אור ברסלב
שות תעלומות לב חלק ג קונטריס אגרת השליחות סימן כא

שות תעלומות לב חלק ג· רבי אליהו בכור חזן

קונטריס אגרת השליחות סימן כא

קונטריס אגרת השליחות סימן כ

בענין כתיבה שם גולדא בגט:

מעשה שהיה פה כא אמון יע"א בחדש ניסן שנת התר"ן ליצירה שהיה נמצא פה איש א' שעו אהרן דוד בן אריה ליב הכהן (פיענקאווסקי) שהניח אשתו בעיר בראדי בגאליציא וכתבו משם לאחד מקרובי האשה שמו משה בן ישראל (שענואלד) לבקש אחריו. וכאשר מצאו פה והוא נחוץ לדרכו ללכת לארץ מרחקים בא אלי לבקש ממנו לפטור את אשתו בג"פ ואחר כל עמל וטורח נתרצה לתת גנו וחקרנו על שמו ושם אביו ונמצא מכוון כאשר הגיד בפיו ובשם האשה אמר ששמה גולדא ברת יהושע הכהן וראינו בכתב אחד מקרוביה שכתוב בה שם גולדא בוי"ו אחר הגימ"ל וכן ראינו בספר הלק"ט בשמות הנשים שהובא בוי"ו אחר הגימ"ל וגם הרב עז"ן הביאו בוי"ו אחר הגימ"ל וכן כתב בס' נחלת שבעה סי' מ"ו בשמות נשים גולדא וי"ו אחר הגימ"ל מהרמז"מ ורש"ל ע"כ וגם ראינו בס' ב"ש בשמות הנשים באות ג' שכתב שבפולין יש לכתוב גאלדא באל"ף אחר הגימ"ל מפני שקורין הגימ"ל בקמ"ץ ובמקומות שקורין הגימ"ל בחול"ם יש לכתוב בוי"ו ואמרנו שאולי בגאליציא קורין בחול"ם וע"כ כותבים בוי"ו והגם שבספר טיב גיטין הביא משם הרב מהר"מ חריף ז"ל דבמקום שכותבים באל"ף וכתב בוי"ו הוא קרוב לשנוי השם ואם נשאת תצא מזה ומזה כיעו"ש והי"ל לחוש שמא נוהגים לקרות בקמ"ץ והיה צריך לכתוב באל"ף או לפחות לכתוב גלדא בלא אל"ף ולא וי"ו דעדיף מלכתוב בוי"ו כמ"ש הרב ז"ל שם הנה מלבד שלא חששנו ששם בבראדי קורין בקמ"ץ ונוהגים לכתוב באל"ף כיון שראינו במכתב אחד מקרוביה שכתב בוי"ו וגם כי הרב ז"ל הפריז על המדה לומר דכגון זה הוי כשינוי השם ותצא מזה ומזה וכמו שהרגיש הרב טיב גיטין ז"ל שם דמאי שנא משם גזול וגזאלא כיעו"ש וגם כי לדידן בני ספרד שאין מנהגנו להניח אל"ף תמורת הקע"ץ. אם נכתוב גאלדא באל"ף הקורא יקרא הגימ"ל בפתח ואז הוי ודאי שנוי השם והן אמת כי בדברים כאלו אזלינן בתר מקום הנתינה היינו ודאי כשהדבר ברור ששם במקום הנתינה כותבים באל"ף וכיון שהדבר ספק ויש מכתב משם שכתוב בוי"ו שפר קדמן לכתוב בוי"ו וכן עשינו:

ולענין שם אביה שכתוב במכתב יהושע וגם המגרש אמר שכן שעו אך השליח אמר ששמע שהיה שמו יושע ובכגון דא מנהגנו להשמיט שם אביה לצאת ידי ספק כמתבאר מתשו' הרא"ש והרשב"א עיין בטור וב"י ובש"ע סי' קכ"ט ובג"פ שם. ובמכתב שכתבנו להב"ד של מקום הנתינה הודענו להם שם אביה כפי מה שאמרו לנו והטעם שהשמטנו אותו ובכן נכתב ונחתם הגט ונמסר ליד השליח הנז' בהרשאה עשויה כהוגן וכתחז"ל והשליח לא היה יכול ללכת למקום האשה ע"כ כתב להרב המו"ץ של עיר בראדי הי"ו שיודיענו שם אחד מתושבי העיר ההיא כדי למנותו שליח במקומו אך הרב הנזכר בראותו ממכתב השליח שנכתב שם האשה גולדא בוי"ו אחר הגימ"ל כתב שבמקומו נוהגים בערי פולין לקרות שם גאלדא בקמ"ץ וע"כ כותבים באל"ף אחר הגימ"ל ולכן הוא חוכך להחמיר לתת גט זה ובפרט לכתחילה כיון שלדעת הרב מהר"מ חריף ז"ל הו"ל שינוי השם ותצא מזה ומזה ובהיות כי הוא מקום עיגון כי הבעל איננו והלך למרחקים ולא נודע מקומו איה ולדעתי במקום עגון ובדיעבד שכבר נכתב הגט ובשעת הדחק כזה יש מקום להכשיר לתת אותו לכתחילה וכדי להשען באילן גדול גליתי דעתי למעלת הרב הגדול ראב"ד דק"ק אשכנזים בעה"ק ירושלם ת"ו כמהר"ר שמואל סלאנט נר"ו לדעת אם גם דעתו מסכמת לדעתי בזה:

וזה נסח המכתב שכתבתי אליו:

לכבוד מעלת תחלת הרב הגאון המפורסם בישראל גדול שמו כקש"ת מו"ה שמואל סלאנט נר"ו ראב"ד דק"ק אשכנזים בעה"ק ירושלם תוב"א צדיק כתמר יפרח ויתענג על רב שלום:

הגדתי היום לכבוד מעכ"ת כי מזה זמן שעבר דרך העיר הזאת איש אשכנזי ובאו והגידו לי כי בורח הוא מאשתו שהיא יושבת בערי אשכנז ויש לה קרוב פה העירה וכתבו לו לבקשו ובא אלי וטרחנו עמו הרבה עד שנתרצה ויאות לתת ג"פ ונעשה הקרוב ההוא שליח להוליכו ובשם האשה כתבנו גולדא בוי"ו אחר הגימ"ל ע"פ המכתב מקרוביה שהיה כתוב כן ועתה כתב הרב מעיר בראד מקום הנתינה ששם קורין אותה גאלדא באל"ף אחר הגימ"ל והוא שואל לענין אם אפשר להשיג גט אחר ובהיות כי הבעל איננו שהלך למרחקים ולא נודע מקומו איה והוא עגון גדול ובדיעבד אמרתי לדרוש ממעכ"ת להודיענו דעתו הכחבה:

כי אנכי הרואה בספר טיב גיטין אות ג' שכתב שבמדינתם צריך לכתוב באל"ף אחר הגימ"ל והפריז על המדה הרב מהר"מ חרי"ף ז"ל לומר שאם כתב וי"ו במקום אל"ף ונשאת תצא מזה ומזה. והדבר קשה לשמוע כיון שאין זה שינוי שמשתנה לשם אחר ובמדינתם ג"כ היו נוהגים מקודם לכתוב בוי"ו והרב המחבר שם כתב שצ"ע קצת והוא עצמו הביא שמצא בס"ג סי' ל"ה שכתב גולדא בוי"ו וגם בס' הלק"ט בשמות הנשים הביא שם זה בוי"ו אחר הגימ"ל וכן הביאו הרב עז"ן בשה"ג אות ג' וכבר ידוע לכת"ר שאצלנו הספרדים אין האל"ף תמורת הקו"ץ ובכל כיוצא בזה אנו כותבים בוי"ו. וכבר כתב הר"ן בפרק השולח דבראשונה היו כותבים שם מקום הכתיבה לחוד וב"ד שבמקום הנתינה היו מקבלים עדים וכו' אלא מפני שחששו שונא ישתכח הדבר ויקלקלנה בעלה התקינו שיכתוב ב' שמות כיעו"ש וזהו ודאי בב' שמות מחולקים אבל כגו"ד שהוא שם אחד אין מקום לקלקול והרי זה דומה למ"ש ריצב"א בתשובה על גט שבא מארץ הגר שכתבו בורייש ובמקום הנתינה קורין באורייש דכיון דבמקום כתיבת הגט מוכיח שמארץ הגר בא ולשונם לדבר בלשון קלילא אין להקפיד עי"ש ומינה דן הרב ג"פ ז"ל בסי' קכ"ט ססכ"א בשינוי משם פאלומבה לפאלונ בה וכיוצא שיש שינוי במבטא (ואין שינוי בעיקר השם) דלכתחילה צריך לכתוב במבטא מקום הנתינה ואם כתב כמנהג מקום הכתיבה דכשר בדיעבד עי"ש ועיין ג"פ סי' קכ"ה ס"ק פ"ב ובגט מקושר נבון סי' מ"ה סכ"ז ואילך ואין הפנאי מסכים עמי להאריך. והיה אם מעכ"ת מסכים דבדיעבד ומקום עגון גדול כזה יש להכשיר הנה מ"ט ואם עדין לבו נוקפו יודיעני אם כשר הדבר שהאשה תעשה שליח קבלה לאחד מפה העירה והשליח אשר הוא פה (ובהרשאה כבר נתן הבעל רשות למוסרו לידה או ליד שלוחה וכו') והשליח ימסרנו ליד שלוחה ובזה נ"ל שיצאנו י"ח כל הדעות כיון שפה העירה הוא מקום הכתיבה והנתינה. ולתשובתו הרמה אני מצפה בהקדם האפשרי:

וזאת תשובת הגאון מהרש"ס ב"י יום י"ב:

אייר תרנ"ב פה עה"ק ירושלם תוב"א:

למעלת כבוד ידידי מחותני הרב המופלא המאור הגדול מהר"ר אליהו חזן רב באלכסנדריה של מצרים שלום וברכה:

מכתבו מיום ז' אייר בדבר הגט שנכתב שם האשה גולדא והרבנים דקהל בראדי כתבו לרו"מ כי צריך לכתוב גאלדא הגיעני היום והכני ממהר להשיבו היום כבקשתו. כי לענ"ד אחרי שיש כאן לפי דברי כבודו מקום עגון כי הבעל כבר נסע למרחקים ועקבותיו לא נודעו הנני להסכים לדעתו כי בדיעבד אין לפסול הגט הזה ובפרט אשר מסתמא כותבים גם באלכסנדריה כמו פה עה"ק בהגט וכל שום וכו' כי כן הנהוג פה גם בגיטין הנשלחים מהכא להתם לחו"ל אכן מי יודע אם רבני בראדי יסכימו לדעתנו להכשיר במקום עגון ובטח ישאלו בזה דעת ידידי הרב הגאון רבי יצחק אלחנן נ"י רב דקאוונא ועליו יסממוכו כי הוא מפורסם שמו בדורו כעת:

אולם עצת כבודו אשר האשה תמנה (מבראדי) שליח לקבלה באלכסנ' למען תהי אלכסנ' מקום הכתיבה ומקום הנתינה ולדעת כבודו יצא מידי כל הפקפוקים אחרי כי שם זה במבטא בני אלכסנדריה הספרדים הוא גולדא העצה הזאת לענ"ד אין לה מקום כלל כי כל עיקר שהסכימו הפוסקים לכתוב השם שבמקום הנתינה הוא רק כשהאשה בעצמה מוחזקת היא במקום הנתינה בשם זה והיא בעצמה או שלוחה שמה מקבלין הגט והכל יודעין ומכירין כי היא היא האשה הנקראת בשם זה במקום הנתינה. מ"ש בנ"ד אשר האשה איננה באלכס' ובמקום שבתה בבראדי איננה מוחזקת בשם גולדא רק בשם גאלדא ובפרט אשר מעולם לא היתה באלכסנדריה ורק מבטא השם הזה משתנה הוא מאלכסנדריה לבראדי הרי זה איננו נקרא מקום הנתינה לומר שהוחזקה האשה בשם זה במקום הנתינה גם כשיקבל שליח לקבלה וגם כשיגיע מעשה הב"ד לבראדי שנתגרשה באלכסנדריה אשה בשם גולדא ובבראדי אין אשה בשם גולדא רק גאלדא.

ואחרי כי אין תועלת בזה לענ"ד הלא יש לחוש עוד לפקפק אם תמנה שליח לקבלה כשהיא בבראדי לאיש באלכסנדריה שלא בפניו הלא דעת תוספות רי"ד בקדושין דשליח לקבלה נקרא מילי (ולא ממסרן משליח ראשון לשני) ולכן אין למנות שלא בפניו שליח לקבלה כי אם מפה לאזן דוקא ובזכרוני שגם הרב בעל דברי אמת מביא דעת תוס' רי"ד הנ"ל בספרו (ומאפס פנאי בחפצי להקדים תשובתי כבקשתו לא חפשתי בספרים) ועוד הלא מרן הב"י מביא דעת איזה פוסקים ראשונים הנוטים לסברת רב כי אין אשה עושה שליח לקבל גיטה מיד שליח בעלה ומסיים כי היכא דאפשר ראוי לחוש לדבריהם מפני חומר אשת איש ולמה לנו להכניס ראשנו במחלוקת כזה חנם ללא תועלת לפי ענ"ד ואשנה דברי אשר לענ"ד אין זה שינוי השם לפסול הגט גם בדיעבד במקום עגון ונכון שהשליח הראשון באלכסנדריה ישלח הגט ע"י פאסט בטוח לשליח ב' בבראד כי שליח להולכה יכולים למנות אף שלא בפניו ובפרט שליח א' לב' שממנה בבי"ד ותלמוד ערוך הוא הדר פשטא בין בפניו ובין שלב"פ) (לא כן בשליח קבלה כנ"ל) ואם כבודו יסכים לשלוח מכתבי זה לבראד ויכתוב להם שישלחו אותו או העתקתו להגאון דקאוונא. אדמה כי גם הוא יסכים לדעתנו זו במקום עגון כזה שאינו שינוי כ"כ בשם יתברך בכט"ס כעתירת מחותנו חותם בברכה:

שמואל סלאנט וזה נסח המכתב שכתבתי להרב שבעי' בראדי הי"ו לכבוד מעלת חרב כמהר"ר:

מנחם מענדל נ"י רומ"ץ בק"ק ברארי יע"א יח"ל ויתענג על רב שלום: מודעת זאת איך ברביעי בשבת ששה ועשרים יום לירח סיון שנת התר"ן סידר גט כריתות אהרן דוד בן אריה ליב הכהן (פיענקאווסקי) לאשתו גולדא לאה (ברת יהושע הכהן מעיר בראדי) ומסרו ביד שלוחו משה בן ישראל (שענוואלד) פה כא אמון יע"א ונכתב הגט כנסח הנהוג בין אחינו האשכנזים בעה"ק ירושלם תוב"א יען לא ידענו מנהג מקום הנתינה וכתבנו שם המגרש ואביו על פיו ועל פי השליח והשמטנו שם אבי האשה מפני שלא נודע בבירור שמו והעדרו טוב ממציאותו כשיש ספק כידוע ובשם האשה גולדא לאה כתבנו עפ"י מכתב מקרוביה שכתוב כן בוי"ו אחר הגימ"ל ולקח השליח הגט וההרשאה והלך לו לעיר מצרים יע"א כי שם מקומו ולא ידעתי מה נעשה בו עד שבוע שעברה שהייתי במצרים יע"א הראה לי הרב המו"ץ ה"י המכתב שכתב לו הדר"ג מיום ד' שבט תרנ"א שהוא מסתפק בעבור שנכתב גולדא בוי"ו אחר הגימ"ל והיה צריך לכותבו באל"ף וכבר מלתי אמורה שאנו כתבנו כן ע"פ מכתב מקרוביה ובכל זאת דעתי מסכמת שבשעת הדחק ומקום עגון ראוי לתתו ביד האשה כדי שלא תשאר עגונה כל ימיה כי הבעל איננו ולא נודע מקומו איה ולכן כתבתי דעתי בזה להרב מהרש"ס הי"ו ראב"ד דק"ק אחינו האשכנזים בעה"ק ירושת"ו וגם הגאון הנזכר נ"י הסכים לדעתי כאשר יראה כת"ר במכתב שכתב אלי ושם העתקתי לו מכתבי הא' לבל נכפול הדברים פה הן אמת כי עלה בדעתי שתעשה האשה שליח קבלה פה למען תהיה פה מקום הכתיבה והנתינה ואולם אחרי כן נתישבתי בדבר כי אין דרך זה מצילנו מדרך הספק יען בודאי בשטר השליחות קבלה יכתבו הבית דין בשם גאלדא באל"ף ואז יהיה שינוי בין ההרשאה לגט אך מ"ש הגאון מהרש"ס נר"ו שיש לחוש עוד לפקפק על מינוי שליח קבלה שלא בפניו כי דעת תוס' רי"ד דשליח קבלה נקרא מילי ולכן אין למנות שליח קבלה של"ב ועוד כי מרן הב"י הביא דעת איזה פוסקי' הנוטים לסברת רב כי אין האשה עושה שליח לקבל גיטה מיד שליח בעלה וכו' עכת"ד הנה אמת שכן הביא הרב דברי אמת בקונטריס י"א סי' כ"ט משם תוס' רי"ד בפ"ק דקדושין אבל כבר רבו כמו רבו הפוס' הסוברים שיכולה אשה לעשות שליח קבלה של"ב ומכללם הרמב"ם והרא"ש והטור והש"ע בסימן קמ"א ואפי' לס' ר"י בעל התוס' שהביא רי"ו בנתיב כ"ד ח"ג שנראה כמחמיר בשליח הולכה של"ב מודה בשליח קבלה של"ב וגם הסמ"ג בסדר הגט הביא משם רבו ר"י שכתב בשם ר"י שהאשה יכולה להרשות של"ב וכדאים הם לסמוך עליהם אפי' שלא בשעת הדחק וכ"כ הרב דברי אמת בקונט' י"א סימן כ"ב דקי"ד ע"ג דכל הפוס' זולת תוס' רי"ד ס"ל שהאשה עושה שליח קבלה של"ב ובכגון נ"ד שצריך לשלוח הגט ע"י בי דואר ע"י שימנה שליח א' בב"ד שליח ב' ורבו בזה הסברות כאשר הארכתי בתשובה אחרת. ובהא ודאי דעדיף טפי לסמוך אסברת רבי חנינא שאשה עושה שליח לקבל גיטה מיד שליח בעלה שפסקו כוותיה הרי"ף ורהא"י והרא"ש והרמב"ם ור"ח והרשב"א ודעמייהו גדולי הפוסקים אשר בית ישראל נכון עליהם ואף שכתב מרן ב"י בסי' קמ"א דהיכא דאפשר ראוי לחוש לדברי הפוס' כרב וכמ"ש הרב כר"ו מ"ע שם סמוך ונראה הביא תשו' הריב"ש ז"ל בסי' נ"ה שיותר טוב לסמוך על הפוס' כר"ח משישלחנו לה שליח הבעל ע"י גוי וכ"ש אם בשטר השליחות מזכיר הבעל שיתננו בידה או ביד שלוחה וכו' עי"ש וכ"כ בהרשאה זאת שיתננו לה בידה או ביד שלוחה ושליח וכו' אלא שכבר ביארנו שיותר יגדל הספק כאשר יכתבו בשטר קבלה גאלדא באל"ף וכמש"ל עכ"פ נראה שיש לסמוך ולתתו להאשה במקום הנתינה כהסכמת הרב הגאון מהרש"ס כר"ו וכמ"ש במכתבו הרצוף בזה והיה אם יסכים הדר"ג לזה יודיענו ונודיע להשליח שבמצרים שימנה שם בב"ד שליח אחר בעירו ורו"מ יבאר שם השליח במכתבו. ואתו הסליחה:

וזאת תשובתי להרב הנז' נ"י על מה:

שהשיב ער תשובתי הנז"ל:

לכבוד מעלת וכו' וכו':

ראה ראיתי כל ע"ש מעכ"ת והאריך בענין זה ודעתו להחמיר שלא לתת הגט הזה בעירו יען כי כשיבא למח"ת הגט הנכתב בשם גולדא בוי"ו הכל יהיו קורין בשור"ק או בחול"ם והוא שנוי השם גמור כיעו"ש בדב"ק ואנכי לא ידעתי מה הוא השנוי השם הזה כל זמן שלא ישתנה לשם אחר ואם במדינתם היו נשים שנקראות גולדא בוי"ו אחר הגימל ונשים אחרות שנקראות בשם גאלדא באל"ף הייתי מודה לו כיון שלא יודע מי האשה המתגרשת וכן אם היה משתנה פירוש השם בשינוי כתיבתו בין נכתב בוי"ו לנכתב באל"ף אזי ודאי דלכ"ע הגט פסול כיון שיש שנוי השם גמור אבל כיון שבמדינתם כל הנשים הנקראות בשם זה נקראות גאלדא באל"ף ואין אשה אחרת שנקראת גולדא בוי"ו אם כן הוא טעות הניכר ואין בו שנוי כלל וגם בפירוש השם אינו משתנה הכוונה בין גולדא לגאלדא שהרי גם במדינתם בתחילה היו קורין גולדא בחול"ם והיה נכתב בוי"ו אלא שנשתנה אח"ך לקרות בקמ"ץ וע"כ כותבים באל"ף והרואה עתה שם גולדא שנכתב בוי"ו אומר סירכיה נקיט ואזיל ומשנה ראשונה לא זזה ממקומה ומה שהביא ראיה כת"ר משם דונא שכתב בס' טיב גיטין בשמות נשים אות ד' סק"ט שהמבטא בקמ"ץ ואם כתב בו"ו פסול כיעו"ש אין ראיה כלל לנ"ד כי שם דונא לא הי"ל שעת הכושר במדינתם לקרות בחול"ם ולכותבו בוי"ו וכמובן וגם בשם דונא הרב ז"ל לטעמיה אזיל שפוסל גם בשם גולדא בוי"ו וכבר מלתי אמורה שהפריז הרבה על המדה ועכ"פ אינו דומה לשם גולדא שהי"ל שעת הכושר לקרא בחול"ם ולהכתב בוי"ו. וכמ"ש הרב גופיה שם בספר ט"ג וכ"כ הרב נחלת שבעה בסי' מ"ה בשם מהרש"ל ומהרמז"ו גם הרב עז"ן באות ג' העיד ששם זה מצוי בין האשכנזיות וקרו גולדא בחול"ם וכותבים בוי"ו והן עוד היום בערי אשכנז כותבים בוי"ו וכיון שספרין פתיחו וכתבו שם זה בוי"ו אין כאן חשש לעז ופיסול שהרואה אומר שסמכו הכותבים בוי"ו על מנהג הראשונים ועל מה שכתוב בספרים וצא ולמד ממ"ש מהרשד"ם ז"ל בסי' מ"ט וה"ד הרב דבר שמואל בסי' צ"ט על שנוי שם שול שנכתב סול בסמ"ך וז"ל אבל בשם זה שאין כאן מציאות ב' שמות אלא בין שכתבו שול או סול כ"ע ידעי דעל אשתו קאמר וליכא למטעי ולומר דעל אשה אחרת ששמה סול הוא מכוין ובסו"ד כתב וז"ל כשהשמות דומים זה לזה שהכינוי דומה לשם לכתחילה כשר אף בכינוי ולב"ד הג"ע ששם סול בשי"ן הוא העיקר פשיטא דשם סול בסמ"ך לא גרע מכינוי הקרוב ודומה ע"כ והגם שאות שי"ן וסמ"ך מתחלפין עכ"פ יש ללמוד ממנו לנ"ד דכל שאין מציאות ב' שמות ליכא למטעי ולא מקרי שינוי וגם כי לו יהי שם גולדא בוי"ו בכינוי הדומה שכשר:

ומה שהביא ראיה מס' עז"ן בשם יוסף שכתבן באל"ף יאסף דהגט פסול ורצה לדמותו לשם גולדא הנכתב באל"ף אצלם וכתבו בוי"ו וקרוב הדבר בעיניו להיות הגט פסול ככתוב בדב"ק אתו הסליחה דלא דמי כלל כי שם יוסף לא הי"ל שעת הכושר להכתב באל"ף וכל המקרא מלא וכתוב בוי"ו. משא"כ בשם גולדא שמעיקרא עיקר כתיבתם היה בוי"ו וכך הובא בספרים. והן עוד היום במדינות אחרות נכתב בוי"ו ועוד טעם בעיקר שכבר ביאר הרב ז"ל הטעם דהקורא גט זה יקרא באל"ף נעה וא"כ ישתנה הכונה והוי שינוי גמור במבטא ושינוי בפירוש המלה כי יובן כמו אם כל דגי הים יאסף להם ועיין בספר טיב גטין בשמות אנשים אות יו"ד ס"ק ט"ז משא"כ בשם גולדא שאין שינוי כלל בפירוש המלה וגם במבטא אינו שינוי גמור כדבר האמור ומה שהביא עוד מפרש"י בגטין דל"ד וע"כ כתב שהוא חוכך להחמיר גם אם תבא האשה למקום הכתיבה לקבל הגט כיון שהגט נכתב בפיסול כיעו"ש אין דמיונו עולה יפה כי אין כאן ב' שמות מוחלקים ולא תשתנה הכונה אם יכתב באל"ף או בוי"ו וכן מצינו בלה"ק כמ"ש למשל בם גוים ואל ימשול בנו קצף שהא' בק"ח והב' בוי"ו ובחול"ם והכונה אחת היא וכמוהו רבים והאריכות בזה אך למותר:

ובדב"ק כתוב לאמור כי כפי שרואה מדברינו שאין מבטא המדינות חשוב אצלנו שינוי השם ולא ידע מנין לנו זה וע"ז הביא מ"ש הב"ש גבי זעליג שמכשיר מפני שגימ"ל וקו"ף מתחלפין שהם ממוצא אחד ומשמע שאם אינם ממוצא אחד פסול גם בדיעבד ובשם גאלדא יש שינוי גדול והוי כשם הקדש יוסף שכתב יאסף וכו' כיעו"ש גם לדבר הזה יסלח האדון שכבר ביארנו דלא דמי כלל לשם יוסף הנכתב יאסף שהוא שינוי גמור במבטא ובכונה משא"כ בשם גולדא שאין שינוי בכונה וגם במבטא הוא שינוי קל וצא ולמד ממ"ש הרב עז"ן בש"ן אות א' בשם אישמיראלדא שכתב איזמירלדא בזי"ן וכ' וז"ל ועיין בדברי הלבוש ססי' קכ"ט דבריש דבריו כתב דהולכים אחר מקום הנתינה ובסוף כתב אחר מקום שכותבים בו הגט ויראה דס"ל דבכל כה"ג שהוא שם א' אלא דיש כותבים כך ויש כותבים כך כיון דהכל שם א' אע"ג דכתב כמנהג מקום הכתיבה כשר בדיעבד ע"כ וכן כתב בס' גט פשוט סימן קכ"ז סס"ק כ"א וז"ל וכל זה הוא בב' שמות מוחלקים אבל בשם אחד דבמקום הכתיבה קרו לה פאלומבה ובמקום הנתינה פאלונבה וכיוצא בזה יש שינוים הרבה בשמות הלועזות מצד מבטא הלשונות לכתחיל' כותבים כמנהג מקום הנתינה וכו' ואם עבר וכתב כמנהג מקום הכתיבה כשר בדיעבד וראיה לזה ממ"ש המרדכי פ' המגרש תשו' ריצב"א וכו' עי"ש וכבר הבאתי תשו' ריצב"א ז"ל במכתבי הא' ומ"ש כת"ר לחלק שנדון ריצב"א המבטאות קרובות ובשם גולדא המבטאות רחוקות הרבה ומדמה אותו לשם יוסף שכתב יאסף וכבר השבתי לזה והאורך ללא צורך,:

והנני מביא לו ראיה גמורה לדברי אלה ממ"ש בספר טיב גטין בשמות נשים אות ט' ס"ו שכתב וז"ל בתשובה כתבתי וכו' וגם כתבתי שלפי מש"ל בשם גאלדא ובשם קאפל גם כאן יש לכתוב לפי הברת מדינתנו טאבא באל"ף שאף שהעולם רגילים לכתוב טובא בוי"ו וכו' לפי שמנהג אבותיהם בידיהם ואין מדקדקים כ"כ במה שהמבטא מתחלף מזמן לזמן ומ"מ בגיטין יש לדקדק טפי ולכתוב ע"פ הברתנו טאבא באל"ף ואם כתב בוי"ו כמנהגם מקדם כשר בדיעבד ע"כ ומינה אתה דן גם לנ"ד שאף שלכתחילה אם היינו יודעים שבמדינתם נוהגים כמנהג פולין לכתוב גאלדא באל"ף היינו צריכים לכתוב כמנהגם במקום הנתינה. אך כיון שלא ידענו זה וגם ראינו במכתב ממח"ת שכתבו גולדא בוי"ו וכן מצינו כתוב ברוב הספרים ודאי דכגון דא בדיעבד ובשעת הדחק ומקום עגון כנ"ד ודאי יש להכשיר. וכאשר מסכים בזה גם הרב הגאון מהרש"ס נר"ו וכדאי הוא לסמוך עליו אפילו שלא בשעת הדחק:

ומ"ש כת"ר להשיב על דברי מוהרש"ס נר"ו שכתב שיש להקל ג"כ מצד שנהגנו לכתוב וכל שום וכו' והשיב לזה שלא הועיל כלום כיון שהאשה גולדא לא היה כלל במקום הכתיבה וכו' ככתוב בדב"ק וכוותיה דמר מצאתי ראיתי למהרח"ש בתשובה דק"ג שהשיב על דברי מהרשד"ם אה"ע סימן רמ"ד בשם עיר אישקופיא אם צריך לכותבה ביו"ד אחר האל"ף הראשונה והשיב גם בזה לא הייתי מקפיד וכו' ועוד טעם אחר שדרכנו לכתוב וכל שום וחניכא וזה מועיל ודאי לשינוי כזה דקיל טובא ע"כ. ולזה השיבו הרח"ש כי לא מצינו שיועיל כתיבת וכל שום אלא בב' שמות אבל במקום שינוי לא מצינו שיועיל עי"ש והוא ממש כדברי כת"ר עכ"פ הרב מהר"ש נר"ו יש לו אילן גדול לסמוך עליו הוא הרשד"ם בתשו' הנ"ל והכב ג"פ בסי' קכ"ט ס"ק י"ד הליץ בעד הרשד"ם דכיון דאינו שינוי ממש אלא דמחמת העלגים וקרי הלשון איכא דקרו איסקופיא עלא יו"ד ואיכא דקרו חסר בכה"ג מהני וכל שום ע"כ והדבר ידוע דלפי הברת מדינתנו ישתנה המבטא יותר בין שם הכתוב ביו"ד אחר האל"ף לשם הכתוב חסר יו"ד ובכל זאת כתב הרב דאינו שינוי ממש וכ"ש בשם גולדא דלדעתי קיל טפי וק"ו הדברים שכן היה המנהג מקודם לכותבו בוי"ו וכן כתוב בספרים וכמש"ל:

ובסו"ד כתב שנר"ל חשש גדול יען שהשמטנו שם אבי האשה ממ"ש הצ"ץ סימן פ"ב בשינוי שם אבי האשה שחילק בין מסר הגט ליד האשה שהרי נתגרשה באמת מבעלה וכו' אבל בשלח הגט ע"י שליח לפ' בת יצחק איך ישנה השליח וימסור הגט לפ' בת נתן וכו' ובכה"ג ליכא מאן דפליג דאין כאן גט לאשה זאת ע"כ ומינה דן מעכ"ת לנ"ד שאיך ישנה השליח ויתן הגט לגאלדא ובגט נכתב גולדא בוי"ו והבעל לא עשה אותו שליח על ככה בפרט שלא נכתב שם אביה ואין כאן סימן שנתכוון אליה וגם דילמא לא נתכוון הבעל לגרש אשתו זאת ולכך שינה וכתב גולדא את"ד במחי"כ אין הנדון דומה לראיה כי בנדון הרב צ"ץ סי' פ"ג איירי בשינוי ממש מיצחק לנתן וכגון דא ודאי יפה השיב הרב דכיון ששינה אימור לא נתכוון לגרש אשתו זאת וגם איך ישנה השליח שנתמנה לתת גט לבתו של יצחק ויתננו לבת נתן ובצדק חלק על הרב עה"ג סימן נ"ה שרצה להכשיר גם בשינוי שם כזה אבל בכגון נ"ד שהשינוי לא בא מצד הבעל אלא מצד הכתב של קרוביה וגם אינו שינוי שם אלא שינוי קל כמש"ל. וגם כי הבעל פירש בפני ב"ד ובפני השליח שהוא מגרש אשתו שבעיר פ' שהיא פ' בת פ' אלא שהב"ד נסתפקו בשם אביה והשמטוהו וגם כי היא האשה יש לה שם ליווי גולדא לאה וכך נכתב וא"כ למאי ניחוש לה אם מפני שינוי השם אין כאן שינוי שם כלל אלא שינוי במבטא וגם כבר ביאר הבעל להשליח שהוא מגרש לאשתו פ' בת פי וא"כ אין לחוש שכיוין להטעות ולא כיוין לגרש אשתו זאת ואנו כבר ביארנו במכתבנו בהרשאה עצמה ששם אביה הוא כו"כ אלא שהשמטנוהו מפני הספק ובכגון כ"ד שהוא שעה"ד ומקום עגון גם הגאון נוב"י באה"ע סימן קי"ג אזיל ומודה שגם אם לא ניתן הגט שינתן לכתחילה ודוק שם כי אין הפנאי מסכים להאריך:

זה הוא מה שעלתה מצודתי לפי קיצורי להשיב על דברי מעכ"ת ואם בכל זאת מיראי ההוראה הוא יצוה על האשה שתבא לכאן ותקבל גטה ואין להחמיר עוד כי הוי חומרא דאתי לידי קולא וראוי לחוש לתקנת בנות ישראל היכא דאי אפשר להשיג גט אחר כנ"ד שהבעל איננו ולא נודע מקומו איה ע"כ משלי והטוב בעיניו יעשה ושלום על דייני ישראל:

הצעיר אליהו חזן ס"ט:

אחר ימים באה האשה פה העירה וכתובתה בידה עם מכתב מב"ד שבעירה ובכן מסר השליח את הגט לידה ונתגרשה כדת משה וישראל:

תוכן העניינים

שות תעלומות לב חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה