שיחות הר"ן· רבי נחמן מברסלב
פרק קלה
א דִּבֵּר עִם אִישׁ אֶחָד שֶׁהָיָה רָחוֹק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד. וְאָמַר לוֹ: שֶׁיַּרְגִּיל עַצְמוֹ לְהִתְאַנֵּחַ עַל עִנְיָנוֹ.
ב וְאָמַר אָז הַתּוֹרָה יֵשׁ הֶבֶל שֶׁנַּעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ וְכוּ' (בְּסִימָן ק"ט חֵלֶק רִאשׁוֹן). שֶׁמְּבֹאָר שָׁם שֶׁעַל־יְדֵי אֲנָחָה שֶׁמִּתְאַנְּחִין לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ נִפְסָקִין מֵחֶבֶל הַטֻּמְאָה וְנִתְקַשְּׁרִין לְחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה.
ג וְכֵן אָמַר אַחַר־כָּךְ עוֹד כַּמָּה תּוֹרוֹת, עַל אֲנָחָה, שֶׁהִיא יְקָרָה מְאֹד.