שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי ביצה· רבי דוד פרנקל
פרק א · הלכה ה
הורי ר' בא בר זבדא במעשר שני כהדא דר'. כתב הרמב"ם כ"ו מהלכות מעשר שני האומר לבנו מ"ש בווית זה ונמצא בזוית אחר הרי אלו חולין א"ל הרי שם מנה ונמצא מאתים השאר חולין הרי שם מאתים ונמצא מנה הרי אלו חולין וכתב הראב"ד א"א המשנה אמרה הכל מעשר וכ' הכ"מ וטעם רבינו משום דתניא בפ"ק דביצה ובירושלמי פ"ד דמ"ש הניח ר' ומצא מנה מנה מונח ומנה מוטל דברי ר' וחכ"א הכל חולין א"כ מתני' רבי והלכתא כחכמים דרבי' נינהו ואע"ג דקי"ל סתם במתני' ומחלוק' בברייתא הלכה כסתם שאני הכא דבפ"ק דביצה טרחי אמוראי לאוקמי מתני' כחכמים שמעינן דסברי דהכי הלכתא ולא כסתם ע"כ ותימא הא קי"ל בכל דוכתא מעשה רב וכאן ובפ"ד דמסכת מעשר שני מפורש דר' בא הורי כרבי אף על גב דגם בירושלמי טרחי אמוראי למוקי' מתני' כחכמים אפ"ה מסיק דר' בא הורי כרבי וצ"ע:
א"ר אחא מחזיר ובלבד שלא יחזיר כל צרכו וכו'. כ' הרב"י סי' תקי"ט ונראה דה"פ דר"א אמר אע"פ שהתירו להחזיר כיון שלא התירו אלא בקושי אינו מחזיר לגמרי אלא מחזיר כדי שישתמר לבדו ודיו וכו' והפוסקים שלא כתבו דברי ר"א ור"י בר בון איפשר שהם סוברים כיון שלא נזכר בגמרא דידן לא פלוג רבנן ע"ש ע"כ וקשה הא חילקו רבנן בענין זה בכמה עניינים בשהציר למעלה או מאמצע או מן הצד ובין דבתים ובין דחניות ואיך דחו דברי הירושלמי בלי טעם לכן נ"ל מה שפירשתי בקונט' עיקר ורב אחא איירי בשיש להם ציר למעלה ולמטה ועלה קאמר שלא יתקע ודברי ר"י בר' בון פשוטי' בטעמן כיון דפירשו הטעם דמשום שמחת י"ט התירו כל שיש תקנה להוציאו בלא שום איסור ודאי דלא עבדינן איסורא וזה ברור: