אור ברסלב

שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי כתובות· רבי דוד פרנקל

פרק ו · הלכה ב

הלכה א

פוסק לשם כתובה ע"מ לכנוס. שני הפירושים שפירשתי בקונט' הראשון הוא פי הרי"ף והשני הוא פירוש רבינו האי וכ' הריטב"א בחידושיו הא דכתב רבינו האי דדוקא בפוסק לחתנו אבל בפוסק לבתו אע"פ שמת חתנו וכמ"ש בקונט' שזה הוא לפירוש רבינו האי אבל לפי' הרי"ף אפי' באומר אני נותן לבתי כך וכך לא פסק אלא על מנת שיבא ויכנוס ע"כ. ונראין דבריו דהשתא לפי' הרי"ף מייתי סייעתא לדבר קפרא מדתני לבתו הקטנה הא לגדולה לא ש"מ דהטעם דבגדולה סתמא אמרינן שאין כוונתו אלא שישאנה אבל קטנה כוונתו לשם מתנה וזכתה לעולם אפי' מת החתן הוה. ומעתה אין צורך להגיה בירושלמי דהא דא"ר אבין וכופין אותו ליתן גט לאו דוקא גט אלא לחלוץ ואמתני' קאי אם אומר לו לך אי אפשי ליתן כופין את היבם לחלוץ אם אינו רוצה לכנוס בלא נתינת הממון שנפסק לאחיו. ואני תמה מהרא"ש ושאר פוסקים שהביאו פי' הרי"ף וגם דינו דרב האי ז"ל וצ"ע:

תוכן העניינים

שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה