שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי גיטין· רבי דוד פרנקל
פרק ה · הלכה ח
הפעוטות מקחן מקח וכו'. כתב הרמב"ם פכ"ט מה' מכירה ואני אומר שאין מקח הקטן וממכריו במטלטלין קיימי' אלא בשמשך או שהמשיך אבל אם נתן מעת על המקח וחזר בו אינו מקבל מי שפרע וכו' ע"כ. וכ' בס' ידי אליהו תקון קמח וראוי לתת לב מ"ש קטן מחרש הא מדין תורה אין מעשה שניהם כלום ומשום כדי חייהם תיקנו שיהו מעשיהם קיימים מ"ט הצריך רבינו בקטן משיכה ובחרש רמיזה והדבר צריך תלמוד ע"כ. ותימא איך לא שם עיניו על דברי הה"מ דממה שתקנו חכמים נכסי יתומים הרי הן כהקדש ואיני נקנין אלא בכסף ובמשיכה ואינן מקבלין מי שפרע ילפינן ה"ה בקטן עצמו. א"כ אזדא ליה תמיהתו כיון דתקנת חכמים היא היכא שתקנו תיקנו והיכא דלא תיקנו לא תיקנו. וטעמא רבה יש לחלק. ביניהם קטן דאתי לכלל דעת תקנו ליה רבנן מידי דלא לבוא לידי הפסד משא"כ בחרש:
אע"ג דר' יוסי רבו בעיצומין וכו'. לא ראיתי להראשוני' שהביאו דין זה. ואין לומר כיון דלא קיי"ל כר"י ליכא נפקותא לדינא דהא ודאי אף לת"ק איסורא מיהו איכא לכתחלה ור' מנא קאמר דאפילו לכתחלה הרי הוא לרבו: