אור ברסלב
שיחות הר"ן מנוקד שיחות הר"ן › קב

שיחות הר"ן מנוקד

שיחות הר"ן · קב

קא

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ עַל פָּסוּק: "לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ" (בַּמִּדְבָּר כ"ג), אֲבָל שָׁכַחְתִּי הָעִנְיָן, אַךְ זֹאת אֲנִי זוֹכֵר מַה שֶּׁפֵּרֵשׁ סוֹף הַפָּסוּק: "וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ", וּתְרוּעַת לְשׁוֹן שְׁבִירָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "תְּרֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל" (תְּהִלִּים ב'). הַיְנוּ כְּשֶׁמְּשַׁבְּרִין אֶת הַכְּפִירוֹת, אֲזַי: "מֶלֶךְ בּוֹ", הַיְנוּ שֶׁמּוֹצְאִין אֶת הַמֶּלֶךְ יִתְבָּרַךְ גַּם בְּתוֹךְ הַכְּפִירוֹת עַצְמָן, כִּי גַּם בְּהַכְּפִירוֹת בְּעַצְמָן מְלֻבָּשׁ חִיּוּתוֹ יִתְבָּרַךְ.

גַּם אָמַר, שֶׁהַמְחַקְּרִים גַּם חַיֵּיהֶם אֵינָם חַיִּים כְּלָל אֲפִלּוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה. כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה דָּבָר שֶׁאֵינוֹ כִּרְצוֹנָם, מִכָּל-שֶׁכֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה צָרָה, אֲזַי אֵין לָהֶם לְמִי לִפְנוֹת מֵאַחַר שֶׁתּוֹלִין בַּטֶּבַע חַס וְשָׁלוֹם רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְאֵין לָהֶם בַּמֶּה לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמָן כְּלָל. אֲבָל אִישׁ אֱמוּנוֹת הַמַּאֲמִין בַּה' חַיָּיו טוֹבִים מְאֹד. כִּי אֲפִלּוּ כְּשֶׁעָבַר עָלָיו חַס וְשָׁלוֹם אֵיזֶה צָרָה רַחֲמָנָא לִצְלָן, אֲזַי הוּא גַּם-כֵּן יָכוֹל לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בּוֹטֵחַ בַּה' כִּי הַכֹּל לְטוֹבָה, אוֹ שֶׁעַל-יְדֵי יִסּוּרִין אֵלּוּ יְנַכּוּ לוֹ מֵעֲווֹנוֹתָיו, אוֹ שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יִזְכֶּה לְאֵיזֶה טוֹבָה גְּדוֹלָה בַּסּוֹף, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. כִּי כַּוָּנַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִיא בְּוַדַּאי לְטוֹבָה. עַל-כֵּן אִישׁ אֱמוּנוֹת הוּא חַי חַיִּים טוֹבִים תָּמִיד, וְטוֹב לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. אֲבָל הַמְחַקְּרִים אֵין לָהֶם שׁוּם חִיּוּת לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא, וְזֶה מְבֹאָר מְאֹד לְמִי שֶׁבָּקִי בָּהֶם. כִּי הֵם מְלֵאִים יִסּוּרִים תָּמִיד, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ. כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְנַהֵג לָהֶם כִּרְצוֹנָם. וּמֵאַחַר שֶׁהֵם בּוֹחֲרִים רַק בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהָעוֹלָם הַזֶּה הוּא כֻּלּוֹ מָלֵא יִסּוּרִים וִיגוֹנוֹת רַחֲמָנָא לִצְּלָן, עַל כֵּן בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה יֵשׁ לָהֶם צַעַר וִיגוֹנוֹת וּדְאָגוֹת מֵעִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁאֵין מִתְנַהֵג לָהֶם כִּרְצוֹנָם, וְכָל יְמֵיהֶם כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת. כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְנַהֵג לְהָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה שׁוּם דָּבָר שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ. וּמֵאַחַר שֶׁאֵין מִסְתַּכְּלִין עַל הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי, רַק עַל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, עַל-כֵּן בְּוַדַּאי הֵם מְלֵאִים יִסּוּרִים תָּמִיד כַּנַּ"ל. וְגַם כְּשֶׁבָּאִין עֲלֵיהֶם הַיִּסּוּרִים וְהַדְּאָגוֹת וְהַיְגוֹנוֹת אֵין לָהֶם בְּמַה לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמָן כַּנַּ"ל. אֲבָל אִישׁ כָּשֵׁר מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִין בְּהָאֱמֶת, וְעִקַּר תִּקְוָתוֹ הוּא לָעוֹלָם הַבָּא, עַל-כֵּן חַיָּיו טוֹבִים מְאֹד. כִּי כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו, הוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה, כְּדֵי לְהַזְכִּירוֹ שֶׁיָּשׁוּב מֵעֲווֹנוֹתָיו אוֹ בִּשְׁבִיל כַּפָּרָה עַל עֲווֹנוֹתָיו, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא לַטּוֹב הַנִּצְחִי וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. וַאֲפִלּוּ הַיִּסּוּרִין שֶׁיֵּשׁ לְאִישׁ כָּשֵׁר מֵחֲמַת הַצַּעַר שֶׁל הַחֲרָטָה כְּשֶׁנִּזְדַּמֵּן לוֹ אֵיזֶה פְּגָם אוֹ אֵיזֶה עֲבֵרָה חַס וְשָׁלוֹם, אֲפִלּוּ אִם חַס וְשָׁלוֹם עָבַר עֲבֵרָה מַמָּשׁ רַחֲמָנָא לִצְלָן, אַחַר-כָּךְ כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהִתְחָרֵט עָלָיו, אַף-עַל-פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ צַעַר גָּדוֹל מְאֹד וְיִסּוּרִים גְּדוֹלִים, עַל שֶׁבָּא לִידֵי מִכְשׁוֹל אוֹ לִידֵי עֲבֵרָה רַחֲמָנָא לִצְלָן רַחֲמָנָא לִשֵּׁזְבָן, אַף-עַל-פִּי-כֵן, גַּם אֵלּוּ הַיִּסּוּרִין אֵינָם הַיִּסּוּרִין כְּלָל. כִּי זֶה הַצַּעַר וְהַיִּסּוּרִין שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַל שֶׁעָבַר עֲבֵרָה חַס וְשָׁלוֹם, אֵלּוּ הַיִּסּוּרִין הֵם מוֹסִיפִים חַיִּים לְהָאָדָם, בִּבְחִינַת (מִשְׁלֵי י'): "יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים".

וְתֵדַע כְּלָל זֶה, כִּי כָּל הַיִּרְאוֹת וְכָל הַיִּסּוּרִים שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הֵם מְקַצְּרִים וּמְכַלִּים יְמֵי חַיָּיו. וְעַל-כֵּן אֵלּוּ הַקַּלֵּי עוֹלָם הָעוֹסְקִים בַּחֲקִירוֹת, חַיֵּיהֶם אֵינָם חַיִּים כְּלָל, כִּי הַיִּסּוּרִים וְהַדְּאָגוֹת שֶׁלָּהֶם מְכַלִּים חַיֵּיהֶם כַּנַּ"ל. אֲבָל כָּל הַיִּרְאוֹת וְכָל הַיִּסּוּרִין שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם מֵחֲמַת יִרְאַת ה' הֵם מוֹסִיפִים יָמִים וְחַיִּים, בִּבְחִינַת: "יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים". וְגַם אֵלּוּ הַיִּסּוּרִין שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם מֵחֲמַת שֶׁעָבַר אֵיזֶה פְּגָם אוֹ עֲבֵרָה חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְחָרֵט עַל זֶה וְיֵשׁ לוֹ צַעַר גָּדוֹל מִזֶּה, אֵלּוּ הַיִּסּוּרִים הֵם בְּחִינַת "יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים". כִּי הַיִּסּוּרִין שֶׁלּוֹ הֵם מֵחֲמַת שֶׁמִּתְיָרֵא מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הֵן מֵחֲמַת רוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אוֹ מֵחֲמַת יִרְאַת הָעֹנֶשׁ. וְאֵיךְ שֶׁהוּא, עַל-כָּל-פָּנִים הוּא בִּכְלַל יִרְאַת ה', כִּי הַכֹּל מִיִּרְאָתוֹ יִתְבָּרַךְ וְעַל-כֵּן הִיא מוֹסֶפֶת יָמִים כַּנַּ"ל.

גַּם מִי שֶׁהוּא אִישׁ אֱמוּנָה, הַתְּשׁוּבָה שֶׁלּוֹ הוּא יוֹתֵר קַלָּה. כִּי הַתְּשׁוּבָה צְרִיכָה לִהְיוֹת תְּשׁוּבַת הַמִּשְׁקָל, דְּהַיְנוּ שֶׁכְּפִי הַתַּעֲנוּג שֶׁהָיָה לוֹ מֵהָעֲבֵרָה, כֵּן יִהְיֶה לוֹ מַמָּשׁ צַעַר וְיִסּוּרִין. וּמֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה, עַל-כֵּן לֹא הָיָה תַּעֲנוּגוֹ בִּשְׁלֵמוּת בִּשְׁעַת הָעֲבֵרָה חַס וְשָׁלוֹם רַחֲמָנָא לִצְלָן. כִּי הָיָה מְעֹרָב בְּיָגוֹן, כִּי יָדַע כִּי מָרָה תִּהְיֶה בָּאַחֲרוֹנָה, כִּי יִהְיֶה לוֹ עֹנֶשׁ קָשָׁה וָמַר רַחֲמָנָא לִצְלָן, רַק שֶׁלּא הָיָה יָכוֹל לְהִתְגַּבֵּר עַל תַּאֲוָתוֹ. עַל-כֵּן תְּשׁוּבָתוֹ קַלָּה יוֹתֵר, כִּי אֵין צָרִיךְ לִסְבֹּל יִסּוּרֵי הַתְּשׁוּבָה כָּל-כָּךְ מֵאַחַר שֶׁגַּם בִּשְׁעַת הָעֲבֵרָה לֹא הָיָה תַּעֲנוּגוֹ בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל. אֲבָל הַמְחַקְּרִים שֶׁאֵין לָהֶם אֱמוּנָה תְּשׁוּבָתָם כְּבֵדָה יוֹתֵר, כִּי לֹא הָיָה לָהֶם יִסּוּרִים כָּל-כָּךְ בִּשְׁעַת הָעֲבֵרָה, כִּי הַתְּשׁוּבָה צְרִיכָה לִהְיוֹת תְּשׁוּבַת הַמִּשְׁקָל כַּנַּ"ל.

וְעַיֵּן בְּשְלָ"ה (סֵפֶר "שְׁנֵי-לוּחוֹת-הַבְּרִית") בְּמַסֶּכֶת שָׁבוּעוֹת (פֶּרֶק נֵר מִצְוָה ד"ה הַרְחָקַת לִמּוּד וְכוּ'), שָׁם מְבֹאָר בְּיוֹתֵר גֹּדֶל עֹצֶם הָאִסּוּר לְהִסְתַּכֵּל בְּסִפְרֵי הַמְחַקְּרִים. וְהֵבִיא שָׁם שֶׁמִּי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵלּוּ הַסְּפָרִים אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וְהֵבִיא שָׁם בְּשֵׁם כַּמָּה גְּדוֹלֵי הַקַּדְמוֹנִים שֶׁהִפְלִיגוּ בְּעֹצֶם אִסּוּר זֶה שֶׁחָמוּר מִכָּל עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, וְכֵן מְבֹאָר בְּכַמָּה סְפָרִים קְדוֹשִׁים:

תוכן העניינים

שיחות הר"ן מנוקד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה