שות תירוש ויצהר· רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן
סימן ריח
בשם ה' יום ג' ברכה א' י"ג תשרי תרצ"ז ווארשא. ידוע הוא האיסור שאסרו הרופאים לכמה מיני חולים להשתמש במלח. ועתה, המציאו הרופאים בקרלסבאד מין מלח מתוקן בשם (סינוסאל) הנקי והמזוקק מאותו החלק החריף המסוכן לחליים אלה אף שנשאר בו טעם מלח. ועל זאת יש להסתפק אם מותר להשתמש במלח המזוקק זה למלוח הבשר ולהכשירו לאכילה כדת תוה"ק. יען יוכל היות כי בהמלח המתוקן הזה לא נשאר הכח השואב הדם מהבשר. וביום ב' פ' תבוא העבר היתה פה אסיפת אגודת הרבנים. וגם אני בתוכם. והצעתי השאלה הזאת. וכן לפני חברי בועד הרבנים שי' דפה. וכולם החליטו שאין למצוא היתר על זה. ועי' לעיל סי' קע"ח:
מפתחות סימן א. בסוגיא דמשרת, וטעם בעיקר, והיתר מצטרף לאיסור, בגמ' פסחים (דמ"ד) וחולין (דצ"ז ודק"ח). (ועי' בס' צבי לצדיק דף ל"ח): סי' ב. בסוגיא דשתי הלחם במנחות (דצ"ה). (וע' בס' צבא רב דס"ג ובס' שם עולם דל"ג):
סי' ג. בסוגיא דמעלין בקודש (שבת דכ"א). (וע' בס' צבא רב דנ"ו), ובעניני חנוכה, (ועי' לקמן סי' קל"ח):
סי' ד. בדין רודף אחר הטריפה להורגו:
סי' ה. בסוגיא דעד זומם (ב"ק דע"ב), ופניני דרוש:
סי' ו. בסוגיא דלהנל"ע, ובפסחים (דצ"ה), ומצה של טבל. (ועי' סי' זה, עד אחר סי' י"ז בס' דגן שמים):
סי' ז. בסוגיא דפסחים (ד"ה ע"א), דלא תשחט על חמץ:
סי' ח. בסוגיא דסוכה (דל"ד) ובאתרוג הגזול:
סי' ט. בסוגיא דהמשכיר בית לחבירו בי"ד חזקתו בדוק, (פסחים ד"ד): סי' י. בענין שואל שלא מדעת, וניחא ליה לאינש לקיומי מצוה בממוניה, בפסחים (ד"ד):
סי' יא. בסוגיא דש"מ מדר"ע תלת, בפסחים (ד"ה):
סי' יב. בסוגיא דפסחים (ד"ז) ולבתר איסורא לא מצי מבטל:
סי' יג. בגמ' פסחים (די"א):
סי' יד בש"ס פסחים (דכ"ב) בביה"ג וזרוע בשילה:
סי' טו. במצה של טבל, (פסחים דל"ח). (ועי' לעיל סי' ו'):
סי' טז. בסוגיא דכבתה, ועניני חנוכה, וסוגיא דהואיל. (ועי' לעיל סי' ג', ולקמן סי' קל"ח):
סי' יז. בסוגיות דמצות לאו להנות ניתנו, ומצהב"ע, ועניני חנוכה. (ועי' בספרי דגן שמים למס' פסחים ור"ה):
סי' יח. בדין בדיקת הריאה. (ועי' בשו"ת בית משולם סי' ה'): סי' יט. בענין א"י וגמ' ברכות (דנ"ז) הרואה שעורים בחלום, ועניני דרוש. (ועי' בסו"ס דרכי ציון להרע"ב מברטנורא ז"ל ד' פיעטרקוב תרפ"ח):
סי' כ. בסוגיא דשופר שד עולה (ר"ה דכ"ח) ודרוש. ולענין שמעלק"פ ומצות לאו להנות ניתנו:
סי' כא. בסוגיא דבל תאחר, בנדרים (ד"ט):
סי' כב. בענין עדים דקידוש החודש (בר"ה ד"כ), ובסוגי' דאין עד נעשה דיין, והזמה:
סי' כג. בעניני בית הכנסת, ומשחרר עבדו עובר בעשה. ודרוש, (ועיי' בסו"ס שירת ישראל, בקונטריסי דברי השירה):
סי' כד. בה' שחיטה יו"ד סי' י"ח:
סי' כה. תקנות הזביחה ושובי"ם:
סי' כו. כמה ענינים הנשואין וחופה, ושבע ברכות ודרוש, (ועי' קונטריסי בסו"ס אגרא דבי הלולי):
סי' כז. בעניני ה' מילה ודרוש. (ועי' בס' ברית שלום):
והשמטה לאות ט"ז, ואולי ע"ד השמ"ר פכ"ו) במה שאני מכה בו אני מרפא, ושמעתי לרמז שמות ד' כ"ה) ותגע לרגליו וחידוש לי על אסיפת אמרים במדרש (שה"ש פ"א) דסנדק לא היה עד אליהו, הלא בתיוב"ע סוף ויחי על ברכי יוסף:
סי' כח. בסוגיא דתתאה גבר (פסחים דע"ו). (ועי' בס' דג"ש שם): סי' כט. בסוגיא דריחא מילתא (פסחים דע"ו )(ועי' דג"ש שם):
סי' ל. מדוע א"א לעדי קידושין רפשות תשובה:
סי' לא. בה' קריאת שמע, ודרוש:
סי' לב. בסוגיא דגיטין (דל"ז) ישתעבד לראשון. והמשחרר עבדו,
ומצות לאו להנות ניתנו. (ועי' לעיל סי' כ"ג, ובס' שירת ישראל): סי' לנ. בענין שליחות לעבד, ובסוגי' דהמשחרר עבדו (ועי' לקמן סי' קי"ג):
סי' לד. בענין קבורת מת ילד הנולד עם שינים. ובענין בית הקברות חדש, ובה' תענית:
סי' לה. בענין חברה קדושה שדורשים ממון הרבה בעד מקום קבר: סי' לו. בענין איך להתנהג בקניית בית הקברות חדש. (ועי' לעיל סי' ל"ד):
סי' לז. בסוגי' דמצות צ"כ, בר"ה (דכ"ח). (ועי' בס' דג"ש שם): סי' לח. בסוגי' דדם שבשלו, ובבכורות (ד"ו):
סי' לט. בענין אין הקב"ה מביא תקלה, בנדרים (ד"י). (ועי' בסו"ס שמן הטוב בקונטריסי צפחת השמן. ועניני דרוש):
סי' מ. בה' היתר עגונה. (עי' בס' שם טוב):
סי' מא. קושי' בשבת (דע"ה). וקושי' בהוריות (ד"י) וח"ת בפ' וישב. (ועי' בס' שירת ישראל):
סי' מב. בב"ק (דמ"ו ע"א) במהרש"א שם. ובשבת (דנ"ו) רבי דאתי מדוד: סי' מג. בהלכות מליחה. ודברי אגדה:
סי' מד. בסוגיא דהזמה, ובסנהדרין (דנ"א) ובת איש כהן וכו', ובנמ' נדרים (ד"ג). ובדין ע"א מחייב שבועה. תמיה ברש"י וזבחים (דל"ה ע"א) ובסוגיא דעדים שאמרו (כתובות די"ח). (ועי' לקמן סי' קט"ז): סי' מה. בסוגיא דאשר זמם ולא כאשר עשה, במכות (ד"ה), וב"ב (דנ"ו). ובגמ' סנהדרין (דכ"ז), איכא בינייהו וכו'. וכללים בשיטת עדים זוממין:
סי' מו. בסוגי' דשעבודא דר"נ, בקידושין (דט"ו). ובסוגי' דשטר אמנה, בכתובות (די"ט):
סי' מז. בהלכ' תשלומי שכר סרסור:
סי' מח. בסוגי' דקנין פירות, בגיטין (דמ"ז):
סי' מט. בענין אתרוגי אה"ק, ואתרוגי קרפו. ודברי אגדה ודרוש. (ועי' לקמן סי' ק"ד):
סי' נ. בה' עדים פסולים:
סי' נא. בענין דקין הנקראי' טריפה'נע קישקעלאך:
ובגמ' ברכות (די"א פ"ב), מאי מברך. (ויש טעות בשם עיר של השואל, וצ"ל באנהרט):
סי' נב. ברש"י משפטים ממכילתא אוזן ושמעה וכו':
סי' נג. בענין ראשי הקהל:
סי' נד. בהלכ' עבודת יוהכ"פ בקטורת. ובאבות (פ"ב) דע מה שתשיב לאפיקורס:
סי' נה. בהלכו' פדיון הבן ע"י שליח שהוא לוי ופלפול בסוגיא דמי איכא מידי דאיהו לא מצי עביד, בנזיר (די"ב):
סי' נו. בס"ת שנקרעו ונפסלו ע"י דדים ארורים, בעת שערורי' נוראה:
סי' נז. חקירה באיסור לה"ר ודברי דרוש באיסור לה"ר:
סי' נח. בדין קניית אדמת בכר בכמה עירות, שיש חרם קדמונים, ובדין סידור הגט בעיר בילגירייא:
ובשמות הנהרות שם:
סי' נט. בענין פרצות הדור. ובענין שמות השבטים שבט"י:
סי' ס. בהלכו' מצות בתיבת ס"ת, ובשותפות, (ועי' לקמן סי' רי"ג): סי' סא. בדין שהה עם אשתו הרבה שנים ולא ילדה:
סי' סב:
בה' טריפות, בנפולה:
סי' סג. בכיס הוורדא שניקב, בה' טריפות:
סי' מד. בסוגי' דדבר שלאו בא לעולם, בקידושין (דג"ד ע"ב, ודס"ב ע"ב). וכללים בסוגי' זו:
סי' סה. בה' עגונה:
סי' סו. בה' גיטין, במי שלא ידע בטיב גיטין, ובה' מכירה בעת שהי' רק לפנים, ובענין מכירת בית והי' סכסוך בדבר הדרך:
סי' סז. בענין ס"ת שנפלה לארץ ר"ל, ובזיון ת"ת:
סי' סח. בענין גלוח הזקן, ובמספרים. (וע' בס' זקן אברהם):
סי' סט. בענין אין קוראין לרבו בשמו, בגמ' סנהדרין (ד"ק ע"א): סי' ע. בענין קברי צדיקים:
סי' עא בענין פנחס זה אליהו:
סי' עב. צוואת זקיני הרה"ג הצ' ר' שמואל אליהו ש"ש מבולגורייא, ובדין לשנות מנוסח אשכנז לנוסח ספרד:
סי' עג. בהלכות עירובין:
סי' עד. בדין שאין לישב בבד המתפלל ד"א. ובגמ' ברכות (דל"א) גבי עלי הכהן:
סי' עה. בסוגיא דקצוצה בגמ' שבועות (דמ"ה ע"ב):
סי' עו. בענין איש שרוצה שאשתו תקבלה ממנו ג"פ מפני טעמים שונים: סי' עז. בגמ' גיטין (דף נ"ח ע"א) במעשה דתינוק בבית האסורים. ועניני דרוש:
סי' עח. בענין עד שלא מת וכו' בפסוק וזרח השמש וגו':
סי' עט. בענין היתר מאה רבנים:
סי' פ. עוד בענין היתר מאה רבנים:
סי' פא. בהיתר לישא אשה אחרת:
סי' פב. באשה מורדת:
סי' פג. בענין נשתטית:
סי' פד. בה' טריפות במראות בריאה:
סי' פה. בדין שו"ב וכתב איסור:
סי' פו. חידושים בפרי מגדים ליור"ד סי' י"ח (סק"א), סי' פ"ד (ס"ק מ"ב), סי' ל"ו (ס"ק י"ח), סי' לה (סק"ה), סי' ט"ו:
סי' פז. בסוגיא דמתוך שהותרה (ביצה די"ב ע"א):
סי' פח. בדין תקנה ואיסור שלא לאכול דגים בש"ק מפני שמייקרים את השער, ובגמ' ריש ברכות:
סי' פט בסוגיא דפרוסבול, בגיטין (דל"ו):
סי' ע. בדין קלב"מ, ובדין בפרהסיא, ובדין חזקה לתקוע, ובדין רחיצת הכהנים לדוכן ביוהכ"פ:
סי' צא בברכת שהחיינו במצות ספירת העומר, ובדין מצות סיפור יצ"מ, וח"ת ודרוש בהגש"פ:
סי' צב. בדין ארבע כוסות. (ועי' בשו"ת אבני חפץ סי' י"ג):
סי' צג. בברכות (ד"ב ע"ב), ושם במשנה הקטר חלבים ואברים, ועוד איזה ענינים:
סי' צד. בגמ' ב"ק (דל"ה ע"ב), ובסוגי' דא"י אם פרעתיך, וברי ושמא: סי' צה בא' שהניח תפילין דר"ת במקום תפילין של רש"י:
סי' צו. אם שבועה צריכה להיות דוקא בביהכנ"ס, ובענין למנוע א"ע דישבע אפי' באמת. (השמטה, והנה בהושענות ד"ה אל למושעות בארבע שבועות, יש בזה כמה פירושים, יש שפי' דקאי על השבועות שנשבע הקב"ה לישראל שייטיב עמהם, ויש שפי' על שבועות שהשביע הקב"ה לישראל ע"ד גמ' כתובות (דקי"א), ולכאו' שם יש רק ג' שבועות, וע"ש בע"י ומפורשים, ובסידור השל"ה, ודו"ז יעב"ץ, וסידור אור זרוע, ובמק"א הארכתי בזה:
סי' צז. בתינוק שנולד ברגל עקום, ורופא מומחה אומר שיש אופן לישר הרגל ע"י גופסין כל עוד שהעצמות רכים אך אם יעשו האפיראציע יחרש עי"ן הילד ולא נוכל למולו ביום ח'. (ועי' לקמן סי' קכ"ז):
סי' צח. בענין מאה ברכות בכל יום, בגמ' מנחות (דמ"ג ע"ב), ובסוגיא הגמ' פסחים (דנ"ה ע"א). דמוחלפת השיטה:
סי' צט. בסוגיא דשמא יחפה, וומן בגיטין.בגיטין (די"ז ע"א): סי' ק. בדבר זקן א' שפקד בצוואתו אשר אחר אריכת ימיו תהי' הלבישה שלו עם שני טליתים של מצוה, היינו כי יש לו טלית שהוא מתפלל בו בימי החול, וטלית שהוא מתפלל בו בשבתות ויו"ט, וימים נוראים, או טלית א' שהוא מתפלל בו רוב ימי השנה, וטלית א' שהוא מתפלל בו בעת שהוא מתגורר איזה חדשים בימי הקיץ בדירת היער, אם אין זה נגד הדין והמנהג.
ושם בענין חלום שלמהמע"ה בגבעון (מלכים ג' ה'), (ועי' לקמן סי' ר"ט):
סי' קא. בנשתטית והיתר מאה רבנים:
סי' קב. בענין לעשות דרך הרבים בבית הקברות, ע"י הממשלה, ופינוי עצמות ר"ל, ובענין לקבור אפר של המתים הנשרפים גויתם עפ"י ציווים בחייהם שנקראים מתים:
סי' קג. בגמ' סוכה (דל"ה ע"א) בתרומה טמאה וכו', ודברי אגדה בפ' ויחי (מ"ח ט'), וברש"י הראה לו וכו' ושטר כתובה:
סי' קד. בדניאל ו', והמלך דריוש, וגוב אריותא:
סי' קה. ח"ת במגילת אסתר, ובגמ' מגילה, ועניני פורים:
סי' קו.
ח"ת לפ' בחקותי, ויצא, וענין מצות לאו להנות ניתנו, וטעמלק"פ, (ועי' לעיל סי' כ'):
סי' קז. דינים בה' תפלה, ותפילין, ועניני פסח, ותק"ש, וחנוכה, וענין חורבן ביהמ"ק, וענין שמחת תורה, ואתרוג, וסוכה, (ועי' בקיצור ש"ע ד' תל-אביב תרצ"ג, בקונטריסי):
סי' קח. בענין שמא גרם, ודלא מסקינן בשמייהו, ביומא (דל"ח ע"ב) וברכות (ד"ז ע"ב):
סי' קט. בה' קידוש השם. וסוגיא דיהרג ואל יעבור בסנהדרין (דע"ד ע"ב), וענין עשרה הרוגי מלכות בפיוט ליוה"כ ד"ה אלה אזכרה, ובקינות ד"ה ארזי הלבנון, ובגמ' ברכות (דס"א ע"ב). ומס' הכללים שלי:
סי' קי. בדין פדיון הבן בבאנקנאטין:
סי' קיא. בענין נשואין אחר חצי החודש, וענינים בה' נשואין: סי' קיג. בסוגיא דמתן תורה (שבת דפ"ח). וח"ת בפ' יתרו, ועניני חב השבועות:
סי' קיג. בה' סוכה, ובסוגיא דסוכה גזולה בגמ' סוכה (דל"א ע"א), וענין אין שליחות לעבד, (ועי' לעיל סי' ל"ג):
סי' קיד. בענין מצות ישיבת א"י בזה"ז. (השמטה, ובחידושי לפ' תולדות (כ"ו כ"ח) ויאמרו וגו' כי הי' ד' עמך, ומקשים דלאברהם אמר אבימלך אלקים עמך, וליצחק הוי"ה עמך, ותירצתי כי ידוע מסה"ק שהקב"ה נקרא בא"י בשם ה' ובחו"ל בשם אלקים, ועי' בכלל זה בס' אור יקרות פ' תולדות, וא"כ א"א דיצא גם לחו"ל אמר לו אלקים עמך, ויצחק דהי' עולה תמימה ואין חו"ל כדאי לו, אמר לו ה' עמך, ובחי' עה"ת הבאתי עוד תירוצים ואכמ"ל. ועי' לעיל סי' מ"ט):
סי' קטו. בחינוך מצוה קי"א בפ' תשא (ובפנים טעות שכ' בפ' תצא): סי' קטו. בסוגיא דכתובות (דט"ז ע"ב) אם יש עדים שיצאת בהינומא, וענין עדות שאאילה"ז. (ועי' לעיל סי' ה', וסי' מ"ד, וסי' מ"ה): סי' קיז. בדין מרור, ובש"ע או"ח סי' תע"ג, (ועי' לעיל סי' ק"ז):
סי' קיח. בגמ' מכות (די"א), ובחי' עה"ת פ' מסעי, בערי מקלט: סי' קיט. בענין מה שאומרים בעת הגבה, וזאת התורת אשר שם משה לפני ב"י (ואתחנן ד' מ"ד), על פי ד' ביד משה (בפ' בהעלותך ט' כ"ג), וח"ת בפ' ואתחנן:
סי' קכ. בסוגיא דפסחים (פ"ט מ"א) בדין פסח שני, (ועי' בס' צבא רב דנ"ח, ועי' בס' ארץ צבי עיר האמת בית ד' ועי' תהלים (י"ט י"ג) וברש"י שם, וכן ברש"י מכות (ד"י ע"א) ד"ה לתלמוד, ובס' שמן אפרסמון שמיני, ובס' נחלי מים די"ד, ועי' בלב ארי' חולין (דקל"ט ע"ב) ד"ה אסתר, ועי' בח"ת בריש שו"ת פרי השדה ח"ב):
סי' קכא. בענין תפלת כה"ג ביוה"כ, וגמ' יומא (דנ"ד), ובפיוט ליוהכ"פ, וענין אונקלוס הגר (בגיטין דנ"ו ע"ב):
סי' קכב. בסוגי' דתופס לבע"ח, ובה' טריפות בדין קרום הריאה בחולין (דמ"ו ע"א), ובענין נקבים להצטרף דאיסור, בחולין (דמ"ד ע"א), ושם (דמ"ב ע"ב) בחסרון השדרה:
סי' קכג. במדרש רבה (שמיני פי"ג) כיצד הם נשחטין וכו' לויתן נותץ וכו', ובגמ' ברכות (די"ז ע"א) סוף אדם וכו', ובנדה (דס"א) מצות בטילות לע"ל:
סי' קכד. בסוגיא דתנאי כפול:
סי' קכה. בסוגיא דחדש, בקידושין (דל"ט), ובסוגיא דשני כיסין, בגיטין (דנ"א ע"א), ובסוגי' דמובמ"ק בריש ב"מ:
סי' קכו. בסוגיא דתני ר' חייא (ב"מ ד"ג ע"א), וענין עד המסייע, וסוגיא דהילך, וטוענו חטים והודה לו בשעורים:
סי' קכז. שנית בהילד שנולד ברגל עקום. (עי' לעיל סי' צ"ז): סי' קכח. בברכות (דכ"ח ע"א) גמירי וכו' ובפסחים (דמ"ג ע"ב), (ועי' לעיל סי' ג'):
סי' קכט. בסוגיא דשליחות (קידושין דמ"ב ע"א):
סי' קל. הערות שונות בד' חלקי ש"ע:
סי' קלא. בסוגיא דשליח נעשה עד, בקידושין (דמ"ג ע"א), (ועי' לקמן סי' קל"ב). סי' קלב. בסוגיא דשליח נעשה עד (ועי' לעיל בסי' קל"א): סי' קלג. בגמ' ריש סוטה ובדברי רש"י שמות (ב' ו'):
סי' קלד. בדין מוהל וסנדק ביחד. וכררים בסוגיה דעובר לעשייתן, וח"ת במעות מילה ח"ת בפ' פקודי בענין משכן וכרים. ובענין החרוז דלכה דודי שמור וזכור וכו', (ועי' לעיל סי' כ"ז):
סי' קלה בדין מחט בכבד וברש"י סנהדרין (דמ"ג פ"ה):
סי' קלו. בשו"ב שיצא עליו רינון מגניבה, ודין רמאות בשני שותפים: סי' קלז. בדין פרה מבכרת ועשה מכירה גרועה אם יש על הולד קדושת בכורח:
סי' קלח. בסוגיא דכבתה ועניני חנוכה, (ועי' לעיל סי' ט"ז): סי' קלט. תקנות גדולות בענין לקמץ בהוצאות על מותרות, ולוקסוס, בצוק העתים ר"ל:
סי' קמ. בסוגיא דעתי, ביומא (דס"ו ע"ב) סי' קמא. בדין חליצה שנודע אח"כ אשר בין השלשה דיינים הי' דיין א' קרוב דדיין השני:
סי' קמב. בדבר שו"ב אשר זה רבות בשנים שנכשל בחדר"ג ז"ל שנשא אשה על אשתו, והוא יר"ש ונזהר בעניני שו"ב בזהירות ודקדוק:
סי' קמג. בירושלמי סנהדרין (פ"ו ה"י), ובענין השאלה דצדיק ורב לו, רשע וטוב לו:
סי' קמד. בפיוט יציב פתגם:
סי' קמה. בדין אם מותר להקים מצבה שנכתבה אך ורק בלשון או"ה, גם יום מיתתו, בלי שום תיבה ואות משפתינו הק':
סי' קמו. ע"ד שנוהגים שאם לא הלך על קבר אבותיו עשרה שנים, שוב לא ילך:
. סי' קמז. בתוס' סוכה (דמ"ו) דאין מברכין זמן בלא ברכה אחרת, וחי' בסוף פסחים, (ועי' בדג"ש שם):
סי' קמח. פי' הפסיקתא, בעניני הנוכה:
סי' קמט. בגמ' פסחים (דס"ח ק"ב), ובענין שקורין בתואר רבנית: סי' קנ. בסוגיות דאין חוששין וכו' (פסחים ד"ט ע"א), ותשע ציבורין, (ועי' בדג"ש שם):
סי' קנא:
פי' בפנים יפות פ' קרח, בחשבון המתים במגפה, ובגמ' מגילה (ד"ו) מיחייב אינש וכו':
סי' קנב. במגילה (ד"ב ע"ב), ובענין עובר לעשייתן. (ועי' לעיל סי' קל"ד):
סי' קנג. בענין תפילין בחוה"מ:
סי' קנד. ח"ת בענין תפילין ובגמ' מנחות (דל"ד ע"ב) טט בכתפי שתים פת באפריקי שתים:
סי' קנה. בה' מילה, ובדין תינוק שמת קודם יום ח' דמלין אותו על קברו, אם החיוב גם פריעה:
סי' קנו. בפסחים (ד' צ"א) וכ"ת זריזין וכו':
סי' קנו. בפסחים (ד"ג ע"א), וח"ת בפ' נח:
סי' קנח. בענין צדקה, וח"ת בברכות (ד"ג כ"ב), וביומא (פ"ד מ"א) ועוד:
סי' קנט. קס:
קסא. ח"ת בפ' מקח:
סי' קסב. ח"ת בפ' שמות, ובעניני פסח:
סי' קסג. ח"ת בפ' בראשית:
סי' קסד. בסליחות מי שענה ליצחק אבינו וכו':
סי' קסה בדין תשלומי רח"ש להרב כשנוסעים עם הנישואין דעיר אחרת, (ועי' לקמן בתפארת בנים סי' כ"ט ובסי' ס"ד):
וסיפר לו המופלג יראת ה' אוצרו וכו' ר' משה נ"י ענגלמאן מפה שקרובתו עשו חתונה בגאסטינן, והי' גם הוא על החתונה, והלכו לפני החופה המחותנים, והוא בתוכם, לבית הרב הגה"ק ר' יחיאל מאיר זצ"ל לשלם רח"ש, ועשה הרב חשבון, והי' סכום הרח"ש עשרה וחצי רו"כ, ושילם המחותן עשרה רו"כ, אבל הרי"מ אמר ואיה המה הסך חמשים קאפיקעס?ושילם המחותן גם החצי רו"כ ואמר להם, תאמינו לי שגם בני ר' ליבוש (אשר כל פרנסתו עם ב"ב היה באמת מאביו הרב) כשעשה חתונה הוכרח לשלם לי כל הרח"ש עד פ"א. וכן אמר הרב מליסא זצ"ל אשר תשלומי הרח"ש היא סגולה שיצליח הזוג במסחרם ופרנסתם, ולא ויתר מרח"ש אף פ"א, גם זקני הגה"ק ר' ארון אבד"ק קויל ז"ל לא קיבל בעירו שום שכירות, גם פסק געלד לא קיבל, כי אשתו הרבנית היה לה שני חניות ועסקה במסחר (עי' בקונטריסי בסו"ס בית אהרן) רק רח"ש קיבל עד פ"א ולא ויתר מאומה. ובאמת דבר פלא אשר לכל מיני שטותים ולוקסעס אין מקמצים בעת נשואין, כמו באקעטין גם בחדשי החורף, שעולה לסכום גדול, וחיי שעה, ותשלומי רח"ש שמגיע להרב ומשועבדי הקהלה, אינם רוצים לשלם ובא לידי מריבות ושנ"ח אוי לאותה בושה:
וסיפר לי י"נ הרב הגאון מ' פנחס נ"י פינקלשטיין אבד"ק פאלעניצא, כי פ"א השיא הגה"צ ר' אברהמ"לי אבד"ק פאריסב זצ"ל, את בתו בפאלעניצא, ולפני החופה באו אליו המחותנים כנהוג, וא' לו הרה"צ הנ"ל לוא היתה החופה בביתי ובעירי, הי' שייך כל הרח"ש אלי, ולאשר החופה פה ע"כ יקבל כ"ת מחצה ממחותני ומחצה השני' היינו מכיסי אקבל אני בתור רב מפאריסב, כן עשה פשרה. ופ"א הי' חתונה בפאליניצא, ומחותן א' הי' עשיר והשני מיוחס, וטען העשיר הלא חצי שלי אני משלם, וכי דינא הכי שאשלם גם המחצה השני' בעבור מחותני שאינו עשיר, והי' אז מתגורר הרב הגאון ר' חיים זצ"ל סאלאווייציק ביער ושאל אותו שאלה זו, והשיב כי הרח"ש אינו חוב על המחותנים רק על הנדן, ומה שמשלמין המחותנים הוא רק מפני שרצונם שלא להחסיר מנדוניא של בניהם, ולכן בכל אופן מחויבים לשלם להרב כל המגיע בשלימות:
גם ענין הגרעון בשכירות של הרבנים ושובי"ם ומשועבדי הקהל הנקרא (רעדוקציע) שנהגו עכשיו הוא נגד הדין כמבואר בשו"ת כנף רננה (חיו"ד סי' ס"ד) והובא בס' פסקי תשובה ח"א (סי' ק"א), וכן פסקו לאיסור גדולי הדור שי', ובעל חפץ חיים זצ"ל צעק צעקה גדולה ומרה ע"ז כנודע, וכן מה שבהרבה ערי השדה אינם משלמים השכירות בזמנם, נשאר חוב, והיא נגד הלאו דלא תלין, ובפנים הבאתי דברי הזוה"ק בזה, ואר"י (ברכות דכ"ח) שאי אתה יודע בצערן של ת"ח במה הם מתפרנסים ובמה הם ניזונים, וחז"ל (ירושלמי פ"ק דחגיגה, ובמדרש איכה בפתיחתא אות ב') אמרו אם ראית עיירות נתלשות ממקומן וכו' דע שלא החזיקו בשכר סופרים ובשכר משנים שנא' וכו' על עזבם וכו' ובמ"כ שם ד"ה על עזבם וכו' דפח"ח. ושם ומאן אינון נטורי קרתא ע"ש נפלאות למצבינו הנורא במדינות שונות. ובחידושי בגמ' מגילה (די"ג ע"ב) ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים (מגילת אסתר ג' ח') לכאו' כפל מפוזר ומפורד, אכן מפוזר בין העמים ומפורד היינו בינם לבין עצמם אין אחדות, רק ריב ומצה ושנ"מ, וזה חידוש אף שהם בגלות בין העמים ומהראוי אשר בינם ובין עצמם יהי' עכ"פ אהבה וריעות ע"ד שפירשתי בפ' לך (י"ג ז') ויהי ריב בין וגו' והכנעני והפרזי אז יושב וגו' ולא הי' ראוי להיות מריבות, וזה רבותא שהם מפורד בעת שהם בין העמים. וזה נגד השכל, ושם בגמ' א"ל אית בהו רבנן אמר ליה עם אחד הן, היינו כי אחשורוש א' אית בהו רבנן וא"כ ישנם הנטורי קרתא, ומחזיקים אותם בשכר סופרים וכו', ע"ז א' המן עם א' הן, היינו כי בעת הרעדוקציע המה כיתר העם, ואין שום יתרון נגדם, ובעת שאין משלמים שכר לכולם אז הרבנן בכלל, וע"ז שלחה אסתר לך כנוס היינו האחדות, וכפי' המן צורר היהודים שבא לידי אחדות כפי' צורר במשנה חולין (פ"ח מ"ב) צורר אדם בשר וגבינה וכו' (צו זאמין בינדען), והגזירה הביא לזה ובזה בא תשועתם, כן נושע בב"א:
סי' קסו ח"ת בעניני תפילין (בברכות ד"ו ע"א), ובגמ' (שבת די"ג) מעשה בתדמיד א':
סי' קסו. בסוגי' דשופר של עולה (ר"ה דכ"ח ע"א):
סי' קסח. בעניני סגולות:
סי' קסט. בב"ק (ד"ד צ"ב):
סי' קע אם תלמיד שוח מנות כרבו אם יי"ח:
סי' קעא. שאלות בשולח מנות:
סי' קעב. בדיני משדוח מנות:
סי' קשג. בענין מלח"ש שאומרים שירה, ואשר אין אומרים הלל בר"ה: סי' קעד. ביאור בירושלמי יבמות (פט"ו ח"ב) סכותה לראשי ביום נשק וכו':