אור ברסלב

שות תעלומות לב חלק ד· רבי אליהו בכור חזן

סימן מ

סימן לט

בתאומים שנולדו והם חולים מיום הולדם והא' מת תוך ל"י, והכ' מת אחר ל' יום. אם יש להתאבל עליו.

נשאלתי בתאומים שנולדו והם היו חולים וחלשים מיום הולדם והאחד מת אחר ימים מועטים, והשני האריך בחוליו עד אחר שלשים ומת מתוך חוליו. ושואלים הלכו אם צריכים להתאבל עליו, אחרי שמיום לידתו כבר היה נראה שלאו בר קימא הוא. יורינו מורינו מדרכיו ונלכה באורחותיו כי אחד חכם הורה להקל ועשו כסברתו ורבים תמהים על הוראתו זאת. לכן אנו מבקשים שיודיענו שורת הדין, ויבא שכמ"ה.

תשובה. הנה ידוע מ"ש בהג"א סוף מ"ק בשם א"ז והביאו מב"י בסי' שע"ד דתאומים שמת א' מהם תוך, ל"י והב' חי עדין ל"י אין מתאבלין עליו כלל אפילו אם מת בסוף ל"י ע"כ ומבואר הדבר דהכונה דאפילו שחי הב' אחר ל"י ומדהב' בר קימא כיון שחי ל"י גם הא' בן קימא כיון דתאומים טיפה אחת הם ונחלקה לשתים. ואתא לאשמועינן דאפי"ה אינו מתאבל על הא'. וכמו שפירש הדבר הב"ח שם. וכן מתבאר מדברי הא"ז שהביא הד"מ שם בס"ח ובש"ע סימן זה ס"ט נראה שגם על הב' אין מתאבלין עליו וכבר כתב הב"ח שם שיש ט"ס וצריך להעביר הקולמוס על תיבת ומת, ונראים דבריו וכ"כ הט"ז והש"ך שם ואולם הלבוש לא הבין כן אלא תפס בפשיטות שגם על הב' אם היה חולה בשעת מתת הא' שאין מתאבלין עליו. והגם שתמהו על דבריו הב"ח והט"ז כיעו"ש מ"מ הט"ז שם הביא ס' מהר"מ מלובלין בסי' ס"ז שגם הוא פסק בפשיטות שאין להתאבל על הב'. והטיח עליו דברים הט"ז לאמור שהוא מחסרון ידיעה שהי"ל להרב ועלה לו כמו להרב הלבוש ע"כ. והרואה יראה שמהר"מ ז"ל לא סמך על הגהה זו דוקא אלא בהצטרפות שלא כלו להם החדשים וסמך על דברי הרמב"ם וגם שהיה מתכונה והולך כיעוש"ב ועי' בתשו' מהר"מ מינץ סי' צ"ה ומ"ש הט"ז ע"ד בסי' שצ"ז. ועיין מקור ברוך סי' ל"א ובברכ"י אה"ע סי' ד'.

והנה הגאון מז"ה הגדול ז"ל בחק"ל יו"ד ח"ג סי' קמ"ח ס"ל שאין לומר בזה הלכה כדברי המקל באבל והביא ראיה ברורה לס' האומרים שחיב להתאבל על הב' שחי ל"י ממ"ש מהר"מ מרונטבורק שהיה תלמיד הא"ז בדין זה שמבואר מדבריו שמ"ש אין מתאבלים עליו ר"ל על הא' אבל על הב' פשיטא שמתאבלים עליו ואלו ראו דבריו לא היו חולקים וגם שכן מתבאר מדברי הרשב"ץ ברמזי נדה בפרק המפלת שנראה שחיב להתאבל גם על הראשון ואף דלא קי"ל כוותיה על הראשון אבל על הב' יש להתאבל וכ"כ עיקר עכ"ל. וכבן המתחטא אמינא בהורמנותא דמני"ר שהמקל לא הפסיד אחרי שפשט דברי מרן הש"ע מורים שאין להתאבל גם על הב' וכן הבין דבריו הלבוש והסכים כן וכן ס"ל למהר"מ מלובלין ז"ל וכן העלה הרב מסגרת השלחן שאם נולדו בריאים וטובים ומת האחד תוך ל"י, אז מתאבלין על הב' המת אחר ל"י. אך אם נולדו חלושים וחולים אין מתאבלין גם על הב'. גם הרב מקור ברוך שם בסימן ל"א העלה דהמקל יש לו אילן גדול לסמוך עליו כיעו"ש. ובכן בנ"ד שהיו חולים וחלשים שניהם מיום הולדם והורה החכם הי"ו שלא להתאבל על הב'. אין מזניחין אותו כי יש לו על מה לסמוך ודי בהערה זאת:

תוכן העניינים

שות תעלומות לב חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה