שיחות הר"ן· רבי נחמן מברסלב
פרק קכא
א פַּעַם אֶחָד הוֹכִיחַ אוֹתָנוּ לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וּבְכֹחוֹת, כַּמְבֹאָר בִּסְפָרָיו הַרְבֵּה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ מְאֹד לִתְפִלָּה וּלְהִתְפַּלֵּל בְּכָל כֹּחוֹ.
ב וְאָמַר: שֶׁתְּפִלָּה שֶׁלָּכֶם בְּכֹחַ הוּא כְּמוֹ שֶׁמָּשַׁכְתִּי אֲנִי אֶת הַחֶבֶל עִם הָאַנְקִיר כְּשֶׁהָיִיתִי עַל הַסְּפִינָה.
ג הַיְנוּ בִּהְיוֹתוֹ עַל הַסְּפִינָה הָיָה פַּעַם אֶחָד בִּשְׁעַת הַדְּחָק שֶׁהָיוּ מַכְרִיחִים אֶת כָּל אַנְשֵׁי הַסְּפִינָה שֶׁיִּמְשְׁכוּ בְּכָל כֹּחָם אֶת הַחֶבֶל הַנַּ"ל וְהָיִיתִי מוֹשֵׁךְ בְּכָל כֹּחִי הַחֶבֶל אֲבָל בֶּאֱמֶת לֹא הִכְנַסְתִּי שׁוּם כֹּחַ, רַק הָיָה לְפָנִים. כִּי הֻכְרַחְתִּי לְהַרְאוֹת לִפְנֵיהֶם כְּאִלּוּ אֲנִי מוֹשֵׁךְ בְּכָל כֹּחִי.
ד כָּךְ הוּא הַתְּפִלָּה שֶׁלָּכֶם בְּכֹחַ וּבְכַוָּנָה.
ה כְּלוֹמַר שֶׁעֲדַיִן אֵין אָנוּ מַכְנִיסִין כָּל כֹּחֵנוּ בֶּאֱמֶת לְתוֹךְ הַתְּפִלָּה.