שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי יומא· רבי דוד פרנקל
פרק ג · הלכה ח
גר"ש בהלכתא עיליתא וכו'. בגליון כתב נראה שזהו הג"ה גי' רבינו שמשון וה"פ גרסת רבינו שמשון בהלכה עליונה ולא הוסיף בה דבר עד מקירו וכו' ששם הוסיף ועד כותל העזרה מזרחי וכ"ה לקמן פ' יה"כ ע"כ וכל דבריו אינן אלא תמה מ"ש ששם הוסיף עד הכותל וכו' א"כ לעיל ה"ל לאתויי שזהו גרסת רבינו שמשון ועוד איך לא התבונן שגם לקמן בפ' יה"כ שנכפל ענין אחד שני פעמים כתוב כן גר"ש בהלכתא עיליתא וגם בפ' שני שעירים שקיצרו כתוב היך קדמייא וכולן אין אלא קיצור לשון ואין בהן שינוי גרסאות:
חמשה דברים היה הסגן משמש וכו'. מכאן קשה אמה שפירש"י בר"פ אמר להם הממונה הממונה הוא הסגן דא"כ הא איכא ששה דברים שהיה הסגן משמש וי"ל דלא קחשיב אלא דברים שהיה הסגן משמש לכה"ג אבל שימושיו שבמקדש לא קחשיב אך קשה למה לא קחשיב הסגן נוטל ס"ת ונותנו לכה"ג כדתנן לקמן פ' בא לו:
העליון משם כלי פחות ברובו והתחתון וכו'. בבבלי בפרקין דף לז ע"א גרסינן תנא שחרית במילואו מקדש ידיו ורגליו מן העליון ערבית בירידתו מקדש ידיו ורגליו מן התחתון ע"כ ולא ראיתי מי שפירש ברייתא זו ונ"ל שהכיור היה חלוק באמצעיתו שאף במוכני היו מים וכמ"ש הרמב"ם בספ"ג מהל' ביאת המקדש ובערב שכבר כלו המים העליונים היו מקדשין במים שבכלי התחתון ובזה מתפרש סוגיין יפה וכמ"ש בקונטרס אך לא ראיתי מי שהזכיר דבר זה שהיה בכיור שני כלים ואף שכתב הרמב"ם שהיו מים במוכני מ"מ סובר שלא נתקדשו אותו המים וצ"ע:
והיו רגלי שבדרום פחותים כרמונים. כתב הסמ"ג הלכות מקואות ומה שנעשו כן שיהו מוציאין ומביאין המים מעין עיטם בריוח כי להכשירו ע"י חיבור המעיין היה די בשפופרת הנוד אבל א"ל שהיו פחותים כרמונים כדי להוציאו מתורת כלי שלא יטמאוהו הכהנים העולין לטבול שם וכלי שנפחת כמוציא רמון טהור כי הכהנים טמאים לא היו נכנסין למקדש אלא כהנים טהורים הרוצים לעבוד עבודה ומורי כתב בשם הר"א לפי שכל שפע המעיין נכנס בתוך הים והן טובלין בו לכך צריך מוציא רמון לפי שדומה לכלי ע"כ ול"נ דשאני הכא כיון דהכלי היה עומד בפני עצמו ולא בתוך המעיין בעינן כמוציא רמון ולא סגי בשפופרת הנוד אלא כשעומד בתוך המעיין ואפשר שזהו כוונת הר"א וראיתי ברוקח סי' שעז שכתב מפורש כמו שכתבתי גם ראיתי שהן גורסים והיו רגלי שוורים פחותים כרמונים ונ"ל ששניהם כאחד טובים וה"פ שהיה עומד על שנים עשר בקר כמפורש בקרא ורגלי אותן השוורים שהיו בדרום הן היו נקובים שעין עיטם בדרום היה שהרי על גג לשכת בית הפרוה היה בית הטבילה לכה"ג שהאמה מעין עיטם נכנסת לשם ולשכת בית הפרוה בדרום היתה כמפורש בפ"ה דמדות וניחא לי נמי הא דמשני אכיור שהיו רגלי שבדרום פחותין היינו רגלי הכן ודלא כמ"ש ברוקח דגם אכיור משני רגלי שוורים דלא היו לו שוורים מלמטה:
כל פרשת סוטה היתה כתובה עליה. כתב הי"מ נראה דלאו דוקא כל הפרשה וכו' דאי כל הפרשה אמאי לא מקשה מהכא למ"ד אין כותבין מגילה לתינוק ע"כ ול"נ דרב אושעיא כר' יהודה ס"ל דסובר כותבין מגילה לתינוק וכו' והא דפריך בבבלי ניליף מיניה כותבין מגילה וכו' היינו לאביי דמספקא ליה כדאיתא בגיטין דף ס וקשיא למה לא דייק ממתני' אבל לתנאי ודאי ליכא לאקשויי מידי: