שיחות וספורים וענינים שהיו אצל כל תורה ומעשה. · קלב
בְּלִקּוּטֵי חֵלֶק רִאשׁוֹן סִימָן י"ד (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן) הַמַּתְחֶלֶת: "תִּקְעוּ וְכוּ', לְהַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם", זֹאת הַתּוֹרָה אָמַר בְּשַׁבָּת חֲנֻכָּה. וְאָז בְּאוֹתוֹ הָעֵת נִפְטַר הָרַב הֶחָסִיד הַמְפֻרְסָם מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי גְּדַלְיָהוּ זַצַ"ל, אַב-בֵּית-דִּין דִּקְהִלַּת לִינִיץ, וְרָמַז בְּאוֹתוֹ הַתּוֹרָה הֶסְפֵּד לְהָרַב הַנַּ"ל. כִּי הִזְכִּיר אָז בְּתוֹךְ הַתּוֹרָה מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "אֵין מַסְפִּידִין בַּחֲנֻכָּה" (שַׁבָּת כא:). גַּם אָמַר אָז שֶׁעַכְשָׁו קָשֶׁה לוֹמַר תּוֹרָה, כִּי כְּשֶׁנִּסְתַּלֵּק צַדִּיק קָשֶׁה לוֹמַר תּוֹרָה, כִּי כָּל צַדִּיק נִסְתַּלֵּק עִם כָּל חֶלְקוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּהַתּוֹרָה. כִּי כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק יֵשׁ לוֹ חֵלֶק בְּהַתּוֹרָה, וּכְשֶׁנִּסְתַּלֵּק, נִסְתַּלֵּק עִם כָּל חֶלְקוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּהַתּוֹרָה, עַל-כֵּן קָשֶׁה אָז לוֹמַר תּוֹרָה.
מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם בְּאוֹת ד' עַל מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "מִפְּנֵי מָה תַּלְמִידֵי-חֲכָמִים אֵין בְּנֵיהֶם תַּלְמִידֵי-חֲכָמִים, עַל שֶׁלּא בֵּרְכוּ בַּתּוֹרָה תְּחִלָּה" (נְדָרִים פא.), שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ זַ"ל עוֹד בָּזֶה. כִּי הַהוֹלָדָה נִמְשֶׁכֶת כְּפִי הַמַּאֲכָלִים שֶׁאָכַל תְּחִלָּה וְכוּ', וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לְבָרֵךְ וּלְקַדֵּשׁ אֶת בְּחִינַת הַתְּחִלָּה, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁהוּא תְּחִלָּה וְקֹדֶם לְהַהוֹלָדָה, דְּהַיְנוּ הָאֲכִילָה וְכָל עֲסָקָיו וְכוּ', עַד שֶׁיַּמְשִׁיךְ הַהוֹלָדָה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה כָּרָאוּי. וְזֶהוּ: "עַל שֶׁלּא בֵּרְכוּ בַּתּוֹרָה תְּחִלָּה", שֶׁלּא בֵּרְכוּ וְקִדְּשׁוּ בִּקְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה אֶת הַתְּחִלָּה, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁהוּא תְּחִלָּה וְקֹדֶם לְהַהוֹלָדָה כַּנַּ"ל. כִּי צָרִיךְ לְבָרֵךְ וּלְקַדֵּשׁ אֶת בְּחִינַת תְּחִילַת הַהוֹלָדָה הַנַּ"ל בְּהַתּוֹרָה, וְאָז יִהְיֶה גַּם בְּנוֹ תַּלְמִיד-חָכָם וְכַנַּ"ל: