אור ברסלב

שות תעלומות לב חלק ד· רבי אליהו בכור חזן

סימן לב

סימן לא

במ"ש רבא במסכת מ"ק בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא.

לדרישת אחד נבון וחכם להבין אמרי בינה מ"ש במס' מ"ק דכ"ח אמר רבא בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא ע"כ. שלפי זה אם אחד נולד במזל עני צריך שכל ימיו יהיו מכאובים עד יום מותו ואם במזל עשיר יהיה כן כל ימיו וכן בבנים והא חזינן עניים שנתעשרו ועשירים שהענו, וכן חשוכי בנים שאחר שנים רבות תלד אשתו, והדבר צריך ביאור:

ואען ואומר, הגם כי היה לי להשיב לך שאולי הי"ל לאיש הזה זכות גדול שבעבורו נשתנה המזל, ואע"ג דאמרינן במסכת תענית דכ"ה בר"א בן פדת דאמ"ל הקב"ה ניח"ל דאחריביה לעלמא ואולי אבריה בעידנא דמזוני, כבר כתבו התוספות במ"ק ד"ה אלא דפעמים משתנה ופעמים אינו משתנה, וכ"כ בפרק החולץ ד"ן ד"ה מוסיפין דכתבו שם דזה לא שכיח ובודאי דלא שכיחי האידנא מי שיהיה להם זכות גדול יותר מר"א ב"פ:

והנה לענין העושר והדלות יכילנא לשנויי לך כי אולי נולד לו בן במזל טוב בעדנא דמזוני ובמזל של אותו הבן או הבת נתעשר או העני האב, או עשה עסק עם איש עשיר וברך ה' אותו בגללו, וכן להפך. ומ"מ שינוי דחיקי לא משנינא לך כי נ"ל תירוץ נכון ואמת בהקדים מ"ש בפ"ק דחגיגה בההיא דרב ביבי בר אביי דקאמ"ל למה"מ על אותם השנים של אותם שמתו בלא זמנם כדכתיב ויש נספה בלא משפט מאי עביד להו ואמ"ל חזינא אי איכא צומ"ר דמעבר אמיליה מוסיפנא ליה וגם התם הקשו התוס' לר' עקיבא דס"ל בפרק החוגץ שזכו משלימין ומ"ש בחזקיה והוספתי לך השיבו משלו הוסיפו לו, דהכא משמע דמוסיפין והצ"ע ובפרק החולץ ד"ה משלו תירץ משם ר"י דניחא אפילו לרע"ק דאין זה תוספת כיון שנגזרו לשום אדם עי"ש ומהרש"א בח"א שם הק' ממ"ש פ"ק דסוטה בן ק"ך שנה אנכי היום היום מלאו ימי ושנותי ללמדך שהקב"ה משלים שנותיהם ש"ץ ולולא חטא מי מריבה היה בא לא"י והיה חי יותר מק"ך שנה וכו' עי"ש. ול"נ שאם לא היה חטא מי מריבה היו נכנסים לארץ קודם תשלום הק"כ שנה של מש"ר ע"ה ודוק:

מבואר מזה כי אפשר לאדם המעביר על מדותיו שאחר שמלאו ימיו ושנותיו יזכה בשנים חדשים מאותם שמתו ונספו בלא משפט. והנה ודאי שכאשר יזכה באותם השנים של אותו המת בלי עתו' יזכה ג"כ במזלו של אותו האיש אם טוב ואם רע, ובכן אין עוד מה להתפלא אם עשיר והעני או עשיר והעני אחר שנות רבות וכן לענין הבנים כי יש לומר שגם השנים שהוא חי מעתה הם חיים חדשים ומזל חדש והזכות הגדול שהי"ל היה שזכה להיות מעביר על מדותיו ובעבור זה זכה לחיי ובני ומזוני מאותם שנספו בלא משפט והדק היטב:

וע"פ זה יובן היטב כה"כ כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים. כי גם פה קשה מ"ש ויוסיפו לך לרע"ק דלית ליה תוספת. וכן קשה כה"כ כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך דתוספת זה מבואר הפך סברת רע"ק אלא דלזה י"ל שהתוספת הזה הוא תוספת של טובה. וכמו שפירש ר"א במסכת יומא דע"א שאלו שנותיו של אדם שמתהפכים מרעה לטובה אלא דהדרא קושיא לדוכתא איך ישתנה המזל אם לא שנאמר כמו שאמרנו שיהיה אותם השנים מאותם הנספים בלא משפט אלא שלפי"ז יש לחוש פן הוא מזלו טוב ויפה וע"י שהוא מעביר על מדותיו זוכה לקבל אותם השנים. ואולי אותו האיש הנספה בלא משפט היה מזלו גרוע, ונמצא זה מתהפכים שנותיו מטובה לרעה ב"מ לזה פירש הכתוב כי בי ירבו ימיך דע"י עסק התורה שהוא צומ"ר זוכה שירבו ימיו אם הוא מעביר אמיליה, וכדי שיהיה בטוח שיזכה למזל טוב אמר ויוסיפו לך כלומר אותם השנים שיוסיפו לך יהיו שנות חיים דהיינו יתנו לך מאותם השנים שמזלם טוב ויפה ויהיו שנות חיים שמתהפכות מרעה לטובה וכן הוא כה"כ כי אורך ימים ושנות חיים יוסיפו לך וכמובן:

ומה שהוקשה לך במ"ש אי איכא צומ"ר וכו' מדוע זכיה זאת דוקא לת"ח ואדרבא דהת"ח דמעביר אמליה אין כ"כ חשיבות לגביה כי הוא יודע חומר הענין וזאת חובתו ויעשינה ומדוע יזכה יותר משאר בנ"א שאינם בקיאים בגודל האיסור וכובשים את יצרם ומעבירים על מדותיהם:

דע ידידי כי בוחן לבות וכליות ברוב רחמיו דן את האדם לפי מזגו וטבעו וערך שנותיו וערך עושרו ועוניו, ובזה פי' כת הקודמים ז"ל מ"ש בש"ס בענין שאול כמה לא חלי ולא מרגיש גברא דמאריה סייעיה שאול באחת וכו' כי הקושי מבאר שח"ו משוא פנים יש בדבר. אלא כי שאול היה טבעו רך וטוב כמ"ש כבן שנה שאול כבן שנה לחטא ודוד היה טבעו חם וקשה אדמוני עם יפה עינים וכן נמי בת"ח אמרו צומ"ר דרתח אורייתא מרתחא ליה, ואחרי שת"ח מחמת עסקו בתורה רתח טובא וקשה לו להיות מעביר על מדותיו כשאר כל אדם. ע"כ אם הוא כובש את יצרו ורתיחתו והיה זה שכרו כי יזכה באותם שנים. ודוק כי קצרתי.

תוכן העניינים

שות תעלומות לב חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה