אור ברסלב

שות תירוש ויצהר· רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן

סימן פו

סימן פה

ב"ה יום ה' דחנוכה תרנ"ג קראסניבראד. לכ' י"נ הרה"ג כו' מו"ה שלום שכנא שי' אבד"ק בארעמלא:

אחד"ש כנה"ר כו'. כאשר התאכסן כ"ת בביתי בנוסעו להדפיס ספרו מ"ש. ביקש ליתן לפניו איזה הערות קצרות בנוגע לחיבורו היקר. הנני למלאות רצונו:

א) הנה הפרמ"ג (יו"ד סי' י"ח סק"א) במ"ז כ' דאין לסמוך על הדמשק"א שהובא בכנה"ג הגב"י אות כ"ד דאם לא בדק הסכין אצדדין ונאבד לאחר שחיטה דכשירה.

וכ' הפרמ"ג דאין לסמוך על זה. ולכאורה מבואר בהר"ן ריש חולין על דברי ר' זירא שם (ד"ח ע"א) ליבן סכין ושחט בה כו', שכ' בשם הראב"ד ז"ל לא קאמר ר' זירא אלא בדיעבד עיי"ש:

ב) בפרמ"ג (יו"ד סי' פ"ד בש"ד סקמ"ב) כ' בתולעים הנמצאים בבהמה דמשום ספק אסור ליתן לב"נ משום אמ"ה. ועיין בפרי תבואה (סי' ל"ו ס"ק ע"ב). ובתשובות האריכו לענין למכור כבדים שיש בהם תולעים לעכו"ם משום איסור אמ"ה. אכן צ"ע לי לפמש"כ בפתיחת פמ"ג (לאו"ח בסדר הנהגות הנשאל אות מ"ג) וז"ל:

אמנם ליתן א' מהם לב"נ זה וא' לב"נ אחר י"ל וכו' דספק תורה למ"ד מדרבנן אסור א"כ לב"נ משרי שרי. ואף למ"ד ספק מה"ת אסור היינו מקרא ושניהם ממקרא א' למדוה. משא"כ ב"נ אפשר דכי אסרה לי' תורה בוודאי איסור לא בספק איסור וכו' עכ"ד. א"כ גם כאן דהוא ספק לכאורה מותר לב"נ וק"ל. וראיתי שכ"ת מביא קושיותי בספרו משמרת שלום סוס"י פ"ד: ג) בפרמ"ג יו"ד (בש"ד סי' ל"ו סקי"ח) וז"ל:

עוד אומר לך שפ"א בא אלי ריאה ומצא נקודות שחורות הרבה ואמר הבודק כי הם מחמת מורנא שיש תחתי' והראה בחוש כן ואמר שכשירה היא. ואני אומר דטריפה היא דחזינן שניקבו מחיים וכו' מ"מ י"ל דמראין הדברים שתולע נקב וקרום העלה או דלקוי הוא כ"כ וסופו ליפסק וכו' עכ"ל. והנה ראיתי בשו"ת מהרי"ם פאדווא (סי' כ"ב) שכ' בנמצא מורסות בריאה מלאים מוגלא שחורה וכשפותחין נמצאים בהם תולעים והרבה פעמים יש נקבים בהמורסות ובתוכם תולעים וצידד להתיר והביא דברי הפמ"ג וכו' דלא דמי לזה דשם אמר הבודק דמפני המורנא הם שחורות ועל זה לא האמין לבודק אבל יכול להיות שמראה השחורה הוא מחמת המוגלא. וכ' דראוי לקחת המוגלא ולנסות אם חוזר למראה ריאה יעו"ש. אבל לכאורה נראה דהפמ"ג מיירי ג"כ בשיש לתלות המראה במוגלא ועכ"ז טריפה. דהרי כ' ואף דלקמן תולין היינו כשנוטלין המוגלא וכן ראיתי שמפרש כן בהשמטות וחידושים ליו"ד מהגאון מהר"י בכרך ז"ל הנדפסים ביו"ד ד' ווילנא (דף רצ"ח ע"ב) וז"ל:

וגם בנידן המעשה המובא בשפתי דעת שנמצא על הריאה נקודות שחורות הרבה שהטריף אף לדיעות החולקים על התב"ש וכאן יש ג"כ לפקפק דהא יש יותר לתלות דשינוי בעור הוא מחמת המוגלא וכו' אבל כיון שיצא מפיו הקדוש מוכרחים אנחנו לקיים דבריו. שוב מצאתי שפלפל בפי' הפרמ"ג בשו"ת ברכת יוסף (חיו"ד סי' ט"ז). ועיין בשו"ת ח"ס (סי' מ"ד) ובשו"ת טטו"ד (סי' ל"ז) ובשו"ת נפש חי' (ג') ובשו"ת דעת חכמים (סי' כ"ט):

ד) בפרמ"ג יו"ד (סי' ל"ה בש"ד סק"ה) באם יש בצד שמאל שלשה או בצד ימין ד' ויש על אחת בועה דאין טריפה רק ביש על שלשתן דלא נודע איזה היתרת ושם סוף ס"ק מ"ז. והנה בשו"ת טטו"ד מה"ת (סי' י"ח) הקשה עליו מש"ס שבת (דצ"ג) הי' רוכב ע"ג בהמה וד' טליות תחת רגלי בהמה טהורות מפני שיכולה לעמוד על ג' וכו'.

וברש"י שם דכל אחד ואחד הו"ל רביעי עיי"ש. והתם לקולא מכש"כ לחומרא ראוי לומר דכל אחת שם יתרת עלה כיון דהי' יכולה להיות בלא זה. ועיי"ש בטטו"ד (סי' כ"ד. ובסי' מ"ג). והנה לכאורה דברי הפרמ"ג נאמרים בשיש אחת שבה החולשא עיין בתב"ש (סי' ל"ה). אבל שם אין נ"מ בין רגל לרגל ואין שום הפרש במציאות בין כולם. אבל כאן באמת יש להקל בתל"ר בספיקן. ומצאתי כן בשו"ת שערי דיעה (סי' מ"ח) ומביא כסברא זאת במנחות (ד"ח) מנחה לא ברירא קומץ דידה הא ברירא וכו' עיי"ש:

ה)שיטת הפרמ"ג (יו"ד סי' ט"ו) במשבצות זהב, דז' ימים צריכין להיות מעל"ע ועיי"ש ראייתו מש"ס שבת (דקל"ו) ממהיל היכי מהלינן ועיי"ש בשם הגאון ר' שמחה אבד"ק בוברקא שהקשה עליו דאין ראי' מש"ס שבת. אכן עכ"ז הרבה אחרונים מחמירין להצריך ז' ימים מעל"ע וכ"כ בשו"ת נוב"י מהד"ת (חיו"ד סי' ז') לבנו הגאון ר' שמואל לאנדא. ולכאו' נראה כדבריו מדברי המהרש"א ז"ל ביצה (דף ו' ע"א) שכ' להקשות מעגל שנולד ז' ימים קודם יו"ט והי' מוקצה בין השמשות ויום ח' חל ביו"ט וראיתי להישועת יעקב (סי' תצ"ח) שכ' על דברי המהרש"א דלשיטת התוס' ביצה (דף ד' ע"א) ד"ה נימא וכל שאר הראשונים שם מוקצה בה"ש מחמת יום שעבר לא חשוב מוקצה. וכאן נמי משעבר ז' ימים כבר יצא מכלל ספק נפל והאיסור דבין השמשות הוא משום יום שעבר הוא יום השביעי ואין זאת מוקצה. אכן אם נאמר כשיטת הפרמ"ג א"כ בין השמשות הוי מוקצה מחמת יו"ט דהא גם בלילה אסור עד שכלו ז' ימים מעל"ע. ולא מוקצה מחמת יום שעבר והבן אכן בפתיחה כוללת חזר מדבריו וכ' דלא בעינן ז' ימים מעל"ע ועיין בפרמ"ג (סי' תצ"ח או"ח שם) ובפ"ת. ובס' דגול מרבבה וביד אפרים. ובס' משמרת שלום לידי"נ שי' סי' ט"ו:

ידידו:

תוכן העניינים

שות תירוש ויצהר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה