אור ברסלב
שות תעלומות לב חלק ג קונטריס אגרת השליחות סימן יג

שות תעלומות לב חלק ג· רבי אליהו בכור חזן

קונטריס אגרת השליחות סימן יג

קונטריס אגרת השליחות סימן יב

אדריאנופולי יע"א במינוי שליח קבלה ובנסח הגט הנהוג אצלם את האור כי טוב רישא דעמא בעיר הגדולה לאלקים:

נא אמון יע"א מני"ר מעלת הרב המופלא וכבוד ה' עלא האדם הגדול בענקים כמהר"ר:

אליהו:

בהי"ר:

כשחקים נר"ו יאיר כיר"א:

ראשית מאער אנא דסגינא בשלימותא שלמא דכן רב כדמ"ל. האר"ש וקו"ל אשר עליה היא באה להשיב מענה לקול הדבר תרין מכתבן מלוהי אודות האשה "חנה בת יעקב (ברכמאן)" דקימא הכא וחוזרת על גירושיה ומאת הבעל דקאי הכא "משה בן בנימין" אשר היה מסרב טובא לבלתי פוטרה כי אם ברצי כסף וזוזי אלפא ונכון לבו בטוח כי לא אוציאם מתחת ידי בלתי אם אקבל רשיונו שכבר נמסר הגט ומני"ר נר"ו חזקת רב כומהור ימהרנה לי תשובתו זאת אפי' ע"י הטיליגראפ' שאקיים מצות פרעונם ליד הבעל חיש מהר ולא יתמהמה כדי שיצאו הגירושין בנקיון גמור בלי שום פקפוק ונדנוד ובלי שום ערעור וד"ב הערה לחכם וממילא נמי לפי דרכנו למדנו ומשתמען מילן כי אותה דמכי"ר נר"ו בשליח קבלה לא שמיע לן כלומר לא סבירא לן הך חדשה בארץ הלזו מימיהם של רבנן קשישאי ז"ל קמאי ובתראי ובי דינא בתר בי דינא קפדי טובא ולא הירהבו עז בנפשם מעולם אפי' לדחק עצום ורב טובא חששו לחומרת ר"פ ז"ל ואף אנן נמי בתריהו גרירינן לבלתי עשות חדשה דאסרך סריך ואין חפץ לנו בו בשום אופן ואי משום חשש בטול ביני וביני דחייש לה מר בטח ישכון מעכ"ת נר"ו כי לא תהיה כזאת וכזאת חלילה בפרט האיש הזה כי לא איש דברים כאלה הוא ואינו מכיר ויודע בטיב בטול וכיוצא ודי על הכל בידינו קשור וסרוך הוא כדאמרן וכי גם נחזור עליו ביתר שאת מפני חומר דברת שבועת האלהים שנתחדשה הפעם שאספנו אל חפננו והוספנו עצמה וחיל אפי' לכופו באופן שאין לדאוג על זה כלל והנה אם כן ע"פ כתוב הסכמתנו זאת בהנחות שלחנו בעד הקאמ בייאלה מאה לירה ונתקבלנו ונתפרענו אותה על רגל אחת בעצם היום הזה: אלא מעתה מני"ר נר"ו ינופף ידו להשיבנו דבר ע"כ פרט ופרט בהרחבה נוסח הגט כולו מראשו לסופו מסודר ע"פ מנהגם התם מקום הנתינה כפי אשר חפץ כת"ר נר"ו כי ספר קנין פרות חאה"ע וס' לב שלמה אינם מצוין אתנו וכדי להקל מעלינו עול ונשא החיפוש מחיפוש בס' ש"ץ ז"ל זעיר שם כי רבים המה מספר השינויים ממקום למקום ואנה נמצאם אחת לאחת האיך נוהגים בנא אמון כי כדי דליהוי לן ליקוטאי אל מקום אחד ואחשבה לדעת כי לא נמצאם כולם בלי ספק על כן הטוב והישר הוא כי מני"ר נר"ו ישלח לידינו גט אחד מסודר מראשו לסופו כפי אשר נהגו התם כחפץ לבבו זוהי דרך סלולה ולא זולת ויודיע גם כן אם במספר ימי החדש וגם בהשנה כותבים בבית או בלי בית בכך וכך לחדש או לירח בשנת כך וכך או כך וכך לירך שנת כך וכך. ובהדי דקושתעי יעיר אזן לעיקר חקירתנו ג"כ בענין נקודה על גבי אות הגימל שבתיבת "טונג'א" אחד משלשת הנקדות דיתבא עליהו מתא זאת דאנן נהגינן הכא בגט אחד ובנקודה על הגימל מטעם כדי שלא יאמרו אין אשה מתגרשת אלא בב' גטין הבאים כא' בכל גט וגט דחישי לה לס' מהרשד"ם ז"ל ע"כ בחרו הנקודה והוא באחד כי בתחילה עלה במחשבה לעשות כמנהגנו הכא מ"כ ולא לחוש למקום הנתינה האף אמנם כי אין אתנו יודע טיב מנהגם בזה אם נוקדין אם לאו אם בגט א' או שנים גטין או בהמצאה אחרת. על הכל הוה בדעתין כמעשהו ממנו מ"כ אי מטעם האמור ואי מטעם סברא דנפשין כיון דכל החרדה הזאת לא שיכא אלא בשמות הבעל והאשה דעבדי דנידי הכא והכא לא על שם העיר והנהר עצמו דקאי הכא מקום כתיבה ועל מקום כתי' ממש היינו דנציינינן להו בו ובסימניו הדעת נותן לסדרם על מתכונת מקום הכתיבה ומאי בעי הכא ומאן דכר שנא דמ"ן בהך ענינא. ברם אשכחן דגם בזה חישו למ"ן להרב מופת דורנו האחרון מהר"ח פאלאג"י ז"ל בס' הגטין שלו בס' גנזי חיים סי' קכ"ב בגט מנא אמון להתם איזמיר יע"א יעו"ש. ע"כ לקצר אני צריך כילדברי הוחלנו איך יוכשר בעיני מני"ר כן נעשה ובלבד שלא יבחר בב' גטין כי ההוצאה רבה וחישי להקל אפי' בעבור ההוצאה וכי גם בב' הגטין לא פלטינן מן חרורי ונהורי כמו שלא נעלם ועל הכל היות החומרא הזאת קלה ולבדיעבד בעבור ההוצאה כבא אשכחן בס' ש"ץ ז"ל כי דין בדיעבד נותנים לו. אית לן בה בשם הבעל והאשה גם כן חזינן בהו מן הבלבול כי אשא עיני ואראה בשם האשה שכתב גר בתמונה הניצבת למעלה מאי האי דהבליע בנעימה מני"ר כר"ו בשם אביה "ברכתאן" בין חצאי לבנה מאי עבידתיה דהאי שמא הכא כינוי שם או שם עצם או כנוי משפחה ומאי בעי תוך הגט תמונת חצאי לבנה אשר ראינו אותם גם בגט אחר שולח אלינו זה שנים רבות מהתם להכא מ"ן ותמהנו על המראה אז אטו לא איתי בפוס' ז"ל תיקון לכל השמות הנלוים או להפסיקם בדמתקרי או בלי הפסיקם כאשר יהיו צרופי' בקריאתם כאחד או בפי העולם או בחתימה ועליה לס"ת ואם הואי גם הוא מעת המילה או לא אז היותר נכון להשמיטו מכל וכל אם בלי שום רמז כלל על שם "ברכמאן" או לרמוז עליו בתיבת דמתקרי יעקב דהיא דמהרימ"ט ז"ל בשם אבגלי כנודע באופן כי לא ידענא מאי בעי בגט ציון שני חצאי לבנה או אם כל אלין דהוו יהיו בספק אצל רב המסדר בהיות הענין בשם האבות הנכון להשמיט שם האב לגמרי כאשר יהיה הספק דליכא למיקם עלה דמלתא מנהגנו כהסכמת רבנן קשישאי ז"ל להסתפק רק בשם המגרש או בשם המתגרשת לחוד בלי שם האבות הכי אזלא סוגין דעלמא. פה מנהגנו להיות עדי הגט עצמם הן הם עדי ההרשאה הראשונה. יודיענו ג"כ שם השליח השני העומד שם אולי בהמשך כ"כ זמן כמו שנתים ממכתבו יבחרו באחר. עד כאן הגיעו הערותנו אלא ומני"ר נר"ו ישים כל מעינם בם להשיבנו ע"כ פרט ופרט יחד עם נוסח הגט כולו כדאמרן ושלמא דמר ישגא לחדא כנה"ר ונפש נאה דשו"ט באה"ר החו"ף אנדריאנופולי יע"א בגושפנקא דמלכא יר"ה ברוב עז ושלום.

הצעיר רפאל הי' בכמוהר"מ ז"ל:

וזאת תשובתי:

טו"ב שבט התרנ"ד לדזיו ליה כבר בתיה רב משרשי"א עמנו עז ותושיה הרב המו' ר"מ ור"מ:

המלאך רפאל נר"ו אחדש"ת באה"ר לאלפי רבבה:

הגדתי היום מק' שני מכתבים הבאים כאחד אודות הגט של האשה חנה. וחזיתיה לדעתיה דמני"ר שיל"א דלא ניח"ל בעשית של"ק. ויותר כח לו שליחות הגט ע"י ביה דוואר. ובעיני יפלא כי הא ודאי עשית של"ק עדיף טובא שליחו' גט ע"י ביה דואר וכמ"ש הריב"ש ז"ל בתשובה. ובפרט דבענין מינוי שליח שלא בפניו שיש חולקין שלא יעשה הבעל שליח שלא בפניו ופסקו רמ"א ז"ל. ולענין האשה שעושה של"ק של"ב הושוו כל הדעות. זולת ס' תוס' כי"ד והיא ס' יחידאה כמ"ש הרב דברי אמת ז"ל ומה גם היכא שיש לחוש שהבעל הנותן עיניו בממון יבטל הגט ג"כ קודם הגעתו ליד האשה והיה במחשך מעשיו עד שיקבל המעות. וכבר ניסיתי רבים מאלו האשכנזים בענין זה. אך רו"מ לא ניסה באלה ויה"ר שלא יבא לידי נסיון ועוד זאת יתירה שבאלו הימים של בקורת והסגר מפני החולירע לתפ"ץ יש לחוש לנקיבת הכתבים כידוע וגם אם במח"ת לא נהגו לעשות של"ק היינו ודאי מפני שלא בא מעשה מזה לפני הרבנים שקדמוהו ז"ל. והרי בעירות הגדולות שבטורקיאה איזמיר וקושטא וסאלוניקי יע"א ועיה"ק ירושלם ת"ו עשו מעשה כמה פעמים כאשר ביארתי בסה"ק תעלומות לב ח"ב ובס' נוה שלום הנד"מ. ושם הבאתי ס' המינוי. עכ"פ אחר שכך גזרה חכמתו של מני"ר שיל"א ושואל מאתנו נסח הגט הנהוג אצלינו ושם השליח. הנה שם השליח פה הוא חיים ברוך בן משה (דאנון) וסדר הגט כבר הובא בספרי הע"ל הנז' ושם ובח"א סי' יו"ד הבאתי נסח הרשאה לשליחות גט ע"י ב"ד ובח"ב סי' ט' קצרתיה רו"מ יראה ויעשה כטוב וכישר בעיניו כי הנה שלחתי שני ספרי הנז' למנחה טהורה למעכ"ת למזכרת אהבה וחיבת הקדש:

אתאן על שם האשה שהבעל אומר שנ"ק בשם

הנה בהיות ששם הנה נשתקע לגמרי והיא נקראת בפי הכל בשם יחנה, וכדי לרמוז על השם שנשתנה כתבתי לרו"מ במכתבי בח' אלול תרנ"ג שיכתבו דמתקריא חנה לצאת ידי כל הדעות ויעוין בספרי תע"ל ח"ב בש"ן אות ה'. וגם בשם אביה שנקי יאקיל והיו"ד בפתח וכגו"ד העלה הרב טיב גטין שלא לכתוב הכינוי מ"מ כתבתי שיכתבו דמתקרי יעקב לרמוז ג"כ על שם חיים שנשתקע ומה שכתבתי שם משפחתו דראכמא"ן בחצ"ל לא לכתבו בגט נתכונתי אלא לענין הרשאה שיש נוהגים לכתבו בחצ"ל:

ועל אודות שם הנהר שבמח"ת הנקרא טונג"ה:

ונסתפק רו"מ על הנקודה. וגם מנהגינו שלא לכתוב נקודה בגט וגם אין כותבין רק גט אחד. ומה שראה בס' גנזי חיים שנשלח מפה שני גטין אחד בנקודה ואחד בלתי נקודה היינו לפי שרצו לעשות כמנהג מקום הנתינה היא איזמיר יע"א כמתבאר שם בגט קכ"ב. מ"מ לדידי חזי שיכתבו גט אחד ובנקודה על הג' כמנהגם לפי שבענין זה שהוא נהר של מקום הכתיבה וגם קורין הג' ברפה ומדגשין אותה אין לשנות ולכתבו בלי נקודה כי אנו צריכים לקרות הנהר ההוא טונג'ה בהדגשת הג' כיון שכך הוא שמו. ולא דמי לשמות המגרש והמתגרשת שפה נקראים בלי נקודה כי כך הוא הברת אנשי מצרים. והדבר פשוט ומבואר. ויעוין בס' חיים ושלום ח"א סי' ל"ג וסי' ל"ד מעתה אחלה פכי"ק למהר ולהחיש מעשהו להציל האשה מפח יקוש. ויזהר הרבה מפני הרמאי ולא יתן לו מאומה על אשר אודיכהו שהגיע פה ליד האשה ויתברר לרו"מ שלא עשה ביטול השליחות ח"ו וד"ב ושו"ט יגדל כאות נה"ר וכנא"ה ומה שכתבנו ברכמאן בחצאי לבנה. לא לכותבו בגט כי לא נהגנו מעולם לכתוב שם משפחה בגט. רק כונתי לכותבו בהרשאה כי כן מנהגנו לכתוב שם המשפחה בגט בחצ"ל. וד"ב:

תוכן העניינים

שות תעלומות לב חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה