שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי כתובות· רבי דוד פרנקל
פרק ז · הלכה ב
מודי הוא במקניטה ונדרה. כ' תוס' דף ע"א בד"ה אימא וכו' הקשה ר"ת דהכא אית ליה לר"מ היא נתנה ולהכי יוציא בלא כתובה ולקמן תני' רמ"א היודע באשתו שנודרת ואינה מקיימת יקניטנה כדי שתדור לפניו ויפר א"ל אין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת פירוש ולכך יוציא בלא כתובה משמע דלר"מ לא יוציא ואם יוציא יתן כתובה ודחק להגיה הברייתא ע"ש. ולפום סוגיין דמודה ר"מ במקניטה ונדרה לק"מ דהתם איירי בנודר' מפני שמקניטה וכן מפורש בברייתא שם דאר"מ יחזור ויקניטנה משמע דגם שאר נדריה היו מחמת הקטטה. אך קשה למה דחק שם בבבלי ומוקי למתני' דלא כר"מ ולא מוקי לה במקניטה ונדרה וי"ל. ברגל רדופין שנו וכו'. מכאן משמע דלא כפירש"י ותוספות דף ע"א דמדבריהם משמע שהיא רדופה לילך לבית אביה ומ"ש תוס' דרגל שני אינה רדופה כל כך אע"פ שעדיין לא הגידה שבחה ע"כ קשה דגרסי' בירושלמי פסחים דף כ"ח ע"ב לא הלכה רגל הראשון רגל השני מהו שיעשה רגל רדופין ופשיט לעולם יש לה רגל רדופין. ועמ"ש שם בפסחים בתו בד"ה רגל ראשון וכו':