אור ברסלב

שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי כתובות· רבי דוד פרנקל

פרק יא · הלכה ב

הלכה א

המוחלת כתובתה ליתומים ניזונת משלהן וכו' לא דייך וכו'. וא"ת מכאן משמע שאף המוחלת כתובתה לבעלה יש לה מזונות ולעיל פ' נערה הי"ג משמע דאין לה מזונות וכמ"ש שם בתו' בד"ה מחלה וכו' ע"ש וי"ל דשאני יתומים כיון דקיי"ל כאנשי גליל כדאמרי' ס"פ נערה ושאר כל הארצות כירושלים וכיון שאין היתומים יכולין לפטור ממזונותיה אף אם יתנו לה כתובה הלכך אף דמחלה כתובתה יש לה מזונות וכדמסיק לא דייך וכו' אבל במחלה לבעלה אין לה מזונות שהרי אם ירצה בעלה לגרשה שוב אין לה מזונות וכיון דלית לה כתובה אף תנאי כתובה אין לה. ועיי' בחי' הרא"ה בפ' נערה ובר"ן שם ובפרקין מיהו קשה דלקמן פ' שני דייני גזירות אמר שמואל אחוה דר"ב בשלא מחלה ליתומים על כתובתה. הרי מפורש דמוחלת כתובתה אין לה מזונות אפי' מיתומים:

ובלבד מן השופי וכו'. עמ"ש בסוטה פ"ג ה"ד בד"ה יבא עלי וכו' להשוות הסוגיות דהכא והתם ושנ"ל לדינא שכל הפוסקים מודים בדין שאם רימו בה שיש לה מזונות דה"ל מחילה בטעות ודלא כמ"ש הב"י בא"ט סי' צ"ג:

אלמנה שעשתה שנים שלשה חדשים וכו. מדברי הר"ן בפרקין נראה דגרס שנים שלשה שנים. וכ"ה בבבלי משמיה דר"י בן זימרא ואפשר דמפרש לירושלמי כפי גירסת הבבלי. ופריך התם השתא שנים שלשה מיבעיא ומשני לה. בסוגיין י"ל דקמ"ל אם לותה אפי' שלשה גובה:

בסוף שלשים יום הן אומרים וכו'. מכאן משמע כפי' תוס' בדף צ"ו בד"ה יתומים וכו' שהספק הוא על העבר אבל מזונות דלהבא ודאי על היתומים להביא ראיה ודלא כפירש"י:

אם אומר את כן נמצאת חב להיתומים. פירשתי בקונט' שמא תינשא וכו'. וקשה הא צריכה לישבע אז על כתובתה לכך נראה דהיינו טעמא שמא תהיה מחלוקת ביניהם שיאמרו היתומים שתבעה כתובתה או מכרה ואין לה לה מזונות ותהיה נאמנת כיון שמוחזקת בהן מכיון שהיא עתידה לישבע לבסוף וכו'. וקשה ניחוש שמא תמות בלא שבועה וי"ל שאם תמות בלא שבועה ממילא כל אשר לה של היורשים:

אומרין לה חוי מה בידך. עיין בהרא"ש בפרקין שהאריך בפירוש הסוגיא:

תוכן העניינים

שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה