אור ברסלב

שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי יבמות· רבי דוד פרנקל

פרק ד · הלכה ח

הלכה ז

הא לא חלץ לה ומתה וכו'. וקשה דלמא לכך לא תנן מתה משום דבעי למתני סיפא והאחין מותרין ודוקא בחליצה שריין אבל לא במיתה ולכך לא פריך מינה בבבלי דף יח על רב יהודה דאמר שומרת יבם שמתה אסור באמה ואפשר דהיינו טעמא דר' אבין דמייתי מסיפא. ובבבלי לא מייתי גם מסיפא משום דסובר חליצה מאחד מן האחין עדיף ממתה דנסתלקה זיקה דאחין ונראה לכל דלא היה לאחין שום קורבה בה:

ואסור בצרת קרובת וכו'. בקונט' פירשתי דאסורות דדמיא לגרושה וכ"כ תוס' ויותר נ"ל דהיינו טעמא שיאמרו חליצה פטור וייבום פטור כי היכי דשרי בקרובת חלוצה ה"נ בקרובת יבמה שרי דלא הויא כאשתו אלא כאשת אחיו הלכך גם צרת קרובת חלוצתו אסורה כצרת קרובת אשתו גמורה אבל קרובת צרת חלוצתו שריא דהכל יודעים שאין זו כאשתו שלא נתייבמה ולא נחלצה ועמש"ל דף ט' ע"ב בד"ה ק"ו וכו':

תוכן העניינים

שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה