שיחות הר"ן· רבי נחמן מברסלב
פרק סו
א הִזְהִיר מְאֹד כַּמָּה פְּעָמִים לְהִתְפַּלֵּל בְּכֹחַ גָּדוֹל, לְהַכְנִיס כָּל כֹּחוֹ בְּדִבּוּרֵי הַתְּפִלָּה (וְכַמְבֹאָר מִזֶּה בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת).
ב וְאָמַר כַּמָּה פְּעָמִים: שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ מְאֹד לַתְּפִלָּה.
ג לֹא כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים קְצָת שֶׁאֵין לְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ לַתְּפִלָּה, רַק אַדְּרַבָּא צְרִיכִין לְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ מְאֹד מְאֹד בְּכָל הַכֹּחוֹת לַתְּפִלָּה.
ד שׁוּב אָמַר: כְּשֶׁאָדָם מִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּקַשֵּׁר הַמַּחֲשָׁבָה אֶל הַדִּבּוּר וּמַטֶּה אָזְנוֹ וְשׁוֹמֵעַ מַה שֶּׁהוּא מְדַבֵּר, אֲזַי הַכֹּחוֹת נִמְשָׁכִין מִמֵּילָא לְתוֹךְ דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה.
ה כִּי כָּל הַכֹּחוֹת מְצַפִּין וּמִסְתַּכְּלִין תָּמִיד עַל זֶה, שֶׁיֻּמְשְׁכוּ וְיֻכְנְסוּ בְּתוֹךְ דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים.
ו עַל־כֵּן כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה נִמְשָׁכִין וְנִכְנָסִין כָּל הַכֹּחוֹת שֶׁלּוֹ מִמֵּילָא לְתוֹךְ הַתְּפִלָּה, וְזוֹכֶה לְהִתְפַּלֵּל בְּכֹחַ גָּדוֹל, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מַכְרִיחַ עַצְמוֹ לָזֶה, כִּי הַכֹּחוֹת נִמְשָׁכִין מִמֵּילָא לְתוֹךְ דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה, כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה. כִּי כָּל הַכֹּחוֹת מְצַפִּין וּמִסְתַּכְּלִין תָּמִיד עַל זֶה, שֶׁיֻּמְשְׁכוּ וְיֻכְנְסוּ בְּתוֹךְ דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים. עַל־כֵּן כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה נִמְשָׁכִין וְנִכְנָסִין כָּל הַכֹּחוֹת שֶׁלּוֹ מִמֵּילָא לְתוֹךְ הַתְּפִלָּה, וְזוֹכֶה לְהִתְפַּלֵּל בְּכֹחַ גָּדוֹל, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מַכְרִיחַ עַצְמוֹ לָזֶה, כִּי הַכֹּחוֹת נִמְשָׁכִין מִמֵּילָא לְתוֹךְ דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה, כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה.