שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי כתובות· רבי דוד פרנקל
פרק ו · הלכה ז
השליש מן הנישואין היא המחלוקת. וקשה מ"ט דר"י דהא קחזינן שהקפיד האב שלא יקחם הבעל דלמה ליה להשלישם יתנם ליד הבעל. ואפשר לומר דקסבר ר"י שלא השלישם אלא כל זמן שהוא חי אבל כשימות תזכה בהם בתו לעשות בהם כרצונה וכ"ש לפי מאי דמסקינן דמתני' בשאין שם יורש אלא הבת הלזו:
ואייתי ר"ח וכו' ולא הורי ליה וכו'. בפ"ג דערלה הגירסא ואיתביה ר"מ וכו' ודחקו בספר ש"י והרא"פ בפירושו ובלי ספק שגירסא מוטעת היא והגי' שלפנינו עיקר. גם הא דגרסי' בע"ז פ"ה אהא דאר"י ולא מתני' היא וכו' א"ל אלו אמר תנא קמן אתייהיבת יאות ע"כ ופי' הרא"פ דה"ל להקשות כן בהיותם עוסקים בע"ז ע"ש ואין הלשון סובל פירושו. אבל כפי הנראה מסוגיין ה"פ אלו אמר תנא קמא הך מתני' הוה ניחא אבל השתא דמתני' ר"מ היא לק"מ דאין הלכה כר"מ ועדיין הדבר צ"ע:
הדרן עלך פרק מציאת האשה