שות תעלומות לב חלק ג· רבי אליהו בכור חזן
קונטריס אגרת השליחות סימן ג
וזאת תשובתי אליו מחת לאחת:
א על אורות סדר נתינת הגט ובשאלות:
ותשובות הסופר והערים:
כן האירו אל עבר פני אותותיו המאירים. ואתייא תוך תוך כאן בד"ת ארי נעשה שוא"ל היכן מצאתי הסדר הגט המובא בקיצור בספרי נוה שלום בדיני גטין. טרם כל למודעי אני צריך כי ארץ מצרים בימינו אלה. לא כארצנו הקדושה היא. ואנשים בקרבה אילידי הרפ"ה המלעיגים לכל קדש. גם כי בדוחק גדול הם מניחים את עסקהם הרבים וכל מה שנוכל לקצר כך יפה לנו וכך חובתנו ונעשנה:
והנה בסדר השאלות אלו כתב מב"י בסי' קל"ה בשם הקונדריסין וז"ל ואנן נהגינן שהחכם קורא אותו ואח"ך ישאל להם וכן ראיתי ששואל תחילה להסופר זהו הגט וכו' והוא אומר הן ושואל להעדים לכל אחד לבד שמעת וכו' והוא משיב הן וכו' והביאו מור"ם שם וכתב ולכתחילה אנו נוהגים שהחכם המסדר הגט קורא אותו וכו' ואח"ך שואל וכו' עי"ש וכן הובא בסדר הגט בסי' קנ"ד ועיין בכנה"ג שם בחלק החמשי הנקרא שאלת חכם בס"ק י"ד והנה בודאי שיותר נכון כשיעידו על הכל הסופר והעדים משישיבו הן דוקא על שאלות המסדר. ומה שכתב מעכ"ת שהסדר שסידרתי אני לא שיערוהו הראשונים. כבר מלתי אמורה שבעירות האלו צריכים אנו לקצר גם במקום שאמרו להאריך. כ"ש שהראשונים לא אמרו לעכובא להצריך שאלה ותשובה ובפרט היכא שכל מעשה הגט נעשה בפנינו. ואנן סהדי שהכל נעשה כתקון חז"ל גם בעיניו יראה כי הסדר הזה ממש הובא בס' לחם שלמה בדקמ"ח ע"א וכן סידרו הרב מופת דורנו ז"ל בס' שער אשר ח"א בסי' ן'. ואנכי סידרתיו יותר מבורר כי בס' שער אשר בעדות הסופר באות ל"ה איננו כתוב שם בקסת ודיו ונייר וקולמוס וכו' ואנכי הוספתיהו בסידורי. וגם בלשון העדת העדים באות ל"ו הוספתי בספרי הנז' איזה דברים לבירור הענין כאשר יראה הרואה. רק מ"ש הרב שער אשר ז"ל שם באות מ"ה ואני מעיד ג"כ על מסירת הגט שבפני מסר וכו' זה השמתטיו מספרי, יען הוא אך למותר אחרי שהוא מעיד בפנינו. ובפנינו נמסר הגט כהלכתו כמובן:
ב:
אתאן למ"ש כת"ר נר"ו לענין שלי"ק דפשטי"ל טובא דגברא רבה הגאון מז"ה הגדול ז"ל דסמיכנא עליה. לא הסכים לעשותו לכתחילה. ומעשה שהיה בשטר הרשאה לשלי"ק שכבר בא ולכן הסכימו לתת בידו הגט את"ד ואני אומר שלפי המובן מדברי מז"ה הגדול שם. גם אם היה צורך לעשות בעה"ק שלי"ק היו עושים. והיינו ודאי היכא שיש צורך בדבר כגון אם לא נמצא בעיר המגרש שליח להולכה. או אם יש חשש שעיניו נתן בממון ויבא לבטלו וכיוצא בזה.
כיון דאעיקרא דדינא ר"פ ז"ל עצה טובה קמ"ל וכמ"ש הט"ז בס"ק כ"ב וז"ל נראים הדברים שלא נעשה חומרא זו של ר"פ גזרה כמו תקנת רגמ"ה וכו' משא"כ כאן לא בא הר"פ אלא לתת עצה נכונה כמשמעות לשונו שכתב לכך נכון להחמיר ולא אמר בכך להחמיר אלא מכח שא"א למצוא כל אלה וכו' אבל בנ"ד שפיר דאי וכו' ויש עדים ברורים שמכירים חתימות הג' דינים וכו' אין עון אשר חטא בזה ע"כ והרשב"ש בסי' רס"ו כתב יפה כיוונת לסמוך על המקילין דאשלי רברבי כך היא דעתם הר"מ והא"ז והרמב"ן והרא"ש והרבה מאחרונים וכו' ומשניות מפורשות והלכות ברורות שהאשה עושה שליח לקבלה וכו' עיש"ב ועיין להרב ב"ד בסי' פ"ט בשליח קבלה הבא להתם וחששו החכמי' וכתב הרב דעבדינן לכתחי' עי"ש ובתשו' ה' צרור הכסף סי' ח' ואכמ"ל:
ועוד נר"ל כי עתה שכבר פשטה ההוראה לשלוח גט ע"י בי דוואר כמו שמבואר בספרי רבני האחרונים. ובספרי הק' תעלומות לב ח"ב דיני גטין סי' ז' הארכתי בזה. בכגון דא טפי עדיף שתעשה האשה שלי"ק במקום הבעל. ובזה יצאנו י"ח כל הספקו' והפקפוקים בכתיבת הגט ע"י בי דוואר שצריך לכותבו כסדר הנהוג במקום הנתינה. ופעמים רבות אינם בקיאים ב"ד של מקום הכתיבה בסדר הנהוג במקום הנתינה. וגם כי עתה דשכיחי פריצי הנותנים עיניהם בממון ואיכא למחש שיבטל הגט קודם שיגיע לידה. ועל כיוצא בזה כתב הרב בעי חיי ז"ל בסס"י ט"ז וז"ל ובכתב ההוא רמזתי לכ"ת שאם הגט היה ע"י שליח קבלה היינו יוצאים מכל מבוכות האלו וחשבתי שכ"ת יסדר לקרובי הבת שתעשה כאן שלי"ק וכו' עכ"ד. ומלבד זה נראה דשלי"ק מוסכם יותר משליחות גט ע"י בי דוואר. ואף כי כשעושה שליח קבלה שלא בפניו לדעת התוס' רי"ד בפ"ק דקידושין לא מהני והגם שהיא ס' יחידאה כמ"ש ה' דברי אמת בקונטר' י"א סי' כ"ט ועיין בספה"ק הנז' סי' ט' דס"ו ע"ב. מ"מ עדיף טובא שליחות קבלה שהיא חומרא בעלמא שהחמיר ר"פ. וטעמו ונימוקו עמו מפני היכר החתימות ובהבטל הסיבה תתבטל גם החומרא מאליה. ועיין בתשו' הריב"ש סי' נ"ה שיותר יש לסמוך על הפוס' כר"ח שיקבל שליח האשה הגט מיד שליח בעלה מלשלוח הגט ע"י גוי עיש"ב וה"ד מרן הב"י באה"ע סי' קמ"א:
ג:
ואל השלשה לו' בא על ענין הסדר של שלי"ק שסידר הרה"ג מהר"א קובו ז"ל בס"ה שער אשר וכתב רו"מ דגברא רבא אמר מלתא והי"ל לחוש לעשות הסדר ההוא לזאת אשיב כי הן אדוני לא ידע בעופי"א של מדינה זאת. ורבות הנה מכות הארץ הזאת ותחלואיה אשר חילה ה' בה. ועל הראשונים אנו מצטערים בהתרת השבועות וביטול המודעות של הבעל דלא סגי בלא"ה. ואיך נבא להוסיף גם באשה שלא שערוהו הראשונים. ודיינו שנעמוד בשלנו במה שהצריכו רבותנו הקדמונים. ולא לנו להוסיף עוד חומרות וגדרים: והנה הרב שער אשר ז"ל שסידר התרת השבועות וביטול המודעות לאשה במינוי שליח קבלה נראה שלמד כן מהסדר שעשה הרב פחד יצחק ז"ל באות מ' דמ"ד ע"א כי שם סידר ביטול המודעות לאשה ולא נפלאת היא שהרי גם בסד"ה כשמקבלת מיד בעלה הגט. כתב בכנה"ג בסד"ה ח"ג אות ט"ז יש שואלים לאשה אם נדרה או נשבעה ומתירין לה ומבטלים המודעות וסיים ואין כן מנהגנו. ומור"ם בסד"ה ספ"א פ' ויש מחמירין לומר אם נשבעה או נדרה ומתירין לה וכ' הלבוש הו"ד בפ"ת שם תקנו השאלות האלו וכו' ואין מקפידין כ"כ על זה. והרב ב"כ בסי' מ' דפ"ב ע"ב כתב ישאל המסדר לאשה את מקבלת גט זה מרצונך שאלה זו מחמת שנהגו להשביע בשעת נישואין שלא יגרשנה בע"כ וא"נ מחמת סברת תקנת רגמ"ה ע"כ ועיין ג"מ בולא במעשה הנתינה אות כ"ג. והדבר פשוט דכיון שהאשה מתגרשת בע"כ אין מקום לחוש לשבועה או למסירת מודעא. ומפני שבועת הבעל שלא לגרשה בע"כ. הצריכו לשאול מהאש' אם הוא ברצונה. וכשהיא משיבה הן תו לא חיישינן למדי. וכ"ש כשהיא באה לפני עדים והיא ממנה שליח בעדה לקבל גטה. שהדבר ידוע שהוא ברצונה הטוב וליותר יפו"ך נהגנו ליטול ממנה קנין במדל"ב וכן סידר הרב שער אשר שם בנסח ההרשאה הגם שאינו צריך כמ"ש הרמב"ם בהל' מכירה וגם התשב"ץ בח"ב סי' ע"ט ביאר ג"כ לענין מינוי שליחות וביטול מודעא אין אנו צריכים קנין אלא שאם כתב בו קנין לא הפסיד. וגם הרמב"ם ומרן בסי' קמ"א כתבו שנהגו רוב המקומות ליטול קנין. וכבר כתבתי בזה במ"א:
(עי"ל בתשובה שהשבתי לעה"ק טבת"ו):
ועתה נשימה עינינו למה נחוש שמא נשבעה או מסרה מודעא על השליחות. עד שכתב מעכ"ת כר"ו שאם היא מתגרשת בע"כ לא אמרו שתעשה שליח בע"כ ככתוב בדב"ק וכונתו לומר שאפשר שהיא נאנסה על מינוי השליחות. ולדבר הזה יסלח מעכ"ת שאין לכו לחוש לזה. כי מלבד בעלה שהוא אפשר שיש לו תועלת בגירושיה. אינו צריך לאונסה על השליחות כי הלא יכול להכריחה לקבל היא בעצמה הגט והיא מתגרשת בע"כ וגם אביה או קרוביה אם חפצים בגירושיה ואוכסים אותה יכולים ג"כ לאונסה לקבל גנה היא בידה. אם הבעל חפץ בגירושין עוד זאת שאם היא מסרה מודעא על השליחות באופן המועיל לבטל השליחות היא תחוש לעצמה ולא תנשא ולא מקלקלא נפשה כדאמרינן במס' יבמות דקייט. ובפרט היכא שהיא באה לפני ב"ד למנות השליח וגלוי וידוע לפני ב"ד שהיא ברצונה הטוב מבקשת להתגרש שאין לנו לחוש חששות רחוקות שלא חששו להם ראשונים כמלאכים:
ולכן נראה שגם ר"פ המחמיר מאד בשלי"ק כשהביא הנסח של שטר השליחות המובא בטור אה"ע סי' קמ"א לא כתב שם שקבלה עליה שלא לבטל השליחות כיון דליכא למחש להא. ואם עברה ובטלה היא תחוש לעצמה ולא נפוק מינה חורבא כיון דלא מקלקלא נפשה כמש"ל. וגם רבני בבל יע"א בשלי"ק דשלחו מתם לעה"ק ירושת"ו ומובא בס"ה נדיב ח"ב אה"ע סי' כ"א סמכו על הנסח של ר"פ ולא כתבו שקבלה ע"ע שלא לבטל הגט. והרב שדי חמד נר"ו במע"ג דקצ"ט ע"ג תנא כרוכלא מונה והולך ההפרשיות שבין הנסח ההוא להנסח המובא בס' שער אשר ואין בהם נפקותא לדינא כאשר יראה הרואה. ובס' הוראה דב"ד באות ע' הביא מ"ש במזה"ג בענין זה והוא הוא הגט הנשלח מבבל בזמן הגאון מז"ה ז"ל המובא בס' כד"ל שם ושם מבואר הכל שהתירו לבעל ובטלו השליחות הראשון ויפה כיוין הרב המאסף ז"ל ואכמ"ל וכעת נד"מ ס"ה יפה ללב חלק ח' ושם בחאה"ע סי' קכ"ט ס"ע דכ"א ע"ב כתב בסדר מינוי שליח קבלה מהאשה ובשפלנו זכר לנו וז"ל הגם דראינו להרב שער אשר סי' מ"ט שהצריך התרה וביטול מודעות כבר כתב מוה"ר מימר חיים ז"ל בסי' נ"ו שלא חששו חששא רחוקה כי הדבר ידוע שלא נשבעה ולא מסרה מודעא ואם יעשו התרות אפשר תבטל הכונה וכו' גם הרב הא"ח נפשנו נר"ו בס' נוה שלום דס"ב כתב שאין לחוש לסדר הזה עי"ש והגם דכתבו דהיכא דאפשר נכון לעשות כסדר הזה דאם לא יועיל לא יזיק כיעו"ש בדב"ק: ולדידן קשה דאפשר זה סותר אפשר הקודם שתבטל הכונה וכו' ושוא"ת עדיף כאשר משנה שלמה שנינו בפ"ח דזבחים ועוד אמר ר"י כשנתת עברת וכו' כ"ש כשאיכא דבור ומעשה מהאשה והב"ד וכו' עיש"ב וכן עשה מעשה הרב סבא דמשפטים רבין חסידא המחבר הנז' ומינה שלי"ק מהאשה בלתי התכת השבועו' וב"מ ודבריו נכונים מאד: