שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי חגיגה· רבי דוד פרנקל
פרק ג · הלכה ג
מאיכן הוכשרו לא ממשקה פיו. וא"ת ודקארי מאי קארי ליה פשיטא שנוכל לומר דהוכשרו כשהן מבחוץ ויש לומר דס"ד דרישא דומיא דסיפא דאיירי בשלא הוכשרה הדבלה:
פתר לה בזורק. וקשה הא כבר אוקימנא למתני' בתוחב את החררה בשפוד שאינו נוגע בפיו בשעה שמכניס האוכל:
וכא אסור לאכול ומותר ליגע. כאן משמע כפירוש רש"י בזבחים ר"פ טבול יום דהא דאונן צריך טבילה איירי לאכול ודלא כמ"ש תוס' שם בד"ה ה"ג ה"נ וכו' ע"ש:
מה אנן קיימין אם בתרומה וכו'. וקשה לישני דכאן איירי באכילה והתם בנדה בנגיעה פליגי ומתני' דהכא ככ"ע ועיין בתי"ט בנדה שם: