אור ברסלב
שיחות הר"ן פרק קמט

שיחות הר"ן· רבי נחמן מברסלב

פרק קמט

פרק קמח

א הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַ"שִּׁבְעָה בֶּעטְלֶירְס" הַנִּדְפֶּסֶת בְּסִפּוּרֵי הַמַּעֲשִׂיּוֹת, סִפֵּר כַּמָּה יָמִים, וּבְכָל פַּעַם סִפֵּר עִנְיָן הַשַּׁיָּךְ לָזֶה, שֶׁסִּפְּרוּ מִמֶּנּוּ, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה הִתְחִיל לְסַפֵּר הַמַּעֲשֶׂה:

ב בִּתְחִלָּה בְּלֵיל שַׁבָּת קֹדֶשׁ הִתְחִיל עַל־יְדֵי הַטַּאבִּיקִי (טַבָּק לַהֲרָחָה) שֶׁלָּקַח מֵאִישׁ מֵאֲנָשָׁיו, וְנִזְכַּר בְּהָאִגֶּרֶת שֶׁשָּׁלַחְתִּי אֲנִי לַחֲבֵרִי שֶׁהִגִּיעַ לְיָדוֹ ז"ל, וְכָתַבְתִּי לוֹ: שֶׁיִּהְיֶה בְּשִׂמְחָה. אָז דִּבֵּר מִזֶּה.

ג וְעָנָה וְאָמַר: "אֲנִי אֲסַפֵּר לָכֶם אֵיךְ [פַּעַם אַחַת] הָיוּ שְׂמֵחִים", וְהִתְחִיל לְסַפֵּר הַמַּעֲשֶׂה.

ד וְסִפֵּר כָּל הַתְחָלַת הַמַּעֲשֶׂה, עַד סוֹף הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם רִאשׁוֹן, שֶׁל הַבֶּעטְלֶיר שֶׁהָיָה עִוֵּר.

ה וְכָל זֶה הָיָה בְּלֵיל שַׁבָּת קֹדֶשׁ. וַאֲנִי הָיִיתִי אָז בְּבֵיתִי בְּנֶעמְרוֹב. וְאַחַר־כָּךְ בְּיוֹם שְׁלִישִׁי, בָּא חֲבֵרִי לְבֵיתוֹ, וְסִפֵּר לִי מַעֲשֶׂה זֹאת וְעָמַדְתִּי מַרְעִיד וּמִשְׁתּוֹמֵם. כִּי אִם אָמְנָם כְּבָר שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ מַעֲשִׂיּוֹת נוֹרָאוֹת הַרְבֵּה, אֲבָל מַעֲשֶׂה כָּזֹאת עֲדַיִן לֹא שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ מֵעוֹלָם.

ו וְאַחַר־כָּךְ נָסַעְתִּי לְשָׁם וּבָאתִי לְבֵית רַבֵּנוּ ז"ל, בְּעֵת שֶׁהָיָה סָגוּר בְּחַדְרוֹ כְּבָר.

ז וּבַבֹּקֶר שֶׁהוּא יוֹם רְבִיעִי נִכְנַסְתִּי אֶצְלוֹ וְדִבַּרְתִּי עִמּוֹ הַרְבֵּה. וְסִפַּרְתִּי לוֹ מַעֲשִׂיּוֹת מֵהָעוֹלָם שֶׁשָּׁמַעְתִּי בְּסָמוּךְ, וְאַחַר־כָּךְ דִּבֵּר עִמִּי מֵעִנְיַן הַמַּעֲשֶׂה הַנַּ"ל שֶׁסִּפֵּר בְּלֵיל שַׁבָּת קֹדֶשׁ.

ח וְאָמַר: שֶׁהוּא חָפֵץ מְאֹד לֵידַע (כְּלוֹמַר לְסַפֵּר) הַסּוֹף, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּכָל שְׁאָר שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה. וְגַם כָּל סוֹף גְּמַר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַבֶּן מֶלֶךְ שֶׁקִּבֵּל הַמְּלוּכָה מֵאָבִיו בְּחַיָּיו, שֶׁמִּמֶּנּוּ הִתְחִיל הַסִּפּוּר.

ט וְאָמַר לִי אָז, שֶׁכֵּן בְּכָל יוֹם וְיוֹם מִזּ' יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, בָּא בְּכָל יוֹם אֶחָד מֵהַשִּׁבְעָה בֶּעטְלֶירְס וּבֵרְכָם וְנָתַן לָהֶם מַתָּנָה לִדְרָשָׁה וְכוּ'. וְגַם סִפֵּר עִמִּי מִסֵּדֶר הַסִּפּוּר שֶׁל הַזְּקֵנִים בַּעֲלֵי הַזִּכָּרוֹן שֶׁלֹּא שָׁמַעְתִּי הָעִנְיָן כְּסֵדֶר בְּבֵאוּר יָפֶה מִפִּי חֲבֵרִי. וּבֵאֵר לִי הוּא ז"ל בְּעַצְמוֹ קְצָת כְּסֵדֶר.

י וְגַם דִּבֵּר עִמִּי מֵעִנְיַן מַה שֶּׁהִתְפָּאֵר הָעִוֵּר שֶׁאֵינוֹ זוֹכֵר כְּלוּם (בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: אִיךְ גִּידֶענְק גָּאר נִישְׁט) שֶׁפֵּרוּשׁוֹ אִיךְ גִּידֶענְק גָּאר נִישְׁט – שֶׁזּוֹכֵר כְּשֶׁעֲדַיִן לֹא הָיָה שׁוּם הֲוָיָה וְכוּ' וְהִתְפַּלֵּא עַל זֶה.

יא וְאַחַר־כָּךְ הָיִיתִי נִכְסָף מְאֹד שֶׁיַּתְחִיל לְסַפֵּר מִיּוֹם הַשֵּׁנִי וְלֹא עָלְתָה בְּיָדִי, כִּי בְּתוֹךְ כָּךְ בָּא הַמְשָׁרֵת שֶׁלּוֹ וְאָמַר: רַבִּי, הִגִּיעַ זְמַן סְעֻדָּה. וְעָרַךְ הַשֻּׁלְחָן לְפָנָיו לֶאֱכֹל, וְהֻכְרַחְתִּי לָצֵאת מִלְּפָנָיו.

יב אַחַר־כָּךְ אַחַר שֶׁיָּשַׁן מְעַט אַחַר אֲכִילָתוֹ. אַחַר־כָּךְ חָזַרְתִּי וְנִכְנַסְתִּי אֶצְלוֹ וְעָמַדְתִּי לְפָנָיו וְסִפַּרְתִּי לְפָנָיו כַּמָּה דְּבָרִים מֵעִנְיְנֵי הָעוֹלָם, וְהַרַב מִבַּארְדִּיטְשׁוֹב שֶׁהָיִיתִי אָז סָמוּךְ בְּשָׁם, וְדִבַּרְתִּי עִמּוֹ מֵעִנְיָן שֶׁכֻּלָּם מְלֵאִים דְּאָגוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת הַרְבֵּה, שֶׁכָּל הָעֲשִׁירִים הַגְּדוֹלִים חָסֵר לָהֶם הַרְבֵּה מְאֹד לְכָל אֶחָד וְאֶחָד וְכוּ'.

יג וְאַחַר־כָּךְ עָנִיתִי וְאָמַרְתִּי לְפָנָיו פָּסוּק זֶה (קֹהֶלֶת ג): "גַּם אֶת הָעוֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף" (עַיֵּן פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י).

יד עָנָה הוּא ז"ל: הֲלֹא זֹאת הוּא הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלָּנוּ! וְתֵכֶף שָׁאַל: הֵיכָן אָנוּ עוֹמְדִים בְּהַמַּעֲשֶׂה?

טו וְנִבְהַלְתִּי תֵּכֶף מֵרֹב הַכִּסּוּפִין שֶׁהָיָה לִי לִשְׁמֹעַ זֹאת, וְהֵשַׁבְתִּי לוֹ בְּבֶהָלָה שֶׁאָנוּ עֹמְדִים בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי. עָנָה וְאָמַר: בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי חָזְרוּ וְנִתְגַּעְגְּעוּ וְכוּ'.

טז וְסִפֵּר אָז בְּיוֹם רְבִיעִי כָּל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם הַשֵּׁנִי.

יז וְאַחַר־כָּךְ בְּלֵיל שַׁבָּת קֹדֶשׁ הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם שְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי.

יח וְאַחַר־כָּךְ בְּיוֹם רִאשׁוֹן הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם חֲמִישִׁי.

יט וְאַחַר־כָּךְ בְּיוֹם שְׁלִישִׁי שֶׁלְּאַחֲרָיו הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם שִׁשִּׁי.

כ וְאַחַר שֶׁסִּפֵּר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם שִׁשִּׁי עָמַדְנוּ לְפָנָיו, וְסִפֵּר לְפָנָיו אִישׁ אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו אֵיזֶה מַעֲשֶׂה. עָנָה וְאָמַר: הֲלֹא זֶה הוּא מֵעִנְיַן הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם הַשְּׁבִיעִי! וְאָמַר שֶׁנִּרְאֶה שֶׁהָעוֹלָם מְסַפְּרִים מִמַּעֲשֶׂה שֶׁלּוֹ, וְהָיָה רוֹצֶה מְאֹד לְסַפְּרָהּ, אַךְ לֹא זָכִינוּ שֶׁיְּסַפְּרָהּ אָז וְשׁוּב לֹא סִפְּרָהּ עוֹד.

תוכן העניינים

שיחות הר"ן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה