שות תעלומות לב חלק ג· רבי אליהו בכור חזן
סימן ז
אזמיר יע"א ש"א לח' זיו ש' קדו"ש יאמ"ר לו לפ"ק ידיד נפש וידיר האל מורה ודאין לגולת אריאל עמור הימני יושב בשבת תחכמוני מעלת הרב המופלא:
ר"מ ור"מ גודלו וטובו מלא בקש"ת כמוהר"ר אליהו חזן נר"ו דובב ערבות יהיה בעזרי כיר"א פתח אליהו פתח טוב. גדול השלום ש"ח וש"ן כמשפט לאהבי שמו ואוח"ל מקו"ל לאל יוצר עולמים ורבה כחול ימים כולהו שני דרב כשני אליהו יחדיו יהיו תמים נס"ו הנה באתי אל הקדש בספקא דדינא דהוה קמן נא אדוני יפנה אל האזוב ויאיר עיני במאור תורתו. כי רוח אלהין קדישין ביה עפיה שפיר ואנביה. ואל יאשימני כי אני הכבדתי על כת"ר יען ההכרח אלצני ואמרתי ארוצה עד איש האלהים לשאול תורה מפיו כי אפל מי כלך. אם לא לגדול שכמותו וה' אתו אקוה בטובו כי יואיל להשיבני ויעטרני באותות שתים מה שיראה בדעתו ד"ע יה"ר אל יחסר לעולם מלכו. וזה החולי:
הוה עובדא ביו"ד לח' זיו משנתנו אסת"ר מן התורה לפ"ק שבבואו הבודק לבדוק הבהמה מצא עולם הפוך כל אבריה הפנימים אשר הם בטבע להיות בצד ימין המה היו בצד שמאל ואשר צריכים בטבע להיות בצד שמאל היו בצד ימין שנמצא הכבד ודעי' לשמאל והטחול לצד ימין והריאה תלתא אוני עם הורדא משמאל ותרי אוני מימין והקצב אשר הציץ בה היטב אמר שאפי' הורידין והסמפונות והקנים היוצאים מהלב והכבד ושאר האיברים אשר יש מהם רחבים ומהם צרים ומשתנים זה מזה לפי צורך קיום הטבע גם המה שינו מקומם מימין לשמאל באופן כי כל אבריה הפנימיים היו כהלכתן בכל מכל כל אלא ששינו מקומם מימין לשמאל דוקא והדבר היה לפלא לעיני כל שלא נראה ולא נשמע כזאת:
וכשמעי אשתוממתי ונשארתי נבוך הרבה מה לדון בה דלפי פשטא דשמעתתא דרבא בחולין דמ"ז תלתא מימינא ותרתי משמאלא ואי חליף טרפה והלכתא כוותיה הרי כאן חליף באוני נמי עכ"פ וטרפה אלא דאי ניזיל בתר טעמא דמילתא איכא לעיוני טובא דהנה כתב הרשב"ץ בס' יבין שמועה ד"ח ע"א שהצד הימיני מהלב הוא יותר חם מהצד שמאלי מפני קורבתו אל הכבד צריך נשיבה יותר גדולה על כן יש בצד ימין שלש אונות ובצד שמאל אין שם כ"א שתי אונות גם בצד ימין יש אונא אחרת קטנה באמצע קורין אותה עינוניתא דורדא שהיא דומה לורד כדי לעזור על הנשיבה ע"כ וכ"כ בדי"ח ע"א וע' כנה"ג סי' ל"ה הגה"ט אות י"ג ובית אפרים ח"ב בקונ' הראיות סי' ב"ן גם בתשו' שערי צדק לגאון בדורנו בחיו"ד בח"י הש"ס סי' י"ב ד"ח כ' דחסר וחליף י"ל דלכ"ע אינו מחמת עצמותה כלל רק מחמת חשש קלקולי הלב והיינו משום שהכל במשקל שכן ברא הקב"ה את הריאה לקרר חמימות הלב באופן זה שיהיה ג' מימין וב' משמאל ואם פחות וכו' אינו יכול להניף על הלב כדבעי ויתקלקל הלב ע"כ:
ולפי"ז יש לדון דלא אמרה רבא למילתיה אלא בחילוף אונות דוקא דיש קלקול ביצירה ומזיק לנשיבה כי מועטת היא לצד ימין ששם הכבד ומרובה לצד שמאל והמשקל מעוות לא כן היכא דנתחלף הכל והכבד בא למקום שהג' אונות והורדא שם הרי הנשיבה מספקת והמשקל ישר ג' מצד הכבד וב' מצד הטחול וגם השתלשלות כל האיברים מזה לזה המה כהלכתן ככל שאר הבהמות ושינוי המקום מימין לשמאל בכללות כל האברים לא מתחזי רעותא ובזה ניחא דרבא קבע למילתיה בחילוף אונות לבדנה ולא גם בחילוף כבד וטחול ודעי' נמי כמו שהיה מציאו' דנ"ד דאין לומר משום דלא שכיח דגם חילוף אונות לא שכיח דכל דלאו ארחיה לא שכיח מקרי ואפי"ה אשמועינן להיכא דשכיח והו"ל לאשמועינן גם הא אי אתרמי דדחיקא מלתא טובא למימר דלא אסיק אדעתיה הא נמי כי לחכמי התלמוד נגלה גם מפלאות הטבע וכל סתום לא עממם ויותר זר ורחוק במציאות הזכירו ואמרו גופו אדם ופניו תיש גופו תיש ופניו אדם עי' נדה דכ"ג ובמתני' דבכורות ד"ה רחל שילדה אין חמור וכו' ועי"ש בגמ' ובמנחות דל"ז ועי' במגן אבות להרשב"ץ ח"ג דמ"ג ע"ב מזה והביא מ"ש גופו אדם ופניו בהמה אפילו עוסק בתורה אומרים לו בא ונשחוט אותך גופו בהמה ופניו אדם אפי' חורש בשדה אומרים לו בא חלוץ או יבם וכאלה הזכירו כמה מפלאות שינוי הטבע והפילוסו' לא האמינו בזה כי א"א שיולד אדם ורגליו כרגלי הסוס ותהיה מקצת היצירה ממין אחד וקצתו ממין אחר והביאו ראיה לזה וכתבו כי לרז"ל משפטים צדיקים בענייני הטרפות לא השיגו חכמי יון והפילסו' ורופאיהם ע"ש. וא"כ רבא מאריה דתלמודא וחכמתא וכל רז לא אניס ליה דיהיב דעתיה למילף לן דין חילוף בין ימין לשמאל באונות ולימדנו דטריפה הויא הו"ל לאשמועינן דבר פלא יותר דהוא היכא דנתחלפו האונות והכבד והטחול והכליות ודעי' דהוי קלקול וטרפה אי הא נמי הוי רעותא ומדלא נחית למילף יתנא גם הא שמעינן מינה דלא קפדינן בהא ודוקא חילוף המטריף אשמועינן והיינו חילוף אונות דקים ליה דחולי הוא ואין כמוה חיה אבל חילוף זה אף שיוכל להיות אינו מטריף דאין זה חולי דמשקל האבנים וסידורן כהלכתן ונשמת רוח חיים ישר הולך בכנפי הראה לכל מקום כשיעור הראוי לו ואברי המאכל הם בסדר נכון לפי הנחת הטבע ושינו מצבן מימין לשמאל לא איכפת כי לא המקום גורם יסוד הנשיבה וקיום הטבע כ"א סידור האברים שיהיו כסדרן כמו בתחילת הבריאה ושגגת הטבע בקביעות מקום מימין לשמאל אין מעכב כי אין דנין חילוף מקצת דהוי קלקול הסדר וקלקול הנשיבה לחילוף בכללות והכל ישר הולך דזה פסיק לחיותא וזה לא פסיק לחיותא ואין להקשות א"כ למה קבע הבורא מקום אלו לימין ואלו לשמאל דאילו הוה איפכא הוה קשיא ה"נ ואין לדבר סוף דקביעות מוכרח ואה"נ דההתחלפות בכללו אינו מזיק כיון שפועלים האברים בסדר נכון כמו שהם בכל המין ואין למו מכשול אבל טעמא רבא איכא בבחירת הבורא ית' בקביעות על אופן זה להיות מצב היותר נכבד בימין וכן הוא סדר עולם: ובהך מימרא דרבא תלתא מימינא וכו' הקשה הרשב"ץ שם בס' י"ש דטו"ב וכי רבא להוסיף על הטרפות אתא והא בגמ' אמרו דאין להוסיף על הטרפות ואין לך אלא מה שמנו חכמים ותי' דמחסרון בריאה אתא הך דה"ה למנין האונין ולאו תוספת על הטרפות הוא וכו' ולגבי חליף כתב וז"ל דאי חליף נמי טריפה שלא תאמר זה אינו חולי שתמות ממנו הבהמה אלא שינוי הסדר שהימין חוזר שמאל והשמאל חתר ימין דומה לאדם אטר יד ימינו ששמאלו חזר ימינו ואינו חולי וגם מטעם זה אמרו חכמי הטבע שאפשר שימצא הכבד בצד שמאל והטחול בצד ימין על כן הוצרך רבא לו' שגם זה חולי הוא ובכלל אין כמוה חיה ששנינו במשנתו הוא שהרי יש כאן חסיר ויתיר ע"כ ולימוד זה דלימדנו רבא דחולי הוא ואינה חיה היינו כמ"ש לעיל ד"ח והעתקנו לשונו לעיל וכ"כ לקמן בהאי עניינא דח"י ע"א דטעמא דמילתא כי חום הלב לצד ימין הוא יותר חזק מעני הכבד וצריך ג' אונות בימין כנז"ל ולפי"ז יש לדון דאם האונות על מתכונתן תלתא מימינא ותרתי משמאלא אלא שהכבד הוא לשמאל והטחול בימין לדעת רבא חולי הוא ואין כמוה חיה כיון שלצד הכבד חסר אונא אחת ומזיק לנשיבה דוק דנר' מוכרח ולא תקשי דלמה לא השמיענו רבא כזאת די"ל דבכלל דבריו הוא כדתידוק בטעמא דמילתא והדבר פלא שלא ראיתי כעת בשום ספר מהנמצאים אתנו שנטפלו בזה כן יש לדון בחילוף מקצת אבל כשיהיה הדבר שנתחלף הכל כנ"ד לפי טעמא במילתיה דרבא ליכא טעמא למטרפא כיון דלא חזינן שום קלקול ביצירה דכנפי רוח הריאה מנשבין לכל אבר כהלכתו וכל האברים כסדרן כנז"ל:
ובין בדבר דבמור"ם סי' ל"ה ויתר המחברים הזכירו הרבה מיני חילוף דחששו להם והטריפו ויש הרבה מהפוסקים עי' רש"ל ופר"ח ובית אפרים ותקשי אמאי לא הציעו כל כי האי חלופא דנ"ד כיון דאיתי במציאו' ועל כרחין דה"ט דרבא בחילוף מקצת אמרה למילתיה דביה איכא בלבול יצירה וחק נשיבה ואינהו נמי דכותיה נקטי חילוף מקצת משום דדמו לחילוף המטריף והמקילין לא חששו דלא קבילו עלייהו גם בחילוף מקצת כ"א אותו שהוזכר בש"ס ור"מ והטור דהוא המזיק והמטריף ברם חילוף בכללות כנ"ד לא עברו על דל שפתותיהם גם המחמירין דאין דנין חילוף בכלל מחילוף מקצת דחילוף בכלל אין בו סמך וטעם להחמיר דוק:
וא"ת גם חילוף בכלל ניחוש ביה דהא חזינן דלאו ארחיה בהכי וע"ד שכ' רש"י בחולין דמ"ז ע"א ד"ה אפי' והתוס' שם ע"ב ד"ה אבל הא לאו מילתא היא דכל היכא דאמרינן הכי היינו דהפרשינן הרעותי מאי היא ושהיא בכלל אחד מהטריפו' המנויות כמ"ש רש"י שם דתרתי עינינותא לאו ארחא והוי יתרת וה"ט דהתוס' באם נמצאת בצד שמאל לאו ארחא והוי יתרת בשמאל אבל במידי דלאו ארחיה וליכא למיחש לשום ריעותא ולצרפו לאחד מהטריפות לא חיישינן דאין בידינו להוסיף על הטרפות כמ"ש בגמ' וכ' הרמב"ם בפיו"ד דהל' שחיטה אחר שסידר השבעי' טרפיות וז"ל אלו השבעים חוליים שאוסרין את הבהמ' ואת החיה משום טריפה וכו' ואין להוסיף על טרפות אלו כלל שכל שאירע לבהמה וכו' חוץ מאלו שמנו חכמי דורות הראשונים והסכימו עליהן בבתי דיני ישראל אפשר שתחיה ואפי' נודע לנו מדרך הרפואה שאין סופה לחיות וכן אלו שמנו ואמרו שהן טרפה אעפ"י שיראה בדרכי הרפואה שבידינו שמקצתן אינן ממיתין ואפשר שתחיה מהן אין לך אלא מה שמנו חכמים שנא' על פי התורה אשר יורוך ע"כ:
ואף אי לא הוה ברירא לן טעמא דטריפות דחליף והוה מספק"ל אי חליף בכולא כנ"ד בכלל חליף דרבא או לא הוה מצינן למיקם עלה דמילתא דהכי קים לן דחילוף זה בכללו הוי מעת יצירתו ולא סגי בלא"ה וקי"ל בסי' ז"ן ספק טרפה שנשתהא י"ב חדש כשר' ואי ידעינן בגווה דהוה לה ב' או ג' שנים משנולדה הוה פשיטא לן דלאו היינו חליף דרבא והיינו אומרים דהתם בחילוף אונות דהוא חילוף בקצת ומאי דפריש פריש ומאי דלא פריש היינו חילוף בכלל אינו מטריף דהנסיון הוכיח דדוקא נקט מידי דהוה אספק נפולה ודרסה וה"נ לא שנא:
ועוד אמינא מילתא דגם אם יתחלקו דעות חכמי הדור בזה אוסר זה מתיר הנה השיהוי מועיל להתירה דשיהוי מועיל גם לספקא דדינא כמו שאסף וקבץ הגאון מז"ה בחק"ל יו"ד ח"א סי' כ"ה והגם שנ"ד הוי ספק טרפות שנולד מבטן אמו גם ע"ז עמד הגאון שם בסי' כ"ו ומסיק דמהני שיהוי גם לספק הבא מהבטן עי"ש דאיכא למשקל ולמטרי בדברי קדשו ואין הפנאי מסכים. כל זה הוה אמרינן אי לא הוה ידעינן טעמא דרבא אמאי חליף אונות טרפה ברם השתא דאתבריר לנא טעמא כמו שהארכנו הנה בנ"ד אין החילוף בכללו מזיק ומעכב לחיותא דחיותא ולא מצאנו מקום לצרפו לאחד מהטרפיות ודל מהכא כל ספקא:
ואין לפקפק משום הוראה תמוהה ודבר חדש שלא נראה כמוהו עי' צמח צדק סי' ע"ו דלעומת זה עינינו רואות להשב"י ח"ג סי' ס"ב שכ' אם יבא לידי אכשירנו עי"ש ויותר פליאה מזה תמצא ידך בס' מכת"ל יו"ד סי' ב' ועי' להשו"ג בזה ובספרו אהל יוסף ומה שחזר והשיב המכת"ל שם סי' ג' ולא חשו משום הוראה תמוהה וחדשה:
סו"ד דעתי נוטה יותר להכשיר אבל איני מחליט לא להלכה ולא למעשה ע"כ עיני מיחלים להוראת גדולי הדור הרבנים הגדולים העי"א אשר בית ישראל נכון עליהם כי רוח ה' נוססה בם רוח חכמה ובינה רוח דעת ויראת ה' וכאשר ה' אתם הלכה כמותם והמה בחכמתם יוציאו לאור תורה כנתינתה מסיני:
כ"ד החו"פ אזמיר יע"א זעירא דמן חברייא הצעיר אליא אבואלעפיה ס"ט