אור ברסלב
שות תעלומות לב חלק ג קונטריס אגרת השליחות סימן כז

שות תעלומות לב חלק ג· רבי אליהו בכור חזן

קונטריס אגרת השליחות סימן כז

קונטריס אגרת השליחות סימן כו

סדר נתינת גט ע"י שליח הולכה:

בקיצור האפשרי:

תחילת כל יודיע המסדר להשליח שאסור לו לישא את המגורשת ואח"ך יאמר לעדי הגט (ומנהגנו שהן הן עדי השליחות) והסופר והשליח נהרהר תשובה ויאמרו וידוי. (או פ' מי אל כמוך וגו' והוא רחום וגו' אם הוא יום שאין בו תחנונים). קודם מעשה הגט וציווי הבעל לסופר ולעדים. יאמר המגרש להשליח בפני העדים:

הנני פב"פ (ויזכיר כינוי משפחה) ממנה אותך פב"פ (משפחה פ') להיות שלוחי להוליך גט לאשתי פב"פ (ואם היא ארוסה יאמר ארוסתי) וליתנו לה בכל מקום שתמצאנה ותהא ידך כידי ופיך כפי ודבורך כדבורי ועשייתך כעשייתי ונתינתך הגט כנתינתי ונותן אני לך רשות מעכשיו לעשות שליח ושלוחך שליח ושליח שלוחך שליח ושליח אחר שליח אפי' עד מאה שלוחים ואפילו בלא אונס ותכף שיגיע הגט ליד אשתי הנזכרת (או ליד שלוחה) מידך או מיד שלוחך או מיד שליח שלוחך אפי' עד מאה שלוחים. תהא מגורשת בו ממני מאותה שעה שיגיע הגט לידה (או ליד שלוחה) ומותרת לכל אדם והנני נשבע בשבועת התורה ובחרם חמור שלא אבטל את הגט ולא את השליחות גם אני נשבע ש"ח שלא מסרתי ושלא אמסור שום מודעא על הגט או על השליחות אלא הכל נעשה מרצוני הגמור בלב שלם ונפש חפצה כדת משה וישראל. גם יקנו מהבעל קגו"ש על כל הנז"ל. (לתוספת נופך כמש"ל בסימן הקודם):

אחר המינוי הזה ישאל המסדר השאלות מהבעל ויעשה ההתרות וביטול המודעות וציוויו להסופר ולעדים (כמו שכתוב לעיל בסי' כ"ה) והכל יהיה בפני השליח ויזהיר המסדר לשליח שיתן דעתו על כל מעשה הגט ואמירת הבעל להסופר והעדים וכתיבת הסופר וחתימת העדים:

בביטול מודעות של הגט יפרש ג"כ על השליחו' ובמקום שבשאר גטין אומר אתה נותן גט וכו' בגט ע"י שליח אומר אתה שולח גט וכו':

ואחר כתיבת הגט יאמר המסדר להשליח שיקח סימן מובהק בגט כדי להכירו ויקראנו המסדר עם העדים ואח"ך ישאל המסדר להשליח שאלות אלו. בפני העדים:

אתה פב"פ נעשית שליח מפב"פ ברצונך הגמור להוליך גט לאשתו פב"פ שתהא מגורשת בו ממנו. ומותרת לכל אדם וישיב הן:

נדרת שום נדר או נשבעת שום שבועה או ת"כ או קבלת שום חרם או איסור וכיוצא לזה. שמכריחך להיות שלוחו של פב"פ להוליך הגט לאשתו פב"פ ושמא תאמר אח"ך אנוס הייתי מחמת זה. וישיב לא:

אעפ"כ שש נדרת וכו' ושכחת. אתה מתחרט עליהם חרטה גמורה. בפתח זה שאלו ידעת שהשליחות יותר הגון כשיהיה בלי נדר ושבועה וכו' לא היית נשבע ועל כן נתיר לך וישיב הן. ויתירו לו:

שמא מחמת כעס או מריבה נשבעת שלא תהיה שלוחו של פב"פ להוליך הגט לאשתו פב"פ וישיב לא. אעפ"כ שמא שכחת נתיר לך. וישיב הן. ויתירו לו.

יפרש לו ענין המודעא ויאמר לו:

מסרת שום מודעא או דברת איזה דבר או דברים הגורמים ביטול לשליחות זה. וישיב השליח לא מסרתי שום מודעא ולא דברתי שום דבר או דברים שיגרמו שום ביטול לשליחות זה אלא אני נעשיתי שליח ברצוני הטוב בלב שלם ונפש חפצה. אע"פ כן אם באולי מסרת מודעא או דברת איזה דבור הגורם ביטול או מזיק לשליחות זה. תבטל אותם בפני העדים ביטול גמור: ויאמר אלו הדברים בפני העדים:

אתה פב"פ ואתה פב"פ. הוו עלי עדים גמורים. איך אני פב"פ מבטל בפניכם ביטול גמור כל מודעי ומודעי דמודעי ומודעי דנפקי מגו מודעי דמודעי עד סוף כל מודעי אם מסרתי על השליחות הזה ששולח אותי פב"פ להוליך גט לאשתו פב"פ. וכן אם באולי דברתי איזה דבר או דברים שאם יתקיימו גורמים שום ביטול לשליחות זה. אני מבטלם ביטול גמור ויהיו כחרס הנשבר וכדבר שאין ב"מ. וכן אני מעיד על עצמי שלא מסרתי שים מודעא ולא דברתי שום דבור שגורם נזק או ביטול לשליחות זה או שיורע כחו מחמתן ואם באולי ימצא שום עד או עדים בכתב או בע"פ שיעידו שמסרתי שום מודעא על שליחות זה. או שדברתי שום דבור הגורם נזק וביטול לגט זה או שיורע כחו מחמתן הרי אני פוסלם עלי פיסול גמור אבל שליחות זה יהיה כשר שריר וקיים כדת משה וישראל. (ותרגומו בלשון ספרדי וערבי הובא לעיל בסדר הגט) אחר כן יאמר השליח בפני העדים והב"ד:

אני מעיד שראיתי שהיה ביד הבעל פב"פ הנייר והדיו והקולמוס ושאר כלי הכתיבה. ובעודם בידו אמר להסופר פב"פ בפני העדים. אתה הסופר פב"פ הילך הנייר והדיו וכו' וכתוב גט כשר לגרש בו את אשתי פב"פ וכתוב אותו לשמי ולשמה לשם גירושין גמורים ואח"ך אמר לעדים פב"פ ופב"פ חתמו בגט שיכתוב הסופר הנזכר לשמי ולשם אשתי פב"פ הנזכרת לשם גירושין גמורים שתהא מגורשת ממני ומותרת לכל אדם. ותכף ומיד מסר הכל ביד הסופר הנזכר וקבלם הסופר ואמר כן אעשה וכן העדים אמרו כן נעשה: ושמעתי ג"כ שהסופר קודם שהתחיל לכתוב הגט אמר שהוא כותב גט זה במאמר פב"פ לגרש בו את אשתו פב"פ והוא כותב אותו לשמו ולשמה לשם גירושין גמורים שתהא מגורשת בו ממנו ומותרת לכל אדם ותכף ומיד כתב. והייתי אצלו כשכתב שיטה ראשונה וכן ראיתי שהעדים הנזכרים היו יחד כשחתמו את הגט ואמר כל אחד לחברו קודם שהתחיל לחתום שחותם בגט זה בציווי המגרש הנז' וחותם בו לשמו ולשמה לשם גירושין גמורים ותכף ומיד חתמו בפני. וראיתי כשחתמו מתחילה ועד סוף:

אח"ך ישאל לכל אחד מעדי השליחות (שלמנהגנו הן הם עדי הגט) שמעת אתה וחברך העד שמינה הבעל פב"פ את פב"פ להיות שלוחו להוליך הגט לאשתו פב"פ וישיב הן. שמעת שנתרצה פב"פ להיותו שלוחו להוליך הגט לאשתו פב"פ ברצון גמור. וישיב הן וכן העד השני:

אחר זה יעידו הסופר והעדים שכתבו וחתמו לשמו ולשמה ככתוב לעיל.

ויחזור המסדר להתיר השבועות ולבטל המודעות כנז"ל. ולוקח הסופר הגט ונותנו להמגרש ואומר לו הילך הגט שציוית לכת ב ולחתום. וכופלים את הגט לשתי קצוות והכתב מבחוץ. ומצוה המסדר להשליח שיסיר טבעותיו אם יש לו ויפתח ידיו כמו האשה:

ויודיע להמגרש שע"י גט זה כשיגיע ליד אשתו תהיה מגורשת ממנו ומותרת לכל אדם. ואומר להשליח בעוד הגט בידו:

אתה פב"פ (ויזכיר כינוי משפחה) הולך גט זה לאשתי פב"פ ותנהו לה בכל מקום שתמצאנה ותהא ידך כידי ופיך כפי ודבורך כדבורי ועשייתך כעשייתי ונתינתך גט זה לאשתי פב"פ (או ליד שלוחה ושליח שלוחה עד מאה שלוחים) כניתנתי ונותן אני לך רשות מעכשיו לעשות שליח ושליח שלוחך עד מאה שלוחים ואפילו בלא אונס. ותכף שיגיע גט זה ליד אשתי הנזכרת (או ליד שלוחה ושליח שלוחה) מידך או מיד שלוחך ושליח שלוחך עד מאה שלוחים. תהא אשתי פב"פ הנזכרת מגורשת בו ממני מאותה שעה ומותרת לכל אדם ויפרש לו הדברים בלשון שמבין:

ותכף ומיד יוסרנו ביד השליח וילך בו ד"א ואח"ך יקראנו המסדר עם העדים. ויעידו הסופר והעדים שנכתב ונחתם לשמו ולשמה כנז"ל ואח"ך יצוה לכתוב ההרשאה ויחתמו בה ואם אין שהות באותו יום לכותבה. יוכלו לכותבה ביום שלאחריו אחרי שכבר קנו מידו וסתם קנין לכתיבה עומד ואע"פ שהרב בתי כהונה בח"ב דפ"ז ע"ב כתב על הקיום ב"ד שאם שהות באותו יום שיכתבוהו ביום אחר. כבר הרב דבר משה בח"א בסדר הגט כתב כן גם על ההרשאה וכן כתב הרב ברכת המים בסי' כ"ח וכן העליתי בספרי הקטן תעלומות לב ח"א אה"ע סי' יו"ד ושם ציינתי להרב דרכי נועם אה"ע סי' י"ב:

וזה סדר הנתינה מיד השליח לאשה:

א יקח המסדר שנים מחכמי או חשובי הקהלת ויצרפם עמו להיות ב"ד של שלשה ולא יהיו קרובים זה לזה ולא לבעל ולא לאשה:

ב יזמין ג"כ ב' עדים כשרים להיות עדי מסירה (וכתבו האחרונים שלא יקחו שכר):

ג יבא השליח לפני ב"ד ויאמר כדברים האלה אני שליח מפב"פ (כמו שכתוב בגט ובהרשאה) ששלח על ידי גט לאשתו פב"פ פה העירה. ובידי הגט וההרשאה ואלו הם וימסרם ליד המסדר:

ד ידקדקו הב"ד שלא יהיה השליח חש"ו או סומא בשתי עיניו (כדי שיוכל להעיד ולומר בפ"ן ובפ"ן) ושלא יהיה אחד מהפסולים הנזכרים בסדר נתינת הגט מהבעל להשליח:

ה יאמר המסדר לב' שעמו ולעדים ולשליח בהרהר תשובה ואחרי כן יקראו שלשתם הגט וידקדקו בו שמא נמחקו או נדבקו האותיות. ואם נכתב כהלכתו כמנהג מקום הנתינה וכן יקראו ההרשאה וידקדקו בה ויראו סימני הגט הכתובים בהרשאה אם הם מכוונים וישאלו שאלות אלו מהשליח וישיב עליהם, הן או לאו פעם אחת:

א אתה מכיר לפב"פ שעשאד שליח להוליך הגט לאשתו פב"פ שהוא בעלה והיא אשתו. וישיב הן,:

ב היה שים תנאי בגט או בשליחות. לא:

ג שמעת אם מת המגרש פב"פ עד היום הזה. לא,:

ד בא אליך הבעל פב"פ או שלח לך שליח לבטל הגט שמסר לידך או השליחות שמינה אותך. לא,:

ה שמעת אם ביטל המגרש פב"פ את הגט שמסר לידך או את השליחות. לא: ו בטלת אתה את השליחות כגון שאמרת בפני עדים איני רוצה להיות עוד שליח של פב"פ:

בין בפניו בין שלא בפניו. לא:

ז עשית אתה שליח במקומך ואותו השליח חזר ועשאך שליח. לא:

ח נשבעת אתה שום שבועה או ת"כ או קבלת שים חרם או איסור להיות שליח של פב"פ על גט זה. לא ולרוחא דמלתא יתירו לו:

ט נשבעת וכו' שלא להיות שלוחו של פב"פ לגרש את אשתו פב"פ. לא.

ולרוחא דמלתא יתירו לו:

י יפרש לו ענין המודעא ויאמר לו. מסרת שום מודעא או דברת שום דבר או דברים הגורמים שום ביטול לשליחות זה. לא. י"א אע"פ כן אם באולי מסרת שום מודעא או דברת איזה דבור הגורם ביטול או מזיק לשליחות זה תבטל אותם בפני העדים בטול גמור. ויאמר אלו הדברים:

הוו עלי עד"ג איך אני מבטל בפניכם ביטול גמור כל מודעי ומודעי דנפקי מגו מודעי ע"ס כל מודעי אם מסרתי על שליחות זה ששלח אותי פב"פ להביא גט לאשתו פב"פ וכן אם באולי דברתי איזה דבור או דברים שכשיתקיימו גורמים שום ביטול או פיסול לשליחות זה. הריני מבטלם ביטול גמור ויהיו כחרס הנשבר וכדבר שאין בו ממש והריני פוסל עלי כל עד או עדים שיעידו שמסרתי מודעא או שדברתי שום דבור הגורם ביטול או מזיק לשליחות זה. פיסול גמור אבל שליחות זה יהיה כשר שריר וקיים כדת משה וישראל:

י"ב ישאל לאשה. בא אליך בעליך פב"פ או שלח לך שליח לבטל זה הגט או השליחות או שמעת אם ביטל בעליך גט זה או השליחות. ותשיב לא. י"ג את מקבלת גט זה ברצונך ולא נשאר לך על בעליך שום טו"ת. ותשיב לא. אחר כך יאמר השליח דברים אלו. אני השליח ראיתי שהיה ביד הבעל פב"פ הנייר והקסת והדיו וכל כלי הכתיבה ובעודם בידו ציוה לסופר בפני העדים לכתוב גט כשר לשמו ולשם אשתו פב"פ לשם גרושין גמורים. וכן ציוה לעדים שיחתמו בגט ההוא לשמו ולשמה לשם גרושין גמורים שתהא מגורשת בו ממנו ומותרת לכל אדם. ותכף מסר הכל ביד הסופר וקודם שהתחיל לכתוב שמעתי שאמר שהוא כותב אותו לשמו ולשמה לשם גרושין גמורים ותכף ומיד כתב. והייתי אצלו כשכתב שיטה ראשונה וגם הייתי אצל העדים וראיתי שהיו יחד כשחתמו בגט זה וקודם שחתמו אמר כל אחד לחברו שהוא חותם במאמר וציווי הבעל לשמו ולשמה לשם גרושין גמורים. ותכף ומיד חתם כל אחד מהם וראיתי כשחתמו מתחילה ועד סוף ואני מכיר בסי' מובהק שזהו הגט שפב"פ עשאני שליח עליו ומסרו בידי להוליכו לאשתו פב"פ לשם גרושין גמורים שתהא מגורשת בו ממנו ומותרת לכל אדם (וטוב שיאמר הסימן):

י"ד יכפול הגט כמנהג ויתנהו להשליח ויאמר לו תחזיק הגט בידך עד שאומר לך ליתנו להאשה ותסיר האשה הטבעות שבידה וכל דבר החוצץ. ויזהירנה שלא יסייענה חברתה כלל.

ויעמדו השליח זה כנגד זה לפני הבית דין והעדים בצדהם ויאמר המסדר לאשה שע"י גט זה תהא מגורשת מבעלה ומותרת לכל אדם ושתתכוין לזה. יתלה השליח הגט למעלה מידיה ויאמר השליח לאשה. הרי זה גטך והתקבלי גטך זה ששלח ליך בעלך פב"פ והרי את מגורשת בו ממנו מעכשיו ומותרת לכל אדם וגט זה בפני נכתב ובפני נחתם. (ואם הוא שליח ב' או שבא הגט לידו ע"י בי דוואר אומר. ושליח ב"ד אני):

ובלעז:

ויס אקי טו גט אי ריסיביי טו גט איסטי קי מאנדו אטי טו מארידו פב"פ אי סיאס טו קיטה קון איל דיזדי אגורה אי סואילטה אה טודו אומברי. אי איסטי גט סי איסקריב'ייו דילאנטרי די מי. אי סי אפ'ירמו דילאנטרי די מי. ותכף ימסרנו בידה. ותקפוץ ידיה ותגביהנו ותלך בו כדי הילוך ד"א. ואח"ך יקחוהו ויקראוהו הב"ד הדק היטב ויחזור השליח ויאמר הדברים הכתובים לעיל באות י"ג:

תוכן העניינים

שות תעלומות לב חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה