שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי יבמות· רבי דוד פרנקל
פרק ד · הלכה ד
מתני' אמרה כן המגרש וכו'. עיין מה שכתבתי בכתובות דף כט בקונט' פירוש אחר בסוגיא זו:
ארוסה שמת אין לה כתובה. עיין בקונט' שני הפירושים שפירשתי לפי הגהתי. ואפשר לקיים הגירסא שלפנינו וה"פ ארוסה שמתה אין לה כתובה היינו דין כתובה והא דתניא קבורתה תחת כתובתה בנשואה איירי ונדוניתה מבית אביה בכלל שהוא יורשה אבל הכא כיון דכי מתה אינה יורשה אף הוא אינו חייב לקברה. שלא הותרה להנשא לשוק דכך היו כותבין בכתובתה כשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליכי וכל זמן שלא מת ולא נתגרשה לא נשתעבד לה ולא יורשת ממנו כלום. שלא תאמר יעשה כמי שגירש סד"א מאי איכא בין מיתה לגירושין הא ביוצאת ממנו בגט צריך ליתן לה מיד כתובתה אע"פ שלא ניסת לאחר ש"מ דיציאתה מרשותו מחייבו בכתובתה אם כן מתה נמי לפיכך צריך ר"ז לאשמועינן דאינו כן דהא דכתב לה כשתנשאי לאחר היינו כשיהיה לה רשות להנשא לאחר וזה אינו שייך במתה וכפירוש זה נראה. דכ"מ בבבלי כתובות דף נג. ועמ"ש לקמן פט"ו בתוס' בד"ה ב"ה וכו':