שיחות וספורים וענינים שהיו אצל כל תורה ומעשה. · קמח
וּכְשֶׁסִּפֵּר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַבַּעַל תְּפִלָּה הַנִּדְפֶּסֶת בְּסֵפֶר הַמַּעֲשִׂיּוֹת (מַעֲשֶׂה יב), שָׁאַל אוֹתָנוּ אַחַר-כָּךְ, מִי סִפֵּר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּתוּב בְּ"הַקְראוֹינִיקוּס" [סִפְרֵי זִכְרוֹנוֹת] שֶׁלָּהֶם מֵעִנְיַן הַכִּתּוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּעֵת שֶׁהָיָה רוּחַ סְעָרָה בָּעוֹלָם וְכוּ'? הֵשַׁבְנוּ לוֹ, שֶׁזֶּה סִפֵּר אֶחָד מֵהַגִּבּוֹרִים שֶׁל הַגִּבּוֹר לְהַבַּעַל תְּפִלָּה כַּמְבֹאָר שָׁם, וְנִעְנַע בְּרֹאשׁוֹ שֶׁכֵּן הוּא. וְהֵבַנְנוּ מִדְּבָרָיו שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה מְכֻוָּן גָּדוֹל מְאֹד, מַה שֶּׁדַּיְקָא אֶחָד מֵהַגִּבּוֹרִים סִפֵּר זֹאת. וּמִזֶּה תִּלְמַד שֶׁבְּכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁל הַמַּעֲשִׂיּוֹת יֵשׁ מְכֻוָּן גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד מַה שֶּׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחֲשֹׁב (הֶמְשֵׁךְ בְּחַיֵּי מוֹהֲרַ"ן סִימָן סב):