שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי כתובות· רבי דוד פרנקל
פרק ב · הלכה ח
אתיא כרבנן דתמן וכו'. בבבלי דף כ"ו ע"ב כתב רש"י בד"ה ואנן מסקינן ליה ואי קשיא תרי ותרי נינהו וכו' דמסקינן ע"פ עד הראשון שהוא נאמן וכו' ע"כ וכ' הר"ן שהרמב"ן הקשה עליו אלו אתו בי תרי ואמרי דכהן הוא ואתו בי תרי ואמרי דבן גרושה ודאי ליכא חזקה כדאמרי' פרק חזקת זה אומר של אבותי וכו' ואר"נ אנן אחתינן ואנן מסקינן ולדברי רש"י נימא היכא דקיימא ארעא תיקום דהא בהאי שעתא הני קמאי הוו מהימנא וכו' ע"ש. ול"נ דקסבר רש"י ודאי סוג א זו פליגא ארב נחמן וכדאמרינן בירושלמי לעיל בפרקין וכאן דרבנן דבבל פליגי אר"נ ואמרי היכא דקיימא ארעא תיקום דמשעה שיצאה בעדות ברורה יצאה. וא"ת לר"נ קשיא מתני' י"ל דפליג אר' יוחנן דאמר לד"ה אין ערעור פחות משנים ומפרש למתני' כדפרשתי וכמש"ל בתוס' בד"ה רשבג"א וכו' ע"ש. והא דמסייע בבבלי פ' חזקת לר"נ ממשנתינו ע"ש י"ל דקס"ד דסתמא דש"ס למימר הכי אבל לפי המסקנא לא קאי הכי: