שות תירוש ויצהר· רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן
סימן קסט
ב"ה יום ה' קרח תרס"ב פלונסק. לכ' ש"ב החו"ב וכו' מ' נתן זאב הכהן נ"י בק' ווישאנראד:
מכתבו קבלתי ואשר הציע קושי' בשם אביו הרה"ג מהר"א ראבד"ק ווארשא ז"ל בב"ק (ד"ד ע"ב) דמקשי הש"ס גנב וגזלן דממונא הוא ליתני. הא קתני לי' שומר חנם והשואל. פירש"י השואל לאו דוקא כו'. וכ' בשטמ"ק א"נ י"ל דלאו דוקא שואל דקרא קאמר אלא ש"ח ששלח בה יד ושואל שלא מדעת גזלן עכ"ל והק' אביו ז"ל לפ"ז מאי מתרץ הש"ס על הקושי' ר"ח נמי הא תני לי' ש"ח והשואל תני ממונא דאתא לידי' בהיתירא וקתני ממונא דאתא לידי' באיסורא. ולפי דברי השטמ"ק אם תני שומר חנם והשואל קתני נמי בזה ממונא דאתא לידי' באיסורא וצ"ע מאוד:
ולע"ד לא קשה מידי. ואינני מבין כלל כוונתו. דאין כוונת השטמ"ק שואל שלא מדעת מתחילתו דואת בודאי הוי אתי לידי' באיסורא. רק שואל שלא מדעת קאי על ש"ח. היינו ע"י שהש"ח שלח יד בהדבר הניתן לו לשמירה.
עי"ז הוי כגזלן. א"כ שפיר אתי לידי' בהיתירא. ועוד יש לדבר בזה במה שכתבתי בספרי דגן שמים פסחים בענין שואל שלא מדעת כו' עיי"ש (דף י). ולעיל סי' י' ומה שהק' בש"ס ב"ק (דע"ד ע"ב) מעשה בר"ג שסימא את עין טבי עבדו והי' שמח שמחה גדולה מצאו לר' יהושע א"ל אי אתה יודע שטבי עבדי יצא לחירות. א"ל, למה. א"ל שסמיתי את עינו. א"ל אין בדבריך כלום שכבר אין לו עדים. וקשה דהרי ר"ג שהי' סובר שהעבד יוצא לחירות אף דליכא עדים. א"כ כבר נתייאש ממנו. ואמרי' בגיטין (דל"ח) נתייאשתי מפלוני עבדי יוצא לחירות וכופין את רבו ליתן לו גט שיחרור. וא"כ סוף סוף יוצא לחירות אף דליכא עדים. מחמת יאוש דר"ג. כבר כתבתי בזה בספרי שו' פינות הבית (סי' ע"ה):
והנני שארו בלונ"ת: