלמא יוציא מנה כנגד מנה דהפוכי מטרתא למה לי וי"ל לפי מאי דמסיק לקמן דנפקא מיניה בשמחל לו חובו אם כן הוי ליה למתני הכי במתניתין בשוורים תמים דזה גובה וזה גובה כחכמים דמתניתין דהלכתא כוותייהו:
ואותו שלא כתב אינו גובה. וא"ת מאי מפסיד הא בשגבה זה של מאתים ממנו הרי הם בני חרי ויכול לגבות חובו ממנו וי"ל דאיירי שיש לבעל מאתים עוד בעלי חובות אחרים בע"פ או בע"ח ששטרותיהם קודמין לזה: