אור ברסלב

שות תירוש ויצהר· רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן

סימן קח

סימן קז

בשם ה' יום ב' י"ח אדר תרמ"ז קראסניבראד לכ' י"נ החו"ב וכו' מ' מנחם מענדיל נ"י קלונגר בק' לאדו:

מכתבך האיר מול פני. וע"ד שאלתך בענין "שמא גרם." הנני ממהר להשיבך.

בזוכרי אהבתינו מנוער בלומדינו יחד אצל רבינו הרה"ג וו"ח ר' הירש אהרן שיטעגבערב ז"ל בפיעטרקוב:

א)שמא גרם, איתא ביומא (דל"ח ע"ב) ושם רשעים ירקב וכו' דלא מסקינן בשמייהו. ואיתא בש"ס ברכות (ד"ז ע"ב) מנ"ל דשמא גרים וכ"ה בזוה"ק בראשית (דנ"ח) ובזוה"ק נח (ד"ס) ועיין במדרש רבה לך (פמ"ב) ר"מ הי' דורש שמות ובילקוט ישעי' (רמז שי"ג) ר"מ כשהי' רואה אדם הי' למד שמו ומשמו ידע מעשיו ועיין במדרש רבה (וירא פמ"ט) שמעת מימיך אדם קורא שם בנו פרעה וכו' אלא אברהם יצחק יעקב ראובן שמעון וכ"ה במדרש שמואל (פ"א) וכתבו בתוס' שם ביומא ובתוס' כתובות (דק"ד ע"ב) גבי שני דייני גזירות אדמון וחנן בן אבשלום גרס ר"ת בן אבישלום דאמר ר"מ אבשלום אין לו חלק לעוה"ב ואיך נקרא בשמו. ובתוס' שבת (די"ב) גבי הלל ושבנא גרסי הלל ושכנא דהא שבנא רשע הי' עיי"ש ובתוס' מגילה (ד"י ע"ב) רבה בר עופרן גרסינן ולא רבה בר עפרון דלא מסקינן בשמייהו. ועיין מגילה (דט"ו ע"ב) ועיין כסא רחמים למס' סופרים פי"ד ה"ו ב) חידשו בתוס' שם

דאם גם צדיק נקרא בשם זה מסקינן בשמי' אף דגם רשע הוא בשם זה. ולכך שפיר גרס שבנא דאטו אם א' רשע ושמו אברהם לא נקרא בשם זה אחר ואשכחן דתרי שבנא הוו ואחד הי' צדיק. עיין בתוס' שבת שם ועיין בס' הפלאה מזקיני שם בכתובות דכתב דלכך נמצא בין האמוראים שם מנשה אף דשם זה נמנה בין המלכים שאין להם חלק לעוה"ב משום דגם צדיק נקרא כן. ועיין בשו"ת מבי"ט (ח"א סי' רע"ו) שכ' דר' אליעזר אין נקרא ע"ש אליעזר עבד אברהם רק ע"ש אליעזר בן משרע"ה. וכוונתו ג"כ כנ"ל. וראיתי בשו"ת מהרי"א (חאו"ח סי' קצ"ט) שהשיב על שאול המלך אף דשם זה הוא מרשע ושאול בן הכנענית דפי' התי"ו ב"ע (בפ' ויגש) ושאול זה הוא זמרי דעבד עובדא דכנעני בשטים והשיב בזה"ל נ"ל פשיטא שאם יש צדיק ג"כ באותו שם ודאי מסקינן בשמיי'. ושם שאול מצינו עוד בתורה בס"פ וישלח שאול מרחובות הנהר. ואותן מלכי קדם וכו' וקיימו מצות ב"נ מחסידי או"ה היו דומי' דמלך בעל חנן דפי' הרמב"ן שהי' שמו חנן לבד והרי חנן וודאי מסקינן בשמיי' בתוס' ר"פ ב' דייני וכו' ומה"ט שפיר קראו למלך ראשון שבישראל ג"כ שאול כנ"ל עכ"ל והוא חידוש התוס' הנ"ל. שוב ראיתי באור החיים פ' פנחס (כ"ו י"ג) לענין זמרי ושאול דמסקינן בשמייהו: ג) והנה בס' טיב גיטין (ש"א מערכת מ' סקל"ב) כ' דאין לקרוא בשם מיכה דלא מסקינן בשמיי' וכ"כ בס' ברכת המים אות מ'. וראיתי בשו"ת דברי יעקב (סי' ע"ט) שנשאל הלא שם מיכה נמצא גם בצדיק. והשיב וז"ל ואומר אני דחילוק זה דווקא היכי דשם הראשון הנקרא כן הי' צדיק אף אם אח"כ נמצא גם אחר ששמו כן והי' רשע מ"מ שפיר מסקינן בשם זה. הלמען הרשע שהי' אח"כ ישתקע שם הצדיק. אבל היכי דהראשון הנודע בשם זה הי' רשע וכו' אין ראוי לכנות ג"כ אחר בשם זה. ולכך מיכה הראשון הי' רשע לא מסקינן בשמי' עיי"ש בארוכה בסברא ישרה:

ד) אך לפי דברי המבי"ט שהבאתי משמע דלא כסברתו ובעיקר הקושיא משם מיכה יש לומר לפי דברי זקיני בהפלאה שם שכ' דדווקא בשם הרגיל כמו מנשה אין לפסול השם בשביל שנמצא אדם רשע בשם זה. כש"כ התוס' שבת דאטו שם אברהם. אבל בשם פלאי שאין רגילין בו אפי' נמצא צדיק בשם זה אין לקרות בשם זה דאין הכל יודעין עיי"ש. ואפשר לומר כן גם בשם מיכה ועיין בטיב גיטין ש"א מ"א סקי"ח:

ה) וראיתי עוד שם בד"י שמביא בשם ס' משק ביתי (אות תס"ה) שמקשה בשם הספרדיים שתמהו על מיכה הנביא שנקרא בשם זה של מיכה שהי' רשע והדברי יעקב תי' עיי"ש. ואנכי ראיתי שכן הקשה גם בס' מדרש אליהו (דרוש א') ותירץ שבהיות ששם העצם שלו לא מיכה שמו אלא שבע בן בכרי שמו כדברי חז"ל. ולמה נקרא מיכה שנתמעך בבנין עכ"ל. ולפי"ז דברי הט"ג והברכת מים הנ"ל צריכים ביאור ובסברא זו יש ליישב קושית השה"ג מאליעזר עיין לקמן דהא איתא במס' סופרים (פכ"א ה"ט) דשמו הי' עוג עיי"ש:

ו) עוד כתב בשו"ת מהרי"א הנ"ל לתרץ על שם שאול וז"ל הא דלא מסקינן נפ"ל מקרא ושם רשעים ירקב היינו מן אז ואילך שאמר שלמה כן במשלי ברוה"ק אבל בדורות שקדמו לו י"ל לא קפדו עכ"ל:

ז) הגאון מרחיד"א בשה"ג (מ"א אות ל"ד) הקשה איך קרא משרע"ה את בנו אליעזר והא אז הוי אליעזר שם מעבד אברהם דהי' ארור כנ"ל בשם המבי"ט ותי' דהיכא דהשם עצמו הוא טוב נאה ויאה דשם אליעזר פתרונו דהמקום הי' בעוזרו לא משגיחינן אם רשע נקרא בשם זה עכ"ל ואח"כ מביא שמצא סברא זאת בשו"ת בשמים ראש (סי' ק"ץ) שתי' כן על קריאת שם ישמעאל דהוא שם נאה ועיי"ש בכסא דהרסנא. ואפשר בזה ליישב מה דקשה לכאורה שקראו לשמואל בשם אריוך. עיין בתוס' שבת (דנ"ג ע"א) ובתוס' עה"ת פ' לך:

ח) עוד תי' בשה"ג דהא דלא מסקינן אלא בשהוא רשע אבל אליעזר עבד אברהם הי' צדיק. ואמרי ביומא שהי' דולה ומשקה מתורת רבו. ואפי' תימא שהי' ארור מן הגזע שלו והוא לבר מגופיה. כלומר שהוא הי' צדיק וכמו שאמרו חז"ל שיצא מכלל ארור. וי"א שנכנס חיים בג"ע עכ"ל ובאמת לסברת המהרי"א לא קשה מל משרע"ה דהא אז הי' קודם מאמר שלמה המע"ה עיין אות ו' לעיל:

ט)בתוס' ישנים (יומא דל"ח ע"ב) כתבו וז"ל וא"ת למ"ד וכו' שלא עשה ישמעאל תשובה ואיך קראו לשם צדיק י"ל דישמעאל הקב"ה קראו כן ומסקינן בשמי' שפיר. הר' אלחנן עכ"ל. והנה ראיתי בתורת חיים (סנהדרין דק"ד) שהקשה קושי' התוס' ישנים מעצמו ולא תירץ. ועיין שם בשה"ג מה שתי' בסברת התוס' הלזו על משרע"ה שקרא לבנו אליעזר דאיתא במדרש (חקת פי"ט) ששמע להקב"ה וכו' אליעזר בני כך אומר ואמר יה"ר שיהי' זה מחלצי הה"ד ושם האחד אליעזר. וא"כ משמיא מיהב יהבי לי' כמעט שם אליעזר:

י) עוד מחדש בשו"ת דברי יעקב הנ"ל דהא דלא מסקינן בשם רשע דוקא ברשע מעיקרא אבל בצדיק מעיקרא אלא דאח"כ החמיץ אין איסור וכו'. ועפי"ז ניחא דנקראו רבים בשם המרגלים כמו ר"א בן שמוע דשם שמוע בן זכור הוא מהם ולמטה בנימין הי' פלטי בן רפוא ואח"כ נקרא פלטי בן ליש ודומיהם משום דאנשים צדיקים היו מקודם עיי"ש. ולפי"ז יהי' מיושב לנו גם גבי שאול קושית המהרי"א:

יא) עוד כתב בשו"ת מבי"ט (ח"א סי' רע"ו) דאין ראוי להעלות שם אדם או נח שם ועבר שאין לקרוא שם אלא מאברהם ואילך. והנה הכנה"ג ביור"ד (סי' רס"ה) תמה עליו דהרי מצינו כן באמוראים ר' יפת אביו של ר' בנימין בר יפת וח"ו שאביו פרץ גדר חכמים וזכה לבן גדול בתורה כר' יפת. וכן תפסו עליו בשו"ת תשובה מאהבה (ח"א סי' ל"ה) מביאו בפ"ת שם. ועיי"ש בברכי יוסף אות ו'. אבל בס' מכשירי מילה יור"ד שם כ' דבאמת לא מצינו שיפת אביו של ר' בנימין הי' גדול בתורה:

יב) וראיתי ביוחסין שחשב את אבי ר' בנימין בין האמוראים אבל כבר השיגו בסדה"ד דאין לומר שהי' אמורא דהא לא נקרא בשם ר'. ובאמת בשה"ג (מ"א אות ל"ד) השיג על הסה"ד מש"ס יבמות (דקי"ד) דנקרא ר' פדת בין האמוראים ובמק"א איתא ר"א בן פדת בלא תואר רב. אך ראיתי בשו"ת דברי יעקב שם. ובס' מע"ח מ"ב (אות ל"ד) שדחה ראייתו דשם ביבמות הוא ר' פדת בנו של ר' אליעזר בן פדת כמו שאנו רואין בש"ס נדה (ד"ח) ובתוס' ע"ז (דכ"ב) וא"כ דברי הסה"ד נכונים. ועיין ברש"י תענית (דכ"ה) מפורש כהסה"ד. דבלא שם רב אינו אמורא. והיוחסין לשיטתו דכ' בר"א בן מתיא דהוא ר' מתיא בן חרש. אכן באמת הוא סותר עצמו שכ' בראב"י שא"ל דהוא ר' יעקב שבש"ס אמאי לא נקרא בשם רבי. ועיין בשו"ת הלק"ט (ח"ב סי' ר"נ) ובאמת כ' שם בשה"ג על דברי המבי"ט וז"ל והדבר קשה על הרב שיאמר כן מדעתו בלי שום סמך מרז"ל או מקבלת הגאונים. ואילו הי' אומר בדרך עצה טובה החרשנו אבל לגזור אומר שאינו נכלל במי שעמלו בתורה וכו' זה דבר קשה. והעולם נהגו בהיפך קראו בשמותם אדם נח שם מהללאל וכיוצא וכו' ובס' קורא הדורות כ' שהי' חכם חסיד מקובל תלמיד מהרח"ו ז"ל ושמו ר' יפת וכו' עיי"ש:

יג) כתב בשו"ת מהר"י מברונא (סי' ק"א) וז"ל פ"א בקשו במקרא להטיל שם אחד על אדם חולה ומצאו שם ראשון, שבעמוד שם של אדם רשע ומחיתי מלקרות לאדם חולה שנא' שם רשעים ירקב דאסור לקרוא אחר בשמם וכו' עיי"ש:

יד) כתב רבי יהודה החסיד בצוואתו (אות ס"א) לא יקרא איש מזרעו את בנו יהודה ולא שמואל עכ"ל וכתב דו"ז הגאון סבא קדישא מ' יעב"ץ זי"ע בסידור (חלק מגדל עוז בבריכה עליונה נחל ט') וז"ל וכ' בשכה"ג ואולי צוואה זאת היא פרטית על זרע הרב החסיד מפני סיבה ידועה לו ואני כ' ע"ז נ"ל ברור משום ששמו של בעל הצוואה הי' יודא ושם אביו שמואל והי' ירא וכו'. אבל ודאי לא ציוה כך אלא לזרעם או לדורם בלבד וכו' עיי"ש בארוכה וראיתי שכ' בשו"ת נוב"י מהד"ת (חאע"ז סי' ע"ט) על כל דברי החסיד בצוואתו דנאמרה רק לזרעו עיי"ש. ועיין בשו"ת דברי חיים (ח"א חאע"ז סי' ז' ח') ובשו"ת רמ"ץ חיור"ד (סי' פ"ז) ובשו"ת דבר משה (סי' נ"ח) ועיין בשו"ת ח"ס תאע"ז (ח"א סי' קט"ז) ועיין בפ"ת יו"ד (סי' קט"ז סק"ו) ובפ"ת אע"ז סי' ב' סק"ז:

טו) אמרו חז"ל בזכות ד' דברים נגאלו ישראל ממצרים שלא שינו את שמם וכו' עיין במכילתא בא (פ"ה) ובפרדר"א (פמ"ח) ובמדרש רבה שמות (פ"א) נשא (פי"ג) בלק (פ"כ) ובתנחומא שם. ובמדרש שה"ש (פ"ד י"א) ובמדרש תהלים (מקי"ד) ועיין במדרש רבה (אמור פל"ב) לא שינו את שמן ראובן ושמעון נחתין ראובן ושמעון סלקין לא הי' קורין ליהודה רופו לראובן לוליאני ליוסף לסטים לבנימין אלכסנדרי. ובצוואת החתם סופר כתב הזהרו משינוי השם ולשון ומלבוש נכרי ח"ו. וסימן ויבא יעקב של"ם עיר שכם אם כי גר עם לבן ונשאר בשמו ולשונו ומלבושיו וראיתי בס' לב עברי פי' צוואת הח"ס מתלמידו הצדיק ז"ל שכ' וז"ל קרא כתיב הוי השאננים בציון וכו' נקובי ראשית הגוים (עמוס ו') ותרגום יונתן וי דשלן בציון וכו' מקיימין שום בניהון כשום עממיא. וכן מרן מזהיר הזהרו משינוי השם ולא יעשו כמו שעושין שמי ששמו אהרן מכנה עצמו אדאלף או משה מאריטץ גם בלשון אומים יעמדו על שמותם מי ששמו אהרן יחתום עצמו עכ"פ בלשון נכרי אהראן וכן משה מאשע פרץ פערעץ וצר לי אשר כבר האוה"ע מרגישים בשינוי המכוער הזה. בבית לימודם הי' אחד בן יהודי שנקרא בשמו עדוארד ושאל אותו מורו האדון מה שמך בשה ישראל ואמר לו דוד ואמר לו מורו אתם היהודים אינכם ראוים להקרא בשם אבותיכם האלו ע"כ אתם משנים שמותם גנאי הוא לכם לישא שם המלך החסיד והישר דאוויד, ועדוארד יותר נאה לך וכן הרבה לדבר בזלזולים ע"ז עכ"ל ועיין בשו"ת מהר"ם שיק (חיור"ד סי' קס"ט) שמביא איך ששר אחד שאל אותו והתפלא על פריצי הדור מבני ישראל המשנים שמותם לשם האומות וזה גנאי גדול. והאריך שם לברר איסור הדבר מקרא ואבדיל אתכם מן העמים דילפינן בספרי קדושים דאסור לדמות להם בשום ענין. ועיין בס' תניא רבתי (סי' מ"ח) על הא דמלמד שהיו ישראל מצויינים שם. וראיתי בס' גבורות השם (פמ"ג) להמהר"ל מפראג שהאריך בענין זה איך שכל ענין גאולה הוא בשאין מתאחדים עם העכו"ם ואין ביניהם התחברות. וזה גורם אם איש יהודי מצויין בשמו עיי"ש. ועיין בס' בני יששכר (מאמר ד' טיול בפרדס ד' ט') נפלאות מדובר שם דברים מאירים ומשמחים ועיין דברים יקרים בס' ייטב לב (ריש פ' שמות אות ח') ובס' קרבן עני (פ' שמות) עיי"ש. וזה יש לפרש ויוסף הי' במצרים ופירש"י הוא יוסף וכו' והי' מלך ועומד בצדקו הכוונה אם כי קראו פרעה בשם צפנת פענח הוא נשאר בשם יוסף וכן נאמר ויצא יוסף על ארץ מצרים וגם נבוכדנצר נתן שמות לחמו"ע ודניאל כי זאת עצת הסט"א כי האדם נמשך אחר השם וע"י קריאת השם ממילא נתמשך ח"ו הישראל אחר עצתם לבטלהו מתורה ומצות. וזה רצונם שיהי' הישראל סר למשמעתם לפרוק עול התורה הם משימין לו שם אחר מסטרא דלהון. ועיין באלשיך עה"פ וכל אשר יקרא לו האדם נפש חי' הוא שמו. כלו' מהיכן ידע מה שמו אלא כשראה מקום ומקור חיותו למעלה מכ"ב אותיות התורה שבהן נברא העולם זה שמו אשר קרא לו. ואיתא בספרים כל איש שם הקודש שלו הוא מקור חיותו. וכבר נודע אשר כל איש ישראל שמו מרומז בתוה"ק כנודע מהרמב"ן ז"ל שהראה לתלמידו שמו אבנר מרומז בפסוק אמרתי אפאיה"ם וכו' באותיות השלישים נזכר אבנר. והגר"א ז"ל הראה שמו בתיבות אבן שלמה וכו' הוא "אליהו "בן שלמ"ה וכדומה עיין בהקדמת ס' פאת השלחן ובזה זכו לגאולה שלא שינו שמם וכן חמו"ע ודניאל נשארו בשמם הקודש. אבל עתה בעוה"ר בעוקבא דמשיחא חוצפא יסגי וקמו אנשי רשע ומשנים שמם ומתביישים בשם ישראל. ותמהני אם יהיו אלו בכלל הגאולה ב"ב. וכימי צאתנו מארץ מצרים יראינו נפלאות שגם שם מתו כל הרשעים בג' ימי אפילה. וזה שרמז (בישעי' מ"ד) זה יאמר לה' אני וזה יקרא בשם יעקב וזה יכתוב ידו לה' ובשם ישראל יכנה. ועיין מדרש רבה (תשא פמ"ז) לשעבר הייתם נקראים כשאר אומות כמו סבתא ורעמא ומשקבלתם תורתי וכו'. וע' בס' שעב"ר סו"פ מסעי ובס' אבקת רוכל ח"ב כלל ב':

. טז)כתב בס' מגיד משרים (פ' שמות) חז"ל דרזין דשמהן תלוי במאי דאמרי רבנן אל תקרא שמות אלא שמות דמאן דאיקרי אברהם נוטה לצד עשיית חסד ומאן דאיתקרי יוסף או הוא גבור בעריות או הוא זן ומפרנס לאחרים כמו יוסף וכן שאר שמות ואע"ג דאיניש רשיעיא אית לי' שמא דצדיקא האי שמא לאו למגנא הוא דמ"מ אית לי' נטייה למדה דרמיז ההיא שמא לי' וכו' עכ"ל. ואיתא בתנחומא (האזינו פ"ז) לעולם יבדוק אדם בשמות לקרוא לבנו הראוי להיות צדיק כי לפעמים השם גורם טוב או רע וכו' עיי"ש. וראיתי בס' מדבר קדמות (מ"י אות כ"ח) שמביא בשם מהר"י שמי ששמו יוסף מסוגל שיתקנאו בו וכן יוסף בגימ' קנאה עיי"ש בארוכה. ועיין בס' באר מים חיים בראשית (דף ל"ג ע"ב). ובשו"ת אורי וישעי סי' קי"ח:

ידידך עוז:

תוכן העניינים

שות תירוש ויצהר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה