שיחות הר"ן· רבי נחמן מברסלב
פרק קמב
א שַׁיָּךְ לְמַה שֶּׁאָמַר רַבֵּנוּ ז"ל עַל פָּסוּק (תְּהִלִּים פט): "אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי", שֶׁעִקַּר הָאֱמוּנָה תּוֹלָה בַּפֶּה שֶׁל הָאָדָם וְכוּ' (בְּ"לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא" סִימָן מ"ד)
ב רְאֵה זֶה מָצָאתִי מִכְּתַב יַד הַחֲבֵרִים בְּבֵאוּר יוֹתֵר קְצָת וְזוֹ לְשׁוֹנוֹ: כְּשֶׁנּוֹפֵל לְאָדָם סְפֵקוֹת בֶּאֱמוּנַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, יֹאמַר בְּפֶה מָלֵא: אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהוּא יָחִיד רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן.
ג כִּי יָדוּעַ שֶׁיֵּצֶר הָרָע נִמְשָׁךְ מִגְּבוּרוֹת הַנְּפוּלִין, וְיֵשׁ גְּבוּרוֹת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבָּהֶם מַמְתִּיקִים הַגְּבוּרוֹת דִּקְלִפָּה, וְהַדִּבּוּר הוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת דִּקְדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קמה): "וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ". נִמְצָא כְּשֶׁיֹּאמַר אֲנִי מַאֲמִין כַּנַּ"ל הוּא גְּבוּרוֹת דִּקְדֻשָּׁה, וּבָזֶה הוּא מַמְתִּיק אֶת הַסְּפֵקוֹת שֶׁהוּא בְּחִינַת גְבוּרָה דִּקְלִפָּה.
ד וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ בַּגְּמָרָא (בְּרָכוֹת ה.): 'לְעוֹלָם יַרְגִּיז אָדָם יֵצֶר טוֹב עַל יֵצֶר הָרָע', דְּהַיְנוּ שֶׁבִּגְבוּרוֹת דִּקְדֻשָּׁה מַמְתִּיק גְּבוּרוֹת דִּקְלִפָּה.
ה וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ בַּגְּמָרָא (רפג): שְׁמִּי שֶׁרוֹצֶה שֶׁלֹּא יִהְיֶה רַגְזָן – יִהְיֶה דִּבּוּרוֹ בְּנַחַת, נִמְצָא שֶׁהַדִּבּוּר בְּנַחַת הוּא אֵינוֹ כָּל־כָּךְ רֹגֶז. וְהַשְּׁתִיקָה מְשַׁתֵּק הָרֹגֶז.
ו אֲבָל הַדִּבּוּר בְּפֶה מָלֵא הוּא בְּחִינַת רֹגֶז שֶׁהוּא בְּחִינַת גְּבוּרָה כַּנַּ"ל.