שות תעלומות לב חלק ד· רבי אליהו בכור חזן
סימן כח
יעקאטרינאסלאוו במדינת רוסיה. כבוד הרב הגה"ג חכם הכולל יצ"ו בעיר אלכסענדריא:
מטוב כת"ר כאשר תקבל האשה הגט כדת יעשה נא חסד עם המגרש ולשלוח לו תעודה שנתגרשה אשתו כדת ולא יהיה עגון ואנכי הבטחתיו על זה, ונא לקיים זאת:
נאם בנימין זאב וואלף זקהיי"ם.
בגט שכתוב השם בשינוי ממה שנכתב בהרשאה.
וזאת תשובתי אליו. לכבוד הרב מו"ה בנימין זאב נ"י הגאב"ד ק"ק יעקארטינאסלאיו יע"א שלום וברכה.
מכתבו הקצר עם הגט וההרשאות מהאיש אברהם משה בן יודל ששלח לאשתו כחמה ריינא בת יעקב הלוי המכונה ינטשע הגיעני ועם היות כי כל הגט נכתב כמנהג מקום הכתיבה ולא חש למנהג מקום הנתינה, ואולם אך זה אולי ואשאנו כי בדיעבד ומקום עגון יש להכשיר, וגם שבתיבת פטורין שכתבו חסר יוד אחר הפ"א נחלקו בו רבני דור שלפנינו כמבואר בתשובת הרב"א סי' נ"ב ונ"ג ונ"ד מ"מ ודאי דבדיעבד יש לסמוך על המכשירים ועיין בספרי תע"ל ח"ב סימן י"ג:
וגם על חתימות העדים שהיה צריך שיחתמו בהרשאה בכתב אשורית כמו שחתמו בגט כדי לקיים חתימתם ויהיו עדי הגט עדי ההרשאה וכמו שביארתי בספרי תעלומות לב, ח"א סי' יו"ד ובח"ב סימן ז' וגם בזה הייתי סומך במקום עגון לסמוך על חתימת הב"ד וכסברת הרשב"א ז"ל כאשר הארכתי בספרי הנ"ל בח"ד:
ברם דא עקא כי מצאתי תיוהא בשם האשה שבגט כתוב נחמה בריינא ובהרשאות כתוב נקמה ריינא, והוא שינוי גדול, כי ריינא הוא שם בפ"ע ובלשוננו פירושו מלכה, וכן בספר טיב גיטין הביא שם בריינא באות ב' ושם ריינא באות ר'. וכששאלנו את האשה זאת אומרת שיש קורין אותה בריינא ויש קורין אותה ריינא. וידוע שהשמות צריכים שיהיו נכתבים בהרשאה כמו בגט ומוהר"י פסל ההרשאה שהיה כתוב זנב'יל בבית ובגט היה כתוב זנויל בויו ה"ד רמ"א בד"מ סימן קמ"א סקי"א ופסקו בש"ע סקכ"ד והרב זקן אהרן בסי' קס"ח כתב בגט שהיה כתוב פנחס חסר יוד ובהרשאה כתוב מלא שאם לא היה במקום עגון היה פוסלו. ועיין י"א סימן קמ"א הגה"ט ל"ט ובספר חיים ושלום ח"ב סימן ס"ט על גט שהיה כתוב אליה בהא ובהרשאה באלף שיש לחוש לפסול. וכ"ש בנ"ד שאין כאן שליח המעיד בפ"נ ובפ"נ, ועיקר סמיכתנו הוא על ההרשאה וכמ"ש הכנה"ג בסימן קמ"א הגה"ט נ"ו והוא ברור.
ואם הרבנים הנז' חששו להחמיר אפילו בשינוי אות כ"ש בכעין נ"ד שהוא בשם שינוי שם גמור דודאי דאפילו בשעה"ד ומקום עגון אין מקום להכשיר. והיה לי מו"מ עם הגאב"ד דק"ק בראדי נ"י בגט ששלחתי מכאן וכתבנו שם האשה גולדא בויו. ובמדינתם נהגו לכתוב גאלדא באלף ואפילו שהיה מקום עגון לא רצה להכשירו. ובאותו נדון חלקתי עליו שלא היה מקום להחמיר בזה והסכים עמדי הגאון מהרש"ס נ"י ונדפס בספרי תעלומות לב ח"ב אה"ע סימן ט'. אולם בכעין נ"ד אין ספק שאין מקום להכשיר. ולכן הבני שולח לו הגט וההרשאות. ומעכ"ת יראה לתקן הדבר בחכמתו:
עוד זאת הנני להודיעו כי בשם המגרש כתוב אברהם משה דמתקרי משה ודמתקרי אברהם ולפי דברי האשה שם אברהם משה נשתקע לגמרי ומחמת מרדין שינה שמו לשם לוי וכ"ע קרו ליה נוי. וגם הביאה שטר כתובתה וכתוב בה לוי דוקא. והבני שולח לו הכתובה עם הגט וההרשאות. ותמהני ממעכ"ת שלא דקדק יפה בענין זה. וצר לי מאד על האשה, הזאת הרכה בשנים והיא מר לה. וד"ב ושבתי בשלום: