שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי כתובות· רבי דוד פרנקל
פרק ג · הלכה ט
מתיב ר"מ לרבנן הרי המוציא שם רע וכו'. וקשה אמאי לא פריך מנערה המאורסה דס"ל לרבנן דאף בקטנה בסקילה וקרא איירי בבת עונשין דהא כתיב ואת הנערה על דבר אשר לא צעקה וי"ל דלא ברירא ליה לר"מ דפליגי רבנן עליה בנערה המאורסה אבל במוציא שם רע וודאי מודו רבנן דהא כתיב ביה פעם אחד נערה מלא ועיי' בתו' בפרקין דף מ' בד"ה הא וכו':
ולמה לא שמע לה מן הדא ומת האיש וכו'. וקשה א"כ אייתר לן על דבר אשר ענה ונדרוש מיניה בוגרת וכדפריך ר' יעקב לרב וצ"ל דשמואל סובר דקרא אתי לפרושי טעמא וצ"ע:
מה ת"ל ולנערה וכו'. כתבו תוס' בסנהדרין דף ס"ו בד"ה והאי לבדו וכו' וא"ת והא ר"מ לית ליה הך ברייתא וכו' ע"ש. ולפום סוגיין. י"ל דשמואל לאו מלבדו פריך אלא מיתורא דסיפא דקרא פריך כמפורש כאן וזה ברור לענ"ד ועמש"ל בפרקין בתוס' בד"ה כיי וכו':