שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי יומא· רבי דוד פרנקל
פרק ד · הלכה ו
האיברין והפדרין שלא נתאכלו מבערב וכו' ודוחין עליהן את השבת. וקשה וכי אימורי חול קריבין בשבת וכה"ג פריך הש"ס בפסחים בפרק אלו דברים דף כ' וכי אימורי חול קרבין בי"ט וי"ל דלא קאי אלא אאיברים ופדרין של תמיד בין הערבים אך קשה בתמיד של בין הערבים של ע"ש אימורי חול מיקרי דהא הפסח נשחט אחריו ואפ"ה אימורי חול מיקרי וגם בבבלי ס"פ ואלו קשרים משמע דאימורי חול מיקרי:
ת"ל אש שהיא בטילה ע"ג גחלים. וקשה דלמא לא קפיד קרא אלא שלא יהיה במחתה השלהבת יותר מגחלים אבל על המזבח לא קפיד קרא ומנין למערכה יתירה ביה"כ:
השורף קדשים בחוץ בשעת מסעות לוקה. ותימא מ"ש בשעת מסעות ועוד הא השורף בחוץ אינו אלא לאו הבא מכלל עשה ואינו לוקה לכן נ"ל דגרסינן אוכל קדשים בחוץ בשעת מסעות לוקה וכן הוא בבבלי במנחות דף צה ע"א בשעת סילוק מסעות קדשים נפסלין ביוצא וכן משמע בסמוך:
בשעת מסעות מה היו וכו'. בת"כ כתוב אף במסעות ובשבת מסעות ופי' בק"א דשבת שוה למסעות שהיו מדשנין אותו ע"ש ופ' תימא דמשמע בכל מקום שאף בשבח היו המערכות ובלי ספק שנסחא מוטעית נזדמנה לו ונוסחא שלפנינו היא נכונה וכן הוא בילקוט פ' צו:
הדרן עלך פרק טרף בקלפי