ואלה מוסיף על הראשונים, מה שלקטנו ואספנו שושנים ופרחים נאים מתוך שיחות מוהר"ן הקדוש אשר עדין המה בכתובים: · קכ
עָנָה וְאָמַר: "חִזְקוּ וְאִמְצוּ כָּל הַמְיַחֲלִים לַה'" (תְּהִלִּים ל"א). "כָּל הַמְיַחֲלִים" דַּיְקָא, אֲפִלּוּ אִם אֵינְכֶם זוֹכִים לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וַעֲבוֹדָה חַס וְשָׁלוֹם רַק מְיַחֲלִים לְבַד, אַף-עַל-פִּי-כֵן חִזְקוּ וְאִמְצוּ וְאַל תִּפְּלוּ מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, כַּמְבֹאָר מִזֶּה בִּדְבָרֵינוּ כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים (לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא מ"ח, ע"ח). וְיוֹתֵר וְיוֹתֵר מִזֶּה צָרִיךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְחַזֵּק אֶת חֲבֵרוֹ לְבַל יִפֹּל בְּדַעְתּוֹ מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, אַף-עַל-פִּי-כֵן יְחַזֵּק אֶת חֲבֵרוֹ, כִּי אֶת חֲבֵרוֹ בְּקַל יוֹתֵר לְחַזֵּק מִלְּחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ, כִּי "אֵין חָבוּשׁ מַתִּיר אֶת עַצְמוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִים" (בְּרָכוֹת ה:). כִּי אֵין רָעָה גְּדוֹלָה מִנְּפִילָה, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל לְעִנְיַן מִלְחָמָה הַגַּשְׁמִיּוּת עַל פָּסוּק: "אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּעַרְצוּ" וְכוּ' (דְּבָרִים כ'): אַל תִּירְאוּ מִשִּׁפְעַת הַקַּלְגָּסִים וְאַל תַּעַרְצוּ מִקּוֹל הַקְּרָנוֹת וְכוּ' (רַשִׁ"י שָׁם פָּסוּק ג'), שֶׁכָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה עוֹבְרִים עַל מִי שֶׁחָפֵץ לִכְנֹס בַּעֲבוֹדַת ה', שֶׁכַּמָּה מִינֵי מִלְחָמוֹת וּפְחָדִים וְשִׁפְעַת הַקַּלְגָּסִים וְקוֹל הַקְּרָנוֹת וְהַצְּוָחוֹת וְכוּ' וְכוּ' עוֹבְרִים עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְכַמְבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ מִזֶּה בְּסֵפֶר לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת בְּיוֹרֶה דֵּעָה (הִלְכוֹת גִּלּוּחַ הַ"ג אוֹת ט'). וְצָרִיךְ לַעֲמֹד עַל עָמְדוֹ לִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם, וּלְצַפּוֹת לִישׁוּעָה תָּמִיד, וְלִבְלִי לְהִתְרַחֵק וְלָנוּס מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ חַס וְשָׁלוֹם, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל לְעִנְיַן מִלְחָמָה שֶׁתְּחִלַּת מַפָּלָה נִיסָה רַחֲמָנָא לִצְלָן (סוֹטָה מ"ד). כִּי: "אָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָחַ, אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אַתָּה וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ" וְכוּ' (תְּהִלִּים קל"ט). כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם. כִּי צְרִיכִין לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת ה' כַּמְבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ עַיֵּן שָׁם (לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא מ"ח). וּכְשֶׁיִּזְכֶּה לִבְלִי לְהַפִּיל אֶת חֲבֵרוֹ, אַף-עַל-פִּי שֶׁיֵּדַע בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא רָחוֹק מֵעֲבוֹדָתוֹ, אַדְּרַבָּא יְחַזְּקוֹ בְּכָל מִינֵי הִתְחַזְּקוּת, וִיחַיֵּהוּ וִישִׁיבֵהוּ בְּכָל מִינֵי דִּבּוּרִים הַמְּשִׁיבִין אֶת הַנֶּפֶשׁ וְכוּ', עַל-יְדֵי-זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאַחַר-כָּךְ יִזְכֶּה גַּם הוּא לַחֲזֹר וְלָשׁוּב לַעֲבוֹדַת ה' עַל-יְדֵי-זֶה: