ואלה מוסיף על הראשונים, מה שלקטנו ואספנו שושנים ופרחים נאים מתוך שיחות מוהר"ן הקדוש אשר עדין המה בכתובים: · קכד
פַּעַם אֶחָד שָׁאַל אוֹתִי בִּלְשׁוֹן תֵּמַהּ: הֲשָׁמַעְתָּ מִמֶּנִּי דִּבְרֵי מוּסָר? וְאָמַר שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר דִּבְרֵי מוּסָר, כִּי כָּל דִּבּוּר מוּסָר שֶׁלּוֹ הוּא מֻטְבָּל וּמֻרְחָץ בִּדְמָעוֹת (בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז אָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: "אִיטְלִיכְש וָוארְט פוּן מוּסָר אִיז בַּא מִיר פַר וַואשִׁין מִיט טְרֶעהרִין"), וּמֵחֲמַת זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר מוּסָר בְּפֵרוּשׁ.
וּבִתְחִלָּה הָיָה אֶצְלֵנוּ קְצָת תְּמִיָה מַה שֶּׁאָמַר שֶׁאֵינוֹ אוֹמֵר מוּסָר, כִּי לְפִי דַּעְתֵּנוּ, כָּל דְּבָרָיו הֵם דִּבְרֵי מוּסָר גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד כְּאֵשׁ בּוֹעֶרֶת מַמָּשׁ, אַךְ בֶּאֱמֶת לֹא הָיָה רָגִיל לוֹמַר דִּבְרֵי מוּסָר בְּפֵרוּשׁ כְּדֶרֶךְ הַמּוֹכִיחִים. אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן כָּל דְּבָרָיו וְכָל שִׂיחוֹתָיו הָיוּ רַק מֵעִנְיַן עֲבוֹדַת ה', וְכָל דְּבָרָיו הָיָה כְּגַחֲלֵי אֵשׁ מַמָּשׁ. וּמִי שֶׁזָּכָה לִשְׁמֹעַ דִּבּוּר מִפִּיו הָיָה נִכְנָס בְּקִרְבּוֹ כְּאֵשׁ בּוֹעֶרֶת מַמָּשׁ. וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּלְצַיֵּר לֹא בִּכְתָב וְלֹא בְּפֶה, עֹצֶם תַּבְעֵרַת קְדֻשַּׁת דִּבּוּרָיו שֶׁיָּצְאוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׂ וְהַנּוֹרָא בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, אֲשֶׁר כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁלּוֹ אֲפִלּוּ בְּשִׂיחַת חֻלִּין, מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁהָיָה מְדַבֵּר בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אוֹ כְּשֶׁהָיָה אוֹמֵר וּמְגַלֶּה תּוֹרָה, הָיָה כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר מֵאִיר וּמַזְהִיר וּמִתְלַהֵב כְּאֵשׁ לוֹהֵט רִשְׁפֵּי רִשְׁפֵּי שַׁלְהֶבֶת. וּמִי שֶׁהָיָה מַאֲזִין וּמַקְשִׁיב לִדְבָרָיו בֶּאֱמֶת וּבִתְמִימוּת הָיָה כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁלּוֹ פּוֹרֵחַ וְנִכְנָס בְּקִרְבּוֹ כְּלַבַּת אֵשׁ מַמָּשׁ, עַד שֶׁכָּל אֶחָד מֵהַשּׁוֹמְעִים הָיוּ נִמְשָׁכִין עַל-יְדֵי דִּבּוּרָיו לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהִתְקַשְּׁרוּת נִפְלָא וְהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת. וְעַל פִּי רֹב הָיָה נִדְמֶה לָנוּ בְּאוֹתוֹ שָׁעָה שֶׁעָמַדְנוּ לִפְנֵי הַדְרַת קְדֻשָּׁתוֹ הַנּוֹרָא, שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יִהְיֶה לָנוּ עוֹד שׁוּם בְּחִירָה. כִּי בְּוַדַּאי בְּהֶכְרֵחַ לִהְיוֹת כִּרְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאִי אֶפְשָׁר לִפְרֹד עוֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מִכָּל-שֶׁכֵּן לְשַׁנּוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ לַעֲבֹר חַס וְשָׁלוֹם אֲפִלּוּ אֵיזֶה דָּבָר קַל בְּעָלְמָא. כִּי הַלֵּב הָיָה נִמְשָׁךְ מְאֹד מְאֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי דִּבּוּרָיו הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר וְלַעֲרֹךְ. גַּם עַכְשָׁו כָּל מִי שֶׁיַּעֲסֹק בְּסִפְרֵי רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה, וִיעַיֵּן וְיִסְתַּכֵּל בָּהֶם בֶּאֱמֶת וּבִתְמִימוּת, בְּוַדַּאי יִתְלַהֵב לִבּוֹ מְאֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי כָּל דְּבָרָיו כְּגַחֲלֵי אֵשׁ: