אור ברסלב

שות תירוש ויצהר· רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן

סימן קמא

סימן קמ

ב"ה א' במדבר תר"ץ ווארשא. לכ' י"נ הרה"צ וכו' מ' יעקב זאלצמאן דמו"צ ברוצביצה גליל סארנא:

ע"ד שאלתו בדבר החליצה שהיתה בעיר א' ואח"כ נודע אשר בין. השלשה דיינים הי' דיין אחד קרוב לדיין השני. ומלבד האח האחד שכבר נתן החליצה יש רק עוד אח אבל הנהו ברוסיא ואין אופן להגיע אליו או שיבוא לכאן והאח שכבר נתן החליצה הוא וכן היבמה הנס חלושים וחולים וגם בפעם הא' שהיתה החליצה הי' הוא והיא כמה פעמים בחלשות וספאזמיס שהיה נצרך להעירם מהתעלפות. וגם לא ידעה אשת החלוץ שבעלה נותן חליצה.

ועתה היא אינה מנחת אותו שיתן חליצה פעם שנית כי נוגע להם לבריאת גופם וצער גדול לעורר את הענין פעם שנית עכת"ד כ"ת:

הנה להתיר החליצה שהי' כבר לענ"ד אין שום אופן שבעולם. רק עכ"פ בשעת הדחק יש להתיר שאין צריכה להחזיר אחר האח היושב ברוסיא רק די לה אם זה החולץ ישוב ויחלוץ עוד הפעם ועי' בש"ע (אע"ז סי' קס"ט בפ"ת סק"ג) שמביא שם מה שכ' הישועת יעקב (אע"ז סי' קס"ט סק"ו) בתשובה נפלאה ופלפל בחריפות ומתוך פלפולו עולה לנו כמה חומרות בנידן זה והפלפול נוגע מעט בענין השאלה. רק בסוף מסיק יען שנשאל שאלה זו מהגאון מליסא ז"ל ע"כ מחזיר הדבר לסיני להגאון מליסא כי אם הוא יסכים אזי גם הוא יסכים. ולכן אחר שבשאלה זו יצאו חוצץ שלשה גדולי ישראל. הגאון מליסא. והגאון ר' ארי' ליבוש אבד"ק סטניסלב. והגאון ישועת יעקב שהשיב להגאונים הנ"ל וכולם כאחד לא עלתה ספק בידם להתיר ח"ו החליצה שהיתה הגם כי שם עלה להם החליצה בקושי גדול ובכפי' כמעט. ולא נסתפקו רק אם יועיל חליצה פעם שנית מהחולץ לבד ולא תצטרך לחזור על כל האחים. והישו"י מסיק שדעתו נוטה להתיר שא"צ לחזור אבל לא פסק הדבר בסכינא חריפא. וע"כ הגם שאני מסכים לזה עכ"ז מה טוב שיסכימו ע"ז איזהו מגדולי הדור שי'. ועי' בשו"ת צמח צדק החדש להגאון מלובאוויטש זצ"ל (חאע"ז סי' קכ"ב). ובס' שדי חמד (חלק י"ז מערכת חליצה סי' ג'). ועי' בסו"ס שם טוב מהגאון ר' שכנא זצ"ל בועד הרבנים דפה. ומרוב טרדותי אקצר:

ידידו בלונ"ח:

תוכן העניינים

שות תירוש ויצהר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה