שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי כתובות· רבי דוד פרנקל
פרק ח · הלכה יא
לצדדין היא מיתניי' או שוברת כתובתה. בבבלי דף פ"ב גרסי' החזירה מאי קמ"ל תנינן המגרש את אשתו והחזירה ע"מ כתובתה הראשונה מחזירה מ"ד אשתו דאיהו כתב לה כתובה מיניה אבל יבמתו דלא איהו כתב לה היכא דגרשה ואהדרה אימא כתובתה מיניה קמ"ל וכתבו תוס' תימא וליתני האי דהכא ולא ליתני האי דלקמן דאשתו שמעינן מק"ו דיבמתו וי"ל דשמא ה"א סברא איפכא ע"כ. ותירוצם דחוק. ול"נ אי לאו מתני' דלקמן היינו מפרשי' מתני' דהכא כר' יוסי דאם גירשה והחזירה כתובתה על נכסי בעלה האחרון אבל השתא דתנינן לקמן ע"מ כתובתה הראשונה מחזירה אין סברא לפרש כן מתני' דהכא. ודע שבנוסחת המשנה בבבלי איתא הרי היא ככל הנשים ואין לה אלא כתובה בלבד:
ושיהו התינוקות הולכין לבית הספר. והא דאיתא בבבלי בב"ב שיהושע בן גמלא תיקן שיהו התינוקות הולכין לבית הספר י"ל דשניהם תיקנו שבזמן אחד היו בימי ינאי המלך:
כך היתה הלכה בידם וכו'. וא"ת עדיין קשיא לר' יונה ארבע דברים תיקן שהרי הוא תיקן נמי טומאה לכלי מתכות וי"ל כיון שהיה גם יהודה בן טבי עמו לא קחשיב. לפ"ז צ"ל דפליג הירושלמי אהא דקאמר בב"ב דיהושע בן גמלא תיקן שיהו התינוקות הולכין לבית הספר דליכא לתרוצי כמ"ש בסמוך וע"ק למאי מייתי הכא הא דא"ר יונה לכך נראה דהש"ס משני דלר' יונה ניחא אפיק כלי זכוכית ועייל כלי מתכות בג' תקנות שהתקין שמעון בן שטע ור"י בר' בון משני דאף לר' יוסי ניחא שכך היתה הלכה בידם וכו':
הדרן עלך פרק האשה שנפלו