אור ברסלב

שות תירוש ויצהר· רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן

סימן מט

סימן מח

בשם ה' ובעזרתו ית"ש יום ה' שופטים ד' לחודש אלול תרנ"ט פלונסק. כוח"ט בספרן שר צדיקים לכבוד הרב המפורסם החכם השלם כש"ת מ' שלמה נ"י מארקוס בקראקא יע"א:

מכתביו קבלתי לנכון. ואשר דרש ממני להוסיף שנית ידי לברר ענינא דא אשר כבר באתי אליו בכתובים בנוגע לאיסור ופסול מגאוני דור דור. לצאת לכתחלה באתרוגי קארפו בעת שנמצאים אתרוגי ארץ הקדושה. שהמה כשרים ע"פ מסורת וגם ע"פ הסימנים. אע"פ שאינם מהודרים כמו אתרוגי קארפו. הנה טרדות שונות הקיפוני כמים מסביב. ולא אוכל להתהלך ברחבה כאשר עם לבבי והענין סובל אריכות. לברר הדבר הגדול והקדוש העומד ברומו של עולם. לשאוב ממקור מים חיים. מבאר חפרוה שרים גדולי הפוסקים ז"ל בהלכותיהם ותשובותיהם. אשר מימיהם אנו שותין ומפיהם אנו חיים. אכן אמרתי לנפשי לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין וכו' ואצלתי לי מועד קטן לבוא בקצרה בראשי דברים ובלי סדרים:

א) והנה יסוד הדבר הוא מה דנפסק להלכה ולמעשה דאתרוג המורכב פסול הוא למצוה ושורש הדבר הוא בשו"ת מהר"ם אלשיך סי' ק"י והסכימו לזה הפוסקים הרמ"א בתשובותיו סי' קי"ז והטו"ז או"ח סי' תרמ"ט סק"ג והמג"א סוס"י תרמ"ח כ' דאתרוג המורכב לא מיקרי אתרוג כלל ועיי"ש במחהש"ק. וכ"כ השל"ה יש אתרוגים שהמה מורכבים שנוטלין ענף מאילן אתרוג ומרכיב בתוך אילן פאמיראנ"ץ או לימוני"ש או ציטרינו"ס ואותן אתרוגים פסולים וכ"כ הסמ"ע בשו"ת הב"ח סי' נ"ו ובסי' קל"ה בת' הב"ח דאתרוג המורכב פסול משום דהמין לימון הוי כחסר או כיון דנתערבו הוי כברי' חדשה מין שלישי שאינו אתרוג ואינו לימון וכן פסק הלבוש או"ח סי' תרמ"ט הובא בטו"ז ובמג"א שם דאתרוג המורכב פסול משום דנעבדה בו עבירה והוי מצהב"ע. ובשו"ת האלשיך שם כ' שכל חכמי צרפת העידו על הקדמונים שהיו מחזיקים בפיסול את המורכבים וכ"כ הסמ"ע בתשו' הב"ח סי' קל"ו ששאלו לזקנים ומנהיגים בקהלות גדולות ואמרו שמעולם שמעו לפוסלם. ועיין בתשו' הרמ"א בשם זקיני רבינו שמואל יודא מיניץ ז"ל, ועיין בקונטרס אחרון לס' חמדה גנוזה לזקיני הגה"ק מזאלקווא ז"ל (בדף א' ע"ב) שכ' דבתשובת הב"ח סי' קל"ה הוא מהסמ"ע עיי"ש. וגם בשו"ת שבות יעקב ח"א סי' ל"ו הסכים לפסול והביא כן בשם חמיו הגאון מהר"ש ז"ל אבד"ק פראג ומעשה רב שהיה אז בפראג הרב בעל הש"ך ז"ל ורצה להקל שהחזן יברך עליו ונפל האתרוג מידו ונשבר הפיטום וראו כולם שמן השמים הסכימו כמהר"ש ז"ל. וגם קודם מותו של רבינו בעל הש"ך ז"ל צוה לבנו לכתוב אגרת להגאון מהר"ש הנ"ל לפראג שמבקש ממנו מחילה. והודה שהאתרוג המורכב פסול. וכ"כ הברכי יוסף והא"ר באו"ח סי' תרמ"ט והפרמ"ג או"ח סי' תרמ"ח סקכ"ג ובשו"ת הר"ח כהן בהשמטות לאו"ח ובשו"ת מהרא"ל סי' ו' ובשו"ת פני אריה סי' מ"ג ובשו"ת ח"ס סי' ר"ז ובסי' קפ"ג חאו"ח ובשו"ת ר"ע מסטריא סי' י"ח ובשו"ת אמרי אש חאו"ח סי' מ"ז ובשו"ת שואל ומשיב מהד"ג ח"א סי' קמ"ד ומהד"ד ח"ב סי' קכ"ו ובס' חיי אדם כלל קנ"ב (ועיין בשו"ת בית אפרים חאו"ח סי' נ"ו) ובשו"ת השיב משה חאו"ח סי' כ' ועיין בשו"ת בסו"ס נחלת יעקב מהגר"א תאומים סי' א' ובשו"ת חכמת שלמה בסו"ס הר המור סי' ב' ג' ד' ובשו"ת פמ"א ח"ב סי' קע"ג ובשו"ת מהר"ם רוטינבורג האחרונים סי' נ"ט ובקונטרס תפארת בנים בסו"ס חמדה גנוזה לזקיני הגה"ק ז"ל ובשו"ת לב חיים, ח"ב סי' קכ"א קכ"ב קכ"ג ובשו"ת תורת חסד חאו"ח סי' ל"ד ובשו"ת יד אלעזר סי' נ"ז נ"ט ובשו"ת שערי דעה ח"א סי' ט' י' י"א ובמהד"ת סי' ח' ובשו"ת מצפה אריה סי' נ"ב ובסוף הס' שם תשו' הגאון מבראד ז"ל ובס' שדי חמד ח"א מערכת ד' מינים סי' א' אות ד':

ב) והנה בשנת תר"ו נעשה רעש בעולם בדבר אתרוגים המובאין למדינתינו הבאים מאי קורפו אשר יצא הקול עליהם שנלקחו מגינות אשר לא מעיר פארגא. רק ממקומות חדשים מראפיזא ואייא אשר לא שערום אבותינו ואינם מוחזקים בכשרות. ויש חשש שמרכיבים. ואז יצא הרה"ג ר' זיסקינד מינץ מבראד ואסף תשובות מגאוני הדור ז"ל שאסרו ופסלו אתרוגים הללו והדפיס מזה ספר מיוחד הנקרא שו"ת פרי עץ הדר שם מובא תשובת הגאונים הצדיקים מהר"ש קלוגר מבראד ומ' שמחה נתן עלינבערג ראבד"ק לבוב ומ' צ"ה חיות אבד"ק זאלקווא ומ' יעקב נתן יהודא אבד"ק טשארטקוב בשם אדמו"ר הקדוש אור ישראל מרוזין זצ"ל, שעורר בזה לצאת באיסור גם את הרה"ג מ' יוסף אבד"ק ליטין מיאס ומ' יעקב שמשון אבד"ק בעלז ותשו' מ' אלעזר הלוי איש הורוויץ אבד"ק ווינא ומ' נתן שטערין אבד"ק ראווא ומ' שאול לנדא מקראקא ומ' העשיל אשכנזי אבד"ק לובלין זצוקלה"ה:

ג) וראיתי בס' תולדות שלמה צד ק"ה שכתב שזקינו הג"מ שלמה קלוגר דרכו בקודש הי' שלא לברך רק על אתרוג הבא מקארסקיא או מיענעווא ועל אתרוג הבא מקורפו לא רצה לברך ושנה אחת לא הי' בנמצא כאן אתרוגים כאלו רק מקורפו וכמה יגיעות יגע אותו צדיק ולא מצא והחליט בדעתו שלא לברך בשנה הזאת על האתרוג ויהי בערב חג הסוכות בראותו כי אפס כל תקוה אשר יהי' לו אתרוג שיברך עליו הי' לו צער גדול מה שלא ישוער במוח כלל לחם לא אכל ומים לא שתה מרוב דאבון לבו ואחר חצות היום פתאום בא הנושא מכתבים והביא לו מכתב מהרב הגאון המפורסם מו"ה בעריש מייוליש זצ"ל אבד"ק ווארשא אשר בו כ' לאמור היות כי יידע אשר כ' אא"ז אינו מברך על שום אתרוג רק על קארסיקאנער ויעניווער ובשנה הזאת אינם בנמצאים כלל רק גביר אחד שלח לו מאיטליא שני אתרוגים ממין זה לכן שולח לו אתרוג אחד ע"י הפאסט במתנה לעשות לו נ"ר ולעת ערב קודם הכנסת החג הקדוש קיבל האתרוג מהפאסט ולמחרתו בירך עליו בשמחה גדולה ועצומה עד שזלגו עיניו דמעות ונתקיימה בו רצון יריאיו יעשה וכו' עיי"ש וזאת הי' בטרם שנתפרסמו אתרוגי אה"ק, וראיתי בשו"ת בכורי שלמה חאו"ח ח סי' ל"ח לידי"נ הג' שי' שכ' הגאון משאוול שי' וז"ל:

והנני להודיע דבר יקר מה שכ' עדות נאמנה בס' ברכת משה שהעיר שבשנת תקס"ט לא הי' נמצאים בריוח אתרוגים אחרים זולת אתרוגי קארפו והגאון בעל חמודי דניאל ז"ל לא מצא רק אתרוג מקארפו. ובעיר הוראדנא לא נמצאו אז אתרוגים אחרים. ותיקן הוא ז"ל שמצד ספק ברכות יברכו שלא כמטבע הברכה הנהוגה רק בריך רחמנא וכו' אשר קב"ו על נטילת לולב. ובקרוא הגאון מהר"ם סופר בעל חת"ס ז"ל את דברי קונטרסו וטעמו של הגר"ד ז"ל הוטבו דבריו מאוד בעיניו ובמכתב כתוב בחודש סיון שנת תקפ"ו כתב שכן עשה גם הוא ז"ל הלכה למעשה כ"כ שם צד כ"ח עכ"ל. וכ"כ בס' בית מאיר חאו"ח (ד' יוזעפאף תרל"ו) בתשובה שנדפס בסוף הס' מה שכ' הגאון הבית מאיר להוראדנא שאחר החקירה והדרישה נודע לו שאתרוגי קארפו היו מוחזקים לאיסור עיי"ש. וכן ראיתי בשו"ת בכורי שלמה סי' כ"ה אות קפ"ז שכ' גם הנני מעיד שאדמו"ר הגה"ק וכו' מ' אברהם זצ"ל האבד"ק טשעכנאוו לא הי' מברך על אתרוגי קארפו רק על יענאווי מפני שהי' חשש הרכבה על אתרוגי קארפו ולא על יענאווי. ובלי ספק אם היה מצוי אז בימיו אתרוגי ארץ הקדושה שלא הי' מברך על יענאווי רק על אתרוגי א"י עכ"ל:

ד) שוב בשנת תרל"ד ובשנת תרל"ה יצאו גאוני הדור לאסור אתרוגי קארפו ובראשם הגאונים ר' יצחק אלחנן אבד"ק קאוונא ור' יוסף זכרי' אבד"ק שאוול ור' אלכסנדר משה לפידות אבד"ק ראסיין ושאר גדולי רוסיא ונדפסו דבריהם במכה"ע הלבנון שנה י"א נומר ז' מ"ו ומשנה י"ב נומר א' ב' ג' ד' ה' ו' ז' י"א מ"ב מ"ז מ"ט נו"ן וכן במכה"ע הלבנון משנת תרל"ו נומר ג' ח' כ"ז מ"ב מ"ז רק הרה"ג מו"צ דק"ק ווילנא הדפיסו בשנת תרל"ה מחברת בשם הוראת היתר. אכן בהלבנון שנה י"ב נומר י"א מ"ז דחאו דבריהם גדולי הדור. וכן נדפס ס' תוכחת מגולה מאת הרה"ג מ' משה רם ר"מ בקאוונא בשנת תרל"ו בדפוס מאינץ נגד הס' הוראת היתר. והובא שם דף נ"ז שגם הגאונים ר' יעקב יוקב עטליגער אבד"ק אלטונא בע"ס ערוך לנר ור' יצחק דיבער הלוי באמבערגר אבד"ק ווירצבורג אסרו אתרוגי קארפו וכן הגאון ר' אברהם שמואל העיד בתשובתו כי רבו הגאון ר' טעבלי אחד מגדולי תלמידי הגאון ר"ח מוואלאזין ז"ל היה נזהר מלברך על אתרוגי קארפו עיי"ש. ועיין בהלבנון שנה י"ב נומר ב' בתשובת הג"מ נחום מיכל כהנא אבד"ק שוקיאן שכ' וידעתי בבירור כי הגאון האמיתי בעל גט מקושר ועוד הרבה גאונים וצדיקים נ"ע אסרו לברך ולצאת באתרוג קארפירער גם בסביבותינו הרב הגאבד"ק ראסיין ר' אברהם שמואל זצ"ל הי' אומר בפה מלא שאין שום צד היתר. ועיי"ש בהלבנון נומר ג' תשו' הג"מ יעקב אלי' ריבלין אבד"ק ריגא ובנומר ד' מהגאבד"ק אנקונא באיטליא ובנומר ז' מהג"מ באלי בנימין אבד"ק פאסוואל. ועיין בנומר ה' נדפס מכתב הגאון הצדיק מ' מאיר ליבוש מלבים אבד"ק קעניגסבורג בזה"ל:

אודות האתרוגים באמת זה שנים רבות הי' לבי נוקפי על אתרוגי קורפו כי בדקתי אותם כ"פ ומצאתי בהם סימני ההרכבה שעליה היתה תלונת הגאונים בימי קדם. רק לא מלאתי לבי לדבר דבר שאינו נשמע. ועתה שכבר התעוררו גדולי ישראל לאסרם בודאי כל הירא וחרד יקח אתרוגי גינובה וכדומה לברכה עכ"ל. וכן הובא שם בשם הרה"ג מ' נתן הכהן אדלער אבד"ק לונדון ומ' בצלאל הכהן מו"צ מווילנא ומ' שמואל זאנוויל מו"צ בווארשא דאתרוגי קורפו אסורים לבא בקהל. ועיי"ש נומר מ"ט מכתב הגאון מלבים ז"ל באריכות. ובהלבנון שנת י"ג תרל"ז נומר כ"ו הובא מכתב מהגאון מהר"ש קלוגר מיום ב' תזריע תרי"ח להג"מ ח"ן דעמבצער מו"צ דקראקא והוא נדפס בקונטרס מודעה לב"י בברעסלוי בשנת תרי"ט שכ' וז"ל. משנת תר"ו וכו' לא ברכתי על אתרוגי קארפואר ופרגוא וכו' ואם יזדמן שנה שלא אמצא קארסיקאנר לא אברך כלל על אתרוג עכ"ל:

ה) באותו פרק בשנת תרל"ז שלח ידידי הרב הגאון מופת הדור נזר הקודש מ' חיים אלעזר וואקס זצ"ל אבד"ק קאליש בתפוצת ישראל קונטרס שו"ת שנדפס בספרו נפש חיה חאו"ח סי' א' ואילך וזה תורף דברי קדשו:

שאלה במקומות שנמצאו אתרוגים מארץ הקדושה אשר המה כשרים ע"פ מסורת שהמה אתרוגים הראוים לברכה ואינם מורכבים אם מותר לצאת לכתחלה באתרוגי קארפו ולברך עליהם והאריך שם בתשובה וסיים ולדינא כבר נהגו עלמא על אתרוג שנדע שהוא מורכב בוודאי פסול ואתרוגי קארפו לא יצאו מחשש מורכב ובמקום שנמצאו אתרוגי ארץ ישראל שהמה מוחזקים בכשרות ע"פ מסורת בוודאי לכתחלה עכ"פ אין לברך על אתרוגי קארפו וכו' בא לידי קונטרס פע"ה וכו' תשובת כמה גאונים וכו' וכולם יעידון ויגידון כי רק גן אחד נמצא בקארפו מוחזק בכשרות והשאר מורכבים וכל ארץ איטליא אינה יכולה לגדל אתרוגים רק מורכבים בלימון ומעתה כל האתרוגים הבאים עתה מאיטליא והוא מטריעסט אין להם חזקת כשרות. והגאונים הנ"ל כתבו דשם במקומות הנ"ל אין דרים יהודים כלל במקום שגדלים האתרוגים ולא יוכלו להעיד עליהם. וגם כתבו דחשש הרכבה נולד משנת תרי"א שמתחלה הי' שייך כל האדמה לסולטן ושום אדם לא הי' לו רשות לנטוע אילנות וכו' ובו לא נעשה זיוף אך משנת תרי"א ניתן חירות לנטוע אילנות ומאז הרבו המזייפים והמרכיבים וממילא מובן כיון שנודע שלפני ששים שנה התחילו ליקח אתרוגי קארפו אז היו עדיין כשרים ועתה נתוספו הזיופים וכו' ועיין בנפש חי' סי' ד' הנה על דבר המבוכה בדבר אתרוגים דברתי עם המשולחים שנסעו לקארפו והגידו לי כי בהיותם באיי קארפו שמעו מהזקנים יושבי ארץ דשם במסל"ת כי הרבה איים כמו אי ראפיזע יאוע מעולם לא הי' שמה אתרוגים רק לימנעס. ואח"כ כשהתחילו להתייקר האתרוגים הרכיבו האילנות ונהפכו האילנות מלימנעס לאתרוגים וכו' ושאל ישאלו רבים אשר נגזר על זה מחכמי הדור. וגם שנמצא אתרוגים מאה"ק שהמה כשרים עפ"י מסורה וכו' ובשבטי ישראל יידיע נאמנה כי הוסכם אצל חכמי הדור. שבכל מקום שהמצא תמצא אתרוג מארץ הקדושה אין לברך לכתחלה על אתרוגי קארפו ועל פסק זה באו עה"ח מאה ועשרים רבנים גאוני וצדיקי הדור ובראשם הג"מ יהושע אבד"ק קוטנא והג"מ יחיאל מאיר אבד"ק גאסטאנין ודודי הג"מ נחום אבד"ק בילגורייא. ויבדלו לחיים הג"מ אברהם אבד"ק נאשעלסק והג"מ שניאור זלמן אבד"ק לובלין ושאר גדולים שיחיו. י) עוד מביא שם בס' נפש חיה מכתבי הרב הגאון וכו' מ' מאיר אויערבאך אבדק"ק ירושלים תוב"ב בדבר אם האתרוגים מאה"ק המה כשרים במסורה כ' וז"ל:

בעזהש"י את קול אחב"י וכו' מאיי קארפו. ונודע וגלוי לכל החשש שיש עליהם כי המה מורכבים ולכתחלה כמעט רוב גאוני הדור שלפנינו פסלו אותם ואסרו בד"ת לברך עליהם. ורבים ונכבדים מגדולי הצדיקים וגאוני הדור החמירו למאוד שלא לברך עליהם. ועתה בדורינו קמו כמה וכמה גדולי הדור לפסול אותם וכו' על אתרוגי אה"ק הבאים במסורה ימים רבים. ומעולם לא נשמע וכו' כי מוחזקים מכמה וכמה מאות שנים במסורה לברך עליהם וכו'. בפרט כי אחב"י מטפלים בזה וכו' ובודאי האמת הברור כצאת השמש בגבורתו שחיובא רמיא על אחב"י יושבי חו"ל לשמוע להוראת גדולי הרבנים שי' שלא לברך על אתרוגי קארפו באם ישיג אתרוג אשר ממקום קדוש יהלך מאתרוגים הגדלים באה"ק תובב"א שזה כשר אליבא דכ"ע ואינך יש בהם ספיקות טובא. ואשרי הזוכה לברך בשמחה וטוב לב על אתרוג כשר וכו'. ואיסורא רמי' על המברכים על אתרוגי קארפו וכו' כ"ב שבט תרל"ז. עוד הובא שם מכתב שנית מהגאון הנ"ל וז"ל:

בדבר האתרוגים מקור המה באמעל פאחיס הוא כפר מהלך יום א' משכם עד צפת ת"ו ושם יש גנות ופרדסים הרבה כי מסוגל האדמה לגדלם וכו' הגנות האלה המה במסורת מדור אחר דור שלא נמצא בהם מורכבים כלל וכלל לא. וכן העיד זה יותר משלשים שנה רב גדול וצדיק זקן נכבד שאלו הגנות מוחזקים המה מדור דור ביתרון הכשר ובמסורה. גם בעיר שכם נמצא ובכפר נצחא מהלך חצי יום משכם וכפר אלמע רחוק מצפת ת"ו ערך שבעה שעה נמצא אתרוגים. וכן כפר חיטאיא נקרא חיטין נמצא אתרוגים וכולם במסורה וכו'. וכדברים האלה העידו עוד הרה"ג מאה"ק וכו' ר' שמואל העליר נ"י העיד על האתרוגים ששלח הוא מהכולל שהמה ממקומות המוחזקים בכשרות ממאות שנים. ומשם לקחו הקדושים הראשונים אתרוגים לברכה. וכן מאז ועד עתה מברכים עליהם בכל שנה עכ"ל. ועיין בתשו' הג"מ מרדכי גימפל אבד"ק ראזינאי הובא בשו"ת בכורי שלמה חאו"ת סי' ל"ו שכ' באיסור אתרוגי קורפו ואף כי בדורותינו אשר התוה"ק ירדה פלאים ובאותן מדינות החדשים יכהנו שם בשם רב וכו' ונגד זה באתרוגי אה"ק ראיתי בס' תבואות הארץ להרב ר"י שווארץ שבא"י לא נמצא אתרוגי מורכבים ועדותו נאמנה מאוד בעיני באשר כתב לתומו זה כארבעים שנה לפנים וכו' ובשגם עתה ההשגחה מעולה מסורה ביד יראי ה' הרבנים והמומחים באה"ק. וע"כ יהי' חלקי ממי שנמנה להדר על אתרוגי אה"ק וכו' עכ"ל:

ז) עוד כ' שם בנפש חיה וז"ל:

והרב הג' הקדוש מגור כ' מתחלה באגרת כי אתרוגי אה"ק המה בחזקת כשרות יותר משאר אתרוגים ושאין לסמוך על ההכשר של אתרוגים מקארפו אם לא נמצא בהם סימנים המורים שאינם מורכבים. ע"כ במקום שיהיה נמצא אתרוגים מאה"ק שיהיה להם הכשר משם. אין לברך לכתחילה על אתרוגים מקארפו אף אם גם האתרוגים מאה"ק לא יהיה להם סימנים כי המה כשרים במסורה ולכן אין לברך על אתרוגים מקארפו וכו'. ובכל אופן שיהי' עכ"פ מצוה גדולה לברך על אתרוג כשר מאה"ק. אף אם ימצא אתרוג קארפו שיהיה לו סימנים. בכל אלה מצוה לברך על אתרוג מאה"ק ע"כ. וכן מביא שם בשם הגאבד"ק לאדז ומהרה"ק מגראדזיסק זצ"ל. ח) גם ארשום בזה כי לפני איזה שנים שלח לי למנה ידי"נ הרה"ג מ' שלמה אברהם נ"י רזעכטע מאזארקאוו את ספרו שו"ת בכורי שלמה וראיתי שם בחאו"ח מסי' כ"ה עד סי' נ"ב תשובות גאוני הדור אשר כולם כאחד אסרו אתרוגי קארפו במקום שיש אתרוגי אה"ק. ובתוכם המה הרבנים הגאונים בעל נפש חיה זצ"ל. והגאבד"ק שאוול ראזינאי. והג"ר מאטיל הורוויץ מפיעטרקוב. והגאבד"ק קאליש מהר"ש ארינשטיין. והגאון החכם מירושלים ר' יעקב שאול אלישר. והגאבד"ק פאניוועז. ונקרא בשם קונטרס פרי עץ הדר. ותשובותיהם נכתבו משנת תרל"ז והלאה. ובסי' מ"ג בתשו' הגאבד"ק ראזנאי סיים ובענין אתרוגי אה"ק גם לבד המסורה מדורות קדומים ואשר נראה ממהר"ם אלשיך ז"ל שהיו נזהרים מהמורכבים וכו'. ועם כל זה היו יוצאים חובתם באתרוגי אה"ק שגדלו שם וכנראה מתשו' מבי"ט ואין מסורה יותר טובה מזאת. שהרמא"ל והמבי"ט היו באותו הדור ועדותם נאמנה זה שלש מאות שנה וכו' ושמעתי כן בבואי לאה"ק שבשנים מקרוב נתעוררו רבני ירושלים וכו' וזה רבות בשנים שמעתי מידידי הרב וכו' מ' משה אבד"ק יעדוואבנא אבר כ' אביו הגאון הג' וציס"ע מהר"י אייזיר חבר בעהמח"ס בית יצחק שבשנה האחרונה לחייו הובא לפניו אתרוג מאה"ק ושמח מאוד עליו ואשרי יבחר ויקרב להעלות זכרון קדושת האדמה וגידולי' בימי שמחתינו וכו' עיי"ש.

ושם בסי' ל"ח מביא הגאבד"ק שאוול מעשים נוראים איך שעשו זיופים בנתינת ההכשרים על אתרוגי קורפו וכי פ"א נמצא ביד אחד ממוכרי האתרוגים בעיר ראזינאי שהניח ברכה אחריו את חותם ההכשר על אתרוגי קורפו אשר נמצא ביד בנו כאשר ראו אח"כ שהניח החותמות מהכשר אתרוגים על המשניות מבהמ"ד וכו'. וכבר השבתי בזה לשואלי כפי המסופר בענין עגונה שהעלו הרבנים להתירה וכאשר הובאו תשובותיהם לפני הגאון ר' חיים מוולאזין זצ"ל השיב בנחת אמנם הפליאו לעשות לבנות מגדל הפורח באויר על יסוד קושיא אחת אבל בעבור קושיא אחת לא ימות בן אדם. ובימים מועטים בא הבעל המעגן לביתו. ואמר בבדיחותא הפלפולים היו טובים אבל הדיוט אחד הוא הבעל הרס והפיל את כל הפלפולים. וכן אומר אני כי מה יועילו כל צדדי היתר ע"י הכשר על קצת אתרוגי קורפו בעוד שלא הי' הגן פארגו מוחזק כ"כ במורכבים כשאר אתרוגי קורפו אחרי שהיונים הפסידו כל הפלפולים בנטיעתם ובלקיטתם מבלי שיהי' עכ"פ השמש הנוטל הפרס בשומם אותם בתיבה ובשעת נטיעתם אשר נמצאו כמה זיופים וכו' עיי"ש.

ועיין בהסכמות הגאונים על ס' בכורי שלמה שכ' הג"מ רפאל מאיר פאניזל חכם מירושלים. והיטב אשר דבר שמצוה להקדים אתרוגי אה"ק לאתרוגי חו"ל אף אם יהיו מוחזקים בכשרות וכן דעתי נוטה אשר לא יוכל שום חכם או מורה להורות היפך זה וכו' וכ"כ בהסכמות הג"ר יעקב שאול אלישר והג"ר חיים נסים ברוך מירושלים והגאבד"ק קוטנא ושאר גדולים: ט) והנה קודם חג הסוכות דשנת תרמ"ה בהיותי אבד"ק קראסניבראר שלח אלי ידידי הגאון מופת הדור מ' חיים' אלעזר וואקס זצ"ל אבד"ק פיעטרקוב עלה מיוחדת והוא לו נדפסה. וזה תוכנה:

ב"ה יום ו' אלול שנת תרמ"ד לפ"ק פיעטרקוב. אל כבוד רבבות ישראל עם סגולה. ואל ראשי אחינו שבגולה. הרבנים הגאונים. איש על דגלו חונים. ואלפי רבבות ישראל אליהם פונים. ה' עליהם יחי':

הנה מאז הודעתי לכבוד גאונם כי נטעתי עצי אתרוגים בארץ הקדושה בכפר חאטין הנקרא במדרש כפר חטיא והבאתי נטיעות מאלו הכשרים במסורה מדור דור מהגאונים הקדושים אשר בארץ המה אשר שם הי' עד עתה מדבר. ולא שלטה בה ידי זרים. אך עד עתה היו הנטיעות רכות והתנועעו לרוח היום ויוכו מהקוצים אשר סביבותם. אף אלו כשרים ע"פ הדין כי מה שנעשה ע"י קוצים כשר אך לא היו מהודרים כ"כ. אך בשנה זו כאשר זכיתי לעלות אל הר הקודש ושכנתי במדבר לא במלון אורחים. שמתי עיני אל הגנות ביתר שאת ויתר עוז. ותקנתי בכל מה שהי' באפשרי לתקן לטובה. ובעזה"ש גדלו והצליחו במראיתם ותבניתם. יפים במראה ונחמדים בתואר עוד יותר מאתרוגי קארפו. וגם הגנות אשר שכורים המה מהערביים הושם עליהם שמירה מעולה מאוד. והמה יפים ונהדרים. ובודאי כל איש יתלהב ליקח אתרוג מארץ הקדושה. וגם ע"פ דין. וכאשר הסכימו גם צדיקי ישראל וקדושיו. כי במקום שנמצא אתרוג ארץ הקדושה כשר. אף אם הי' אתרוג קארפו נאה ממני מהראוי לברך רק על אתרוג מארץ הקדושה כי מצות, הדר הוא רק למצוה מהמובחר. ומורכב פסול מן התורה. ואתרוג ע"פ דין צריך מסורה וגם אם נסמוך על סימנים. מעוטא דמעוטא המה אשר להם כל הסימנים. כי אף אם יש להם בליטות ועוקצם שקוע עדיין לא נדע אם הגרעינים זקופים ואי אפשר לדעת רק אם נמצאו שני אתרוגים מאילן אחר. ויפתח האחד להכשיר השני. וגם אתרוג בלא פיטום מאה"ק כשר גמור הוא.

כאשר העיד הרמ"א שבימיו רוב האתרוגים היו בלא פיטמות וכל האתרוגים אשר יהיו מארץ הקדושה יהיו באנדערלירט כתב על שמנו ואם יביאו אתרוגים ממקומות אחרים ויאמר עליהם כי ממקום קדוש יהלכון אין לסמוך עליהם ולא לטובת אה"ק היא ואין עדות אחריותם עלי. עבד לעבדי ה' חיים אלעזר וואקס אבדק"ק הנ"ל: גם אנכי מסכים שאם אין סימנים באתרוג מקארפו יש לחוש מלברך על חשש מורכב. ומצוה להדר אחר אתרוג מארץ ישראל. הגם שאינו מהודר ביופי אם הוא ע"פ דין כשר. הק' ארי' ליב מגור:

דברי חכמים אינם צריכים חיזוק והנה גם אנכי מסכים לקושט דברי אמת הנאמרים לעיל. שיש לחוש לאתרוגי קארפו מחשש מורכב ומצוה להדר אחר אתרוג מארץ הקדושה. הק' ישראל יהושע חו"פ קוטנא:

גם אנכי אסכים לכל הנ"ל לטוב. הק' יחיאל מאיר ליפשיטץ מגאסטינין: אמת ניתן לכתוב ולחתום אשר כי ידוע כי כמעט כל הפירות מורכבים בזה הזמן ובפרט מין פירות הללו כמו פאמעראנצין אשר כמעט אינו בנמצא רק מורכבים. לאשר המה טובים ומהודרים ע"י הרכבה. ודאי דיש לחוש הרבה על כל האתרוגים שאינם נשמרים ביחוד ע"י נאמנים מישראל וכל בעל נפש יראה לחוש מאוד לדברים הנ"ל. הק' יחיאל בהרב מו"ה שרגא פייביל זצלה"ה מאלכסנדר:

הנה כבר הסכימו כ' גאוני ישראל וצדיקי דורינו שליט"א שע"פ הדין מהראוי כל אחד להדר אחר אתרוג מארץ הקדושה לברך כי אין בהם חשש מורכבים. וכעת רצונם לחזק הדבר פעם שנית הנה אף ידי תכון עמהם שכל אחד מבנ"י יהדר אחר אתרוג מארץ ישראל. אברהם ישכר הכהן בהה"ק מוהר"ש זצ"ל מראדאמסק:

גם אנכי מסכים לדברים הנ"ל שמחה בונם בהה"ק זצלה"ה מקארטשוב: גם אני מסכים לכל הנ"ל לטובה ולברכה. הק' אלימלך בן הרב הקדוש זצלה"ה מגראדזיסק:

על דבר המודעה שאין לברך על אתרוגי קארפו במקום שיש אתרוגי אה"ק טובים הגם שכבר נדפס חתימתי ע"ז בספרו דמר גם בספרי תורת חסר סי' ל"ד חתמתי כעת ג"כ שניאור זלמן חופ"ק לובלין:

אודות אתרוגי ארץ הקדושה ת"ו דעתי בזה לפי שכלי הקלושה שכל מי שיש לו ריח תורה ויר"ש בלבו יראה להדר לברך דוקא אחר אתרוגי ארץ הקדושה. יען שהם מוחזקים בחזקת כשרים. כי יש לנו לסמוך על מעכת"ו שמשגיח עליהם בעינא פקיחא. ואינו מוצא דבר וכו' וגם משום חבוב ארץ הקדושה. ע"כ מהראוי והנכון עפ"י תוה"ק שכל איש שידו מגעת להשיג אתרוג מאה"ק אסור לברך על אתרוג מקארפו אף אם הוא מהודר ביופי מאתרוגי אה"ק ת"ו. קלונימוס הלוי חופ"ק עיר חדש:

עד כאן לשון המודעה שהשגתי אז ועתה ראיתי שכבר נדפסה בס' שיבת ציון ח"ב צד ע"ב ובס' ילקוט פרי עץ הדר (דף י"ח). ועוד השגתי איזה מודעות מהגאון בעל נפש חיה בנידן זה. וכן השגתי מודעה מחדש אלול שנת תר"ן בחת"י הרה"ג ר' שמשון א"ש מקאליש ור"מ הורוויץ מפיעטרקוב בהתעוררות ליקח אתרוגי אה"ק:

י) עוד ראיתי בס', ילקוט פרי עץ הדר (ד' פיעטרקוב תרנ"ח) מאת ידידי הרה"ג מ' יהודה נח נ"י אבד"ק ברנוב שמביא בדף ט"ו דברי הגאונים אשר יצאו בשנת תרנ"א להחזיק במעוז איסור קארפו ולברך רק על אתרוגי ארץ ישראל וחשב שם את מכתבי הרה"ג הק' מגראדזיסק ומגור ומבד"צ דק"ק בארדיטשוב ומרה"ק מרחמיסטריווקא ומהגאון מקאוונא ומהגאונים מקוטנא ומוולאזין ומקאברין ומביאליסטאק ומקליש ומפינסק ומקאמינקא וממינסק ומראמינק סאראט ברומניה ומבאבריסלב ומבויסק ומקנישין ועוד קרוב לארבעים רבנים גאוני הדור שיחיו שפסקו כן להלכה ולמעשה ומביא שם מהגאבד"ק טשערניגוב שהעיד על הגה"ק מליבאוויטש בעל צ"צ שאמר שאתרוגי קארפו הם וודאי מורכבים. וכן העיד שם המחבר ילקוט פע"ה מעשה רב אשר בבית הרה"ק מ' יהודה ליב איגר זצ"ל מלובלין היה תמיד אתרוג אה"ק. מעת שהתחיל בעל נפ"ח להביא אותם למדינותינו. גם בעת אשר היו כמעט ספק חסרים עכ"ל:

יא) כ"ז אמרתי לבאר השתלשלות הענין לפי סדר הזמנים ואם אמנם כל הגאונים הנ"ל האריכו בפלפול ועומק הלכה לאסוקי שמעתא לא הבאתי דברי קדשם כי יאריך מאוד וכספר גדול בפני עצמו יהי'.

וגם אני ת"ל הארכתי בזה במק"א בהלכה ופלפול בענין אתרוג המורכב ואין המקום לבוא באריכות. עכ"פ אחר כל הדברים האלה מי זה האיש אשר יוכל לעמוד נגד הסכמת גאוני וקדושי משוש דור ודור. אשר גזרו ואסרו את אתרוגי קארפו במקום ובזמן שיש בנמצא אתרוגי אה"ק. ומה טוב ויפה מעשי כבודו אשר מאסף תחת דגלו הסכמת גאוני וגדולי גאליציה שיחיו בזה אולי יכו דבריהם המזהירים והמאירים שורש בלב אחב"י. ויהי' כ' בכלל מזכה את הרבים. וכבר כתבתי לו אשר כל הימים שהנני יושב על כסא ההוראה דרשתי מבני קהלתי לבחור באתרוגי אה"ק. ות"ל נתנו אוזן קשבת לדברי ועתה כמעט לא יראה ולא ימצא אתרוג קארפו בעירי. כי מלבד האיסור הרובץ על אתרוגי קארפו. וכאשר גאוני ישראל צעקו חוצה צא טמא לא יבוא ממזר קארפו בקהל ה'. עיין בס' ילקוט פע"ה (דט"ז ע"א). הלא משום חביבות ארצנו הקדושה מהראוי לכל איש לבחור בגידולי הקדש אשר ממקום קדוש יבואו. הן מצד המצוה בעצמה שנזכיר את אה"ק בזמן שמחתינו. וכאשר כבר המלצתי בזה בפסוקי תהלים קל"ז אם לא אעל"ה את ירושלים על ראש שמחתי ר"ת אעל"ה 'אתרוג 'ערבה 'לולב 'הדס היינו שיהי' ד' מינים על ראש שמחתי זמן שמחתינו מירושלים תוב"ב ועיין בתיקוני זוה"ק בשיר השירים בפסוק אעלה בתמר וכו' דר"ת אעל"ה אתרוג ערבה לולב הדס עיי"ש. ועיין בס' אור המאיר דרוש לסוכות ובס' קרבן עני ח"ת לסוכות. וגם אמרתי בדרך צחות בהפטורת פ' עקב כי נחם ה' ציון וכו' מדברה כעדן היינו שממדבר שממה נעשה ישוב וארץ הנותנת פירות כעדן כי עץ הדעת י"א אתרוג הי' וי"א ענבים סחטה חוה לאדם כנודע לחז"ל במדרש רבה (בראשית פט"ו) ועיין ברכות (ד"מ) וסנהדרין (ד"ע) וכן בארץ ישראל זכינו עתה ת"ל שיש אתרוגים לרוב וכן יין כרמל וזה שסיים הפסוק ששון ושמחה ישיגו כי אתרוג ניטל בזמן שמחתינו. וגם נודע מחז"ל ובחינוך (פ' אמור מצוה שכ"ד) דידוע מצד הטבע דד' מינים משמחי לב. וכן יין ישמח וזה וערבתה כגן ה'. ונודע מש"ס תענית (דף כ"ט) כריח שדה אשר ברכו ה' ובתוס' ריח אתרוגים. ופי' נפלא בעיון יעקב בשם אביו הג' ז"ל דרק אתרוג נתברך עיי"ש. וסיים תודה וקול זמרה היינו תודה בהלל באתרוג והבן. ומה נעמו דברי זקיני הגה"ק מאורן של ישראל 'במקנה' בק"א לה' קדושין (סי' ס"ה סעיף ג') בד"ה צריך לתת וכו' אף דתקנו כבר להזכיר בברכה שוש תשיש ותגל העקרה וכו' צריך לעשות מעשה כדמשמע מקרא שצריך לזכור במחשבה ובדיבור ובמעשה דכתיב אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה וכו' וכדאמרינן ברפ"ב דמגילה זכור בפה וכו' כשהוא אומר לא תשכח הרי שכחת הלב אמור וכן הכא אם אשכחך היינו שכחת הלב אם לא אזכרכי היינו זכרון בפה ואם לא אעלה היינו זכרון במעשה עכל"ק. ואיך לא נעשה זכרון במעשה מצוה כזאת. ור"א הוי מנשק כיפי דעכו עיין כתובות (דף ק"י) ועיין דברים נחמדים במעלות אתרוג מאה"ק משום חיבוב הארץ בס' בכורי שלמה סוס"י כ"ה ועיין בש"ס ברכות, (דף מ"ג) דר"י הי' מברך בורא שמן ארצנו משום דחביבא לי' ארץ ישראל עיי"ש. [ובמק"א הארכתי לפרש דברי הראב"ע (פ' אמור) הנפלאים שכ' והגולה מארץ קור לארץ אדום אם יש לו עינים יודע סוד המצוה הזאת עכ"ל לענין סוד ד' מינים עיי"ש והבן]:

יב) איברא דבלא הני טעמי דלעיל יש לנו להדר אחרי אתרוגי אה"ק כמו שכ' בס' יפע"ה (דף כ') משום דעי"ז יהי' עזר והכנסה ליושבי אה"ק ודרי' החוננים עפרה להשיב אוכל למו להחיות נפשם בצר להם. ומדוע לא נשמע הקול נהי מציון אנקת האביונים הנאנחים מבקשים לחם. וכבר הרעיש ע"ז בדרושי רח"כ (דף י"א). והארכתי בזה בחידושי עה"ת (פ' ראה) בפסוק על כן אנכי מצוך לאמור פתוח וכו' לאחיך לענייך ולאביונך בארצך דמטבע האדם לתת מקודם לאחיו וקרובו ואח"כ לעניים אחרים כי ענייך קודמים ואח"כ לעניי א"י וזה לאחיך ואח"כ לעניך ואח"כ לאביוני ארצך היינו עניי א"י. אבל באמת מבואר (ביו"ד סי' רנ"א) דעניי א"י קודמים לעניי חו"ל. ומה גם דכאן נוגע מקנין ומסחר דנודע מש"כ התורת כהנים (פ' בהר כ"ה י"ד) וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך וכו' מנין כשאחר קונה לא תהא קונה אלא מיד עמיתך ת"ל או קנה מיד עמיתך והובא ברש"י ז"ל שם ובס' והזהיר פ' בהר ועיין בס' שער בת רבים ר"פ משפטים מהאוה"ח שם. וראיתי לזקיני בשו"ת הרמ"א סי' יו"ד בענין דפוס ס' הרמב"ם ע"י זקיני רבינו מהר"ם פאדווא וז"ל:

היסוד הגדול השלישי הנה בת"כ וכו' דאם באת לקנות קנה מיד עמיתך. הנה הוא בהדיא מפורש שאפילו לא הי' הגאון הנ"ל רק כאחד מבני ע"ה זכה בדין והדין עמו כ"ש וק"ו עתה. ואין לומר דזה דוקא כשהעו"ג זה וישראל נותן בערך ובמקח אחד אבל כשהעכו"ם מוזיל טפי שרי ליקח ממנו כדי להרויח במקחו. הנה דברים אלה ג"כ הבל וכו' עיי"ש. ועיין בשו"ת ח"ס (חחו"מ סי' ע"ט וסי' קל"ד) ובפ"ת חו"מ (סי' קנ"ו סק"ו) ובשו"ת תועפת ראם חאו"ח סי' כ"ב. וא"כ כיון דגם אם העכו"ם מוזיל גבי' מחויב לקנות מישראל מכש"כ שיש להרחיק מלקנות אתרוגי קארפו מהעמלקים שמייקרים את השער מידי שנה בשנה. בוחרים את המובחרים שבמובחרים ומקבלים מחירם כסף מלא. וגם מחיר הפשוטים פושטים גלימא דישראל. מוצצים כעלוקה את טיפי דמינו האחרונים ובולעים את רכושינו כמה מיליאן בכל שנה ושנה. אשר הפרי מצ"ע שוה כאגורת כסף. ועיי"ש בס' יפע"ה (דף יו"ד) בשם הגה"ק בעל נפ"ח שכ' אז אמיליאן רו"כ לשנה בולעים העמלקים המה השונאי ישראל גמורים מדור דור הבזה אנו מקיימים מחיית עמלק עכ"פ פ"א בשנה וכאשר הבאתי לעיל מזקיני המקנה בדברי חז"ל כשהוא אומר לא תשכח הרי שכחת הלב אמור וכו' עיי"ש. הלא נודע אשר יושבי אי קארפו היונים העמלקים המה שונאי ישראל (לא כחסידי או"ה אשר אנו יושבים בינותם המטיבים לנו ת"ל) אשר נזהרים בזהירות יתירה שלא לקנות שום דבר מישראל שלא ישוב איזה פרוטה מהם לכיס ישראל ובפרט מה שעשו בשנת תרנ"א שהחריבו כל בתי ישראל בקארפו. וחמסו והשחיתו ונהרגו עי"ז כמה נפשות מישראל. וכל רכוש אחב"י בזזו. ומה עשו שונאינו לאחב"י במארוקא ושלמו רעה תחת טובה מה שקנו אצלם אתרוגים וכבר המלצתי בדרוש במקהלות עם ה' אשר אתרוגי קארפו ומארוקא מהודרים ע"י שזבלו את גנותיהם בדמם של ישראל ע"ד חז"ל גיטין (דף נ"ז ע"א) שבע שנים בצרו עו"כ את כרמיהן מדמן של ישראל בלא זבל עיי"ש ועכ"ז יש קונים פירותיהם למצוה ומברכין שהחיינו בזמן שמחתינו. איך לא ניבוש לומר שאנו מהדרין מן המהדרין שלא יהי' בלאט פלעק על האתרוג. ואין אנו מדקדקים שלא יהי' בלוט פלעק מדמי אחינו הצועקים אלינו מן האדמה. וחז"ל אמרו לנו ותארו לפנינו גזירות יון כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל ענין קרן השור כי שן יש הנאה להיזקו ורגל אין כוונתו להזיק כן יש גלות שהוא עבור הנאתם. ויש בלי כוונה ואז אין העולה כ"כ. אבל קרן כונתו להזיק ואין הנאה להיזקו רק הגזירות המה מגודל רשעתם. ופירשתי בפ' שופטים כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם בין דין לדין בין נגע לנגע דברי ריבות בשעריך וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ה' אלהיך בו וכו' על פי התורה אשר יורוך וכו' לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך וכו' עיי"ש. עיין להרח"ו זצוקלה"ה בס' ליקוטי תורה שם. ועפ"י דרכו בקודש י"ל דאנו רואין בגלות שיש הבדל בין דם ישראל לדם או"ה כמו בקארפו ומאראקקא וראמיניא דדם ישראל הפקר ומותר לשפכו ע"י עלילות שקרים.

ונודע פי' גדול א' נחשבנו כצאן לטבח יובל. כי סוף אדם למות וסוף בהמה לשחיטה. ובאם אדם נשחט הוא שלא כדרך הטבע ואם בהמה מתה הוא ג"כ שלא כדרך הטבע. אכן אנחנו נחשבנו כצאן לטבח יובל כן הוא לשחוט את הישראל הוא בטבע כמו צאן לטבח יובל. וכאשר אנו רואין את האנטיסעמיטין שהמה בחברת צעב"ח. וצער אחב"י לא נחשב אצלם לכלום. דעל כלבים וכדומה החיוב לרחם ולא על איש יהודי. כמאמר הכ' זובחי אדם (היינו אתם קרואין אדם את אחב"י מותר לזבוח ומצוה לרודפם ולירד לחיותם) עגלים ישקון היינו על העגלים יש חברת צעב"ח ונושקין העגלים ומרחמים עליהם. וכן אנו רואין שיש הבדל בין דין לדין היינו בין דין ישראל וזכיותיו לדין או"ה וזכיותיהם. וכן יש הבדל בין נגע לנגע היינו בין נגע ישראל ובין נגע עכו"ם שכל הנגעים אצל ישראל רואין האנטיסעמיטין ואם אחד חטא אז כל ישראל ערבים ונותנים שם כלל ישראל לחרפה ולשמצה. אבל נגעי עצמן אינם רואין. כאשר פי' דל כבודינו בגוים ושיקצינו כטומאת הנדה. שבאם אחד מאו"ה מחדש איזה דבר לטובת המדינה אז מקבל כבוד גדול ויקר נעשה לשמו ולזכרו. אבל לישראל לא נעשה עמו דבר. וזה דל כבודינו בגוים הייני הכבוד דל וריק מאד אבל באם להיפך ח"ו באם א' מישראל חטא ועשה עולה היותר קטנה אז מגדילים חטאו וחטא כל הכלל כטומאת הנדה. וזה בין נגע לנגע. וזה שאמר הקרא כי יפלא ממך דבר למשפט היינו שיהי' לך פליאה ויהי' קשה לך ותתרעם על משפט כזה למה יש נפקותא בין דם ודין ונגע של ישראל לדם ודין ונגע של או"ה ומתרץ הקרא דכל זאת הוא ע"י אשר דברי ריבות בשעריך וע"י מחלוקת וריבות ומדנים בין אחב"י עי"ז כבוד ישראל מחולל ועי"ז שאחד מוסר ומלשין על חבירו לפני או"ה עי"ז נצמח הכל כאשר פי' הח"ס ז"ל לא תתעב אדומי כי אחיך הוא היינו כל רעות שאדום עושה לך הוא נצמח ממה שאחיך מוסר ומלשין עליך כהא דאמר משרע"ה אכן נודע הדבר ע"י שראה מחלוקת דתן ואבירם.וזה כי אחיך הוא היינו אחיך עושה לך וגורם לך הרע שאדום עושה לך. ועוד סיבה שאנו כאן כמו תחת אם חורגת שאין כאן מקומינו א"כ אין חידוש וזאת נצמח ע"י שנאת חנם שהלכו בגלות כמבואר בש"ס יומא (דף ט' ע"ב) ועדיין השטן מרקד ובאם יתוקן זאת נזכה לגאולה. וזה וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ה' אלהיך בו היינו לארץ ישראל ובביתך תמצא משפט צדק עפ"י התורה וכו' וע"י אחדות נזכה לגאולה ע"י שלא יהי' דברי ריבות בשערי ישראל. וכל אחד ירגיש בצרתו ודחקותו של חבירו וידאג בעד פרנסתו והמעלים עין מן הצדקה כאילו שופך דמים עיין בחז"ל מכש"כ שנותן צדקה לשופכי דמים ומשקיע הון ישראל בידי אכזרים. למלאות אוצרות זהב חורי העמלקי המכה עד חרמה. ומדויק היטב מה שמבואר בפסיקתא זוטרתא פ' בהר וכי תמכרו ממכר וכו' או קנה וכו' למדה תורה ד"א שלא יהי' וכו' ולא יהיה קונה אלא מיד עמיתך מפני שהעו"ג אנסים ומתעללים עלילות ברשע עכ"ל סיום דברי הפסיקתא (מה שאינו בתו"כ) להורות לנו על ענין דאתרוגי קארפו דאין לקנות מכמו אלה העמלקים ויונים בקארפו ומאראקקע מטעם שהמה אנסים ומתעללים עלילות ברשע (ולא כטובי או"ה אשר בינותם אנו יושבים תחת צל מלכי חסר יר"ה) ולמה לנו לעשוק את הרצוצים והדלים מאחב"י השוכנים באה"ק. שואלים לחם ופורש אין להם. וראיתי בס' זכרון טוב (דף ד') שמביא שסיפר הרה"ק מנעסכיז מאביו הרה"ק ר' מרדכי זצ"ל אבד"ק נעסכיז איך שמתחילה הי' עוסק במו"מ והי' מקבץ מכל נסיעה של מו"מ דבר מועט עד שקיבץ לו על אתרוג של מצוה. פ"א נאספו לו ששה רו"כ ע"ז. ונסע לקנות אתרוג לבראד כי היה חונה אז בעיר לעשנוב עדיין. ופגע בשואב מים אחד שהיה מוביל מים עם סוס. ומת לו הסוס והיה בוכה ומתאנח ע"ז אמר לו הרב מה אתה בוכה. וסיפר לו המאורע ועמד הרב ונתן לו הששה רו"כ וקנה לו סוס אחר בעדם. ואמר הרב. וכי מה הוא החילוק אתרוג הוא מצות ה' וזהו ג"כ הוא מצות ה'. ומפי השמועה שמעתי שאמר בדרך הלצה כל העולם מברכים על האתרוג ואני מברך על הסוס. ולבסוף זכה אז והביאו לו לביתו אתרוג יפה ומהודר עד מאד עכ"ל הס' הנ"ל. ועיין בהרמב"ם (פ"ו מה' יו"ט) דעיקר שמחת יו"ט הוא אם משמח לב עניים ואביונים ועיין בשלה"ק ליו"ט של סוכות בעמוד השלום. עכ"פ באם נוכל ת"ל ית"ש לקיים מצות אתרוג ועי"ז יהי' מקור פרנסה לעניי ארה"ק. מי זה יוכל לעשות אחרת. הרה"ק מנעסכיז דאג בעד האביון אף לבטל ח"ו ממצות אתרוג. ואנחנו נוכל לקיים שניהם יחד. זה נהנה אחב"י בא"י. ואנחנו לא נהי' חסרים. כי אתרוגי אה"ק בזול גדול נגד אתרוגי יון.

אוי לעינים שכך רואות אשר ישנם אנשים המהדרין במצות וקונים פרי עץ הדר לברך עליהם שהחיינו דוקא מבני אלה שאבותיהם אמרו לאבותינו כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל (כי הדר בא"י דומה כמי שיש לו אלקי והדר בחו"ל דומה כמי שאין לו אלקי וזה אין לכם חלק באלקי ישראל. ואל תקרי הדור אלא הדר שדר באילנו משנה לשנה) בשביל שהפטום גדול בעיניהם כפטום הקטורת. בל יחשוב ה' להם לעון וישובו מדרכם הרעה וה' יסלח להם. אנא אחי חוסו ורחמו חמלו והטיבו לאחינו כמצווה עלינו לעזור איש את אחיו כולנו בני אב אחד נחנו כאיש אחר נחשבנו ישארו הדמים דמי פדיון אתרוגים בעורקינו וגידנו פנו לכם לאחוזתינו ונחלתינו וסחרוה והאחזו בה ותה"ל ענפי הרי ישראל נותנים פרים בעין יפה ויתגדל הישוב בארצינו. נתחזקה בעד עמנו ובעד ערי אלקינו. ובזכות זה בקריב בימינו תחזינה עינינו. בהגלותו לעין כל ובהיכלו כבוד אומר כולו ישוב ה' את שבותנו וישלח משיח צדקינו נגילה ונשמחה בישועתו:

דברי מוקירו בלי מכירו מברכו בכ"ט נצח סלה ועד. ידידו. בשם ה' ובעורתו ית"ש יום ועש"ק האזינו שנת תרנ"ט לפ"ק פה פלונסק פלך ווארשא. אל כבוד הרב המפורסם וכו' מו"ה שלמה נ"י מארקוס בקראקא. אחדש"כ מה מאוד שמחתי על הקול מבשר שהגיע אלי אשר כבוד מעלתו יתן בדפים ספר פרי עץ הדר כולל מכתבים מגאוני וגדולי ישראל שי' אשר הסכימו לאסור אתרוגי קורפו. ומעוררים את אחינו עם קדוש לצאת וליקח רק אתרוגי ארץ הקדושה. אולי יתגלגל זכות על ידו לזכות הרבים. אשר דברי גאוני ישראל שי' ימצאו מסילות בלבבם. ויעוררם לבחור בפרי ארצינו. וגם אנכי מצידי עשיתי ככל אשר הי' לאל ידי. ובהיותי רב אב"ד בעיר קראסניבראד ערך עשרה שנים שלח אלי בכל שנה ושנה כבוד ידי"נ הרב הגאון הצדיק ר' חיים אליעזר ז"ל וואקס אבד"ק פיעטרקוב אתרוגי אה"ק ואנכי נתתים על יד מוכרים ועוסקים בדבר מצוה זו למוכרם לטובת עניי א"י והמעות הנאסף נשלח מידי לידי הרה"ג הנ"ל. נשיא אה"ק במדינתינו. כן זה כששה שנים אשר נתקבלתי לאב"ד דפה והגלילות עוררתי את בני קהלתי שיקחו למצוה רבה רק אתרוגי אה"ק. ות"ל דברי עשו פרי אשר אתרוג מקורפו הוא פה ובהגלילות כמעט בבל יראה ובל ימצא וכחמץ גמור ושאור שבעיסה עצת היצה"ר. וגם מי שאין ידו משגת לקנות אתרוג מא"י הדר ונאה. הוא בוחר בפרי עץ א"י אף שיש עליו בלאט פלעק. מליקח אתרוג מקורפו אף ההדר. מלבד חשש מורכבים ולטותי' דרבנן וגזירתם לרחק אותם מגבול ישראל. אי לזאת מה טוב פעולת כבודו לשלוח ע"פ תבל דברי גדולים שיחיו בענין הקדוש והרם הזה ואחב"י הלא יש להם לב טהור לקבל דברים היוצאים מן הלב. והנאמרים באמת. למען תוה"ק ומצותיה. ולמען כבוד ארצינו הקדושה. ושכרו מהאל הטוב בזה ובבא. ומרוב טרדותי. והש"ק הממשמש לבוא נגדינו אסיים:

ידידו בעזה"י היום ח' אלול שנת תר"ן לפ"ק פיעטרקוב. אל כבוד אלפי הרבנים המאורים הגדולים קודש הילולים כרמי חמד על הרי ישראל שבגול נטעי נעמנים איש על מחנהו ואיש על דגלו חונים תל שכר עדתם אליהם פונים הגאונים המובהקים שבעתים מזוקקים יהי נועם ד' עליהם ויגדלם וינשאם לכל לראש יאר ד' פניו אתם ויברכם סלה וביחוד לכ' הרב הגאון הגדול המפורסם כש"ת מ' צבי יחזקאל שיחי' מיכלזאהן אבד"ק קראסניבראד. אחד"ש תורתו הרמה והנשאה כמשפט ליראי ד' ולחושבי שמו באנו עתה להעיר לבבם על דבר ענין נכבד העומד ברומו של עולם. הנה ידוע ומפורסם זה רבות בשנים אשר כבוד הרה"ג צדיק נשגב המנוח מוהרח"א ז"ל אבד"ק קאליש ופיעטרקוב יע"א רבות פעל ועשה לתת לאתרוגי אה"ק מהלכים בין אחינו שבגולה ובעצבון רוח ויגיעת בשר אין קץ ומסר על רעיון הזה את נפשו הטהורה ממש ובכח כשרונו הגדול עליו פעל על לב נדיבי עם לצאת לעזרתו לעזרת ה' ופזר הון עתק ויטע כרמי אתרוגים מהנטיעות המוחזקים בכשרות מימות הראשונים כמלאכים ממש ה"ה האר"י והרב ב"י והרמב"ן הקדושים והטהורים זי"ע בהגנות אשר קנה בכפר חיטין (הוזכר במדרש בשם כפר חטיאן שם קבר יתרו ע"ה) כדי לזכות את ישראל במצות פרי עץ הדר מארץ הקדושה בלי שום פקפוק וחשש מורכבים ובגודל לבב נכון אשר הי' לו העלה בכח תורתו בספרו נפש חיה לאסור אתרוגי חו"ל במקום אשר נמצא אתרוגי קודש וגדולי הדור הסכימו עמו. אולם עד אשר זכה לראות נצר מטעיו עושה פרי גרעו נטפי דמים רבים מעיני הקדושים אך שתי שנים לפני עלות ארון הקודש השמימה הנטיעות גדלו והצליחו וגם עשו פרי אתרוגים הראוים לברכה וכל אתרוג מאלו האתרוגים הי' חשוב לו כאחת משתי עיניו ותמיד התברך בלבבו לאמור כי לימים יבואו יטה את כל לב אחינו שבגולה לברך רק על אתרוג קודש אשר הוא ברוחו הכביר אמר להספיק להם די צרכם. והתימר להטות את צינור המקלח בשפע רב אוצרות זהב אין חקר לשדה העמלקי שונאינו ומנדינו לסובבהו אל ארצנו הקדושה. ולו עלתה בידו להוציא מחשבתו אל הפועל כי אז ודאי נצמחה תשועה גדולה לישוב ארצינו הקדושה בכלל. ולהמצוה לקיחת פרי עץ הדר בלי חשש ופקפוק בפרט. אך רבות מחשבות בלב איש ועצת ד' הוא תקום ובעון הדור שלא הי' עדיין ראוי לכך נאסף הצדיק הוא נסע למנוחות ואת צאן מרעיתו עזב לאנחות כי נשארו בלי מנהל משען מטה לחמם:

והנה שמו גדולי הדור עיניהם בנו ויבחרו אותנו למפקחים במסחר הקודש לישוב ארצנו הקדוש בכלל. ובעסק האתרוגים בפרט. ויבאו האתרוגים בשנה העברה לידינו אולם אשר אז אין אתנו יודע עד מה במקצוע המסחר הזה כי בעת הזאת רק דרכנו על מפתן המסחר ועוד מפני טעם מספיק לא עלתה בידינו להרחיב את המסחר די צרכו. ובכל אלה גרמה זכות הארץ אשר ד' דורש אותה תמיד ויעשה מסחר פרי והי' ריוח איזהו מאות ר"כ מלבד חובות אשר עוד אצל לוקחי האתרוגים (ומאוד נחלה את פני כבוד הרבנים אשר עדיין החובות במקומותם למושבותם להשתדל בכל עוז לגבותם ולשלחם עוד טרם שילוח האתרוגים למען נשלח להם גם עתה):

ועתה בשנה הזאת כאשר הכנסנו ראשינו ורובינו בעסק הלז נקוה כי נדע לכלכלהו במשפט להסיר את אבני נגף וצירי מכשול העומדים לשטן על הדרך למען נוכל להפיק רצון החפצים להחזיק בעץ החיים. אך דעו נא מורינו ורבותינו אם בכבוד תורתכם לא תעמדו לימינינו ואם אתם לא תסייעו אתנו בסיוע שיש בו ממש לבנות את הישוב הזה שוא נעמול אנחנו בוניו בו. ועתה הביטו וראו כי כל עמלינו וכל חיי אחינו החובקים אדמת הקודש הכל בידכם נתנו. אל אשר תחפצו תטו אם לשבט ואם לחסד לכן נפשינו בשאלתינו ועמינו בערי אלקינו בבקשתינו חוסו על עמלנו ויהיו נא רחמכם על עמלו של אותו הצדיק המנוח זי"ע לבל יעלה בתהו. הושיטו נא את ידכם אלינו ונלך יחד אחוזי יד ושלובי זרוע על דרכינו זה או אז נוכל לבטוח בשם ד' הבוחר בירושלים כי לא נכשל ונשיג את מטרתינו אשר לנו לקו ותהי' הרוחה לישוב ארצינו הקדושה השקולה ככל התורה כולה:

וזה הדבר אשר נבקש ממעלת כ"ת הטיפו על לב אחב"י בכל מקומות ממשלתכם שיעלו את ירושלים על ראש שמחתם ויברכו על פרי הארץ בזמן שמחתינו כי טוב סחרה. כי הפרי וגם סחרה קודש ליושבים לפני ד' בהר הקודש וגם לבם יהי' נכון ובטוח כי יקיימו את המצוה בלי שום פקפוק וחשש אתרוג מורכב כלל וכתבו נא לנו את מהות אתרוגים היינו ערך מחירם וכמה מכל מין אשר יבקשו ונשלח כמבוקשם ובטח ברוח בינתכם הלא תדעו איך להתנהג במכירתם הכל לפי איש ולפי המקום. אם ע"י עושה רצונכם החפצים לקחת חבל במצוה הרבה הזו לשמה. או ע"י סוחרי אתרוגים העמלים על מנת לקבל פרס. אשר ידעתם אותם שלא ישלחו בעולתה ידיהם ויקר דמי אלמנה עני' סוערה לא רוחמה בעיניהם ואולי טוב לשלוח לכאן את הסוחרים ונמכור להם בעמק השוה וניתן להם מקים לראות שכר בעמלם ואם ישיבנו כ"ת אשר עם הסוחרים לא נגיע למחוז חפצינו בשלום יוכלו להתפשר עמם ולפייסם בממון שלא יסחרו כלל הכל כאדם העושה בשלו כי כמוהם כמונו נוגע העסק הזה לנפשינו בשוה.

ועלינו להודיע את כ"ת כי אלו האתרוגים אשר הודיעו עליהם בהצפירה כי נמכרים לטובת ארץ הקדושה לא לנו הם ואין אחריותם עלינו והקונה אותם לא יגיע בזה להמטרה הרצויה האמורה למעלה והמודיע הוא יחיד ורק לרעות את עצמו יצא ולא עבור הכלל כולו יצא אך נהפוך הוא כי הוא רוצה להבנות מחורבנו של הכולל וד"ל. לכן האתרוגים אשר לא יהיו מכורכים בבאנדראל שלנו ידעו כי לא ממקום קדוש יהלכו תקותינו תעודדינו כי דברים האלה יכנסו בקן לבבם מלאים רגש קודש ויקלעו אל המטרה ולו יקר כבודינו בעיני כ"ת להשיבנו ביפה שעה אחת קודם כי הזמן קצר וד' ברחמיו יקבץ הנדחה אל הר זה קנתה ימיני ויושיב אותנו איש תחת גפנו ותחת תאנתו והארץ הנשמה תישיב ונזכה לברך על פרי הארץ בארץ:

נאום שמשון ארענשטיין חופ"ק קאליש יע"א. ונאום מררכי צבי הלוי איש הורוויץ. בשם ה' ג' סיון תרס"ח פלונסק. לכבוד הנגידים מופלגי תורה יראים חרדים ומפורסמים מנהלי אגודת פרי עץ הדר מבעלי גני האתרוגים באה"ק תב"ב. ובראשם כ' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א איש האשכולות אבד"ק יפו מכתבכם הגיעני. ובדבר אשר יסדתם אגודת פרי עץ הדר.

והואלתם להקדיש עמליכם לטובת אחב"י לזכותם באתרוגי אה"ק הכשרים ורצונכם לאסוף ולקבץ חו"ד הרה"ג שי'. וגם אותי קראתם להיות נמנה לדבר מצוה ולהגיד חו"ד. הנה בעיני יפלא הכי דבר גדול וקדוש כזה כלום צריך להסכמות האם השמש תוסיף תת אורה על דברת בני אדם כי טוב היא. הלא כל אשר בשם ישראל יכונה ברוך יאמר לעומתכם ופעולתכם. ויבין וידע כי לא טוב יעשו בלקחם פרי עץ הדר מעם זר מקורפו או גם מא"י שאינם תחת השגחה ומשמרת ואין תוכם כברם ואסורים לבוא בקהל מחשש מורכבים.

ובודאי החיוב לבחור באתרוגי אגודתכם אשר עין חודרת צופי' עליהן לטהרן מכל חשש וסיג מורכב וטבל כפי תעודת רבני וגאוני אה"ק יחיו אשר יתנו עדיהן בקונ' קול בהדר וגל עד:

ובשנת אתרוגי"ם נדפס בקראקא ע"י ר"ש מארקוס ס' פרי עץ הדר ונמצא שם קונט' גדול ממני בענין איסור מורכב. ובחיוב לקיים ולקחתם לכם משלכם מידי עצמינו ובשרינו העוסקות במטע האתרוגים וגידול. ועי"ז תחזקנה ידי אחינו ונקיים גם מצות או קנה מיד עמיתך. ונודע מש"כ זקני בשו"ת הרמ"א סי' י' דגם כשהעכו"ם מוזיל טפי החיוב לקנות מיד עמיתך. מכש"כ שיש להתרחק מלקנות אתרוגי העמלקים שמייקרים את השער. וגם במחיר הפשוטים פושטים גלימא ומוצצים כעלוקות דמי ישראל. ועי' באור החיים ר"פ משפטים כי תקנה עבד עברי וכו' דלפרש"י קשה דהול"ל כי תקנה עברי לעבד ואז לא נטעה שוב בעבד כנעני שקנהו מעברי. אך הכ' בא ללמד שאם יהי' לפניך לקנות עבד עברי ועבד כנעני אז העברי קודם כב"מ (ד"ס ע"ב). ולא תאמר מוטב לקנות כנעני שאעבוד בו עד עולם מלקנות ע"ע שאעבוד בו רק שש שנים. וז"ש כי תקנה עבד אם תרצה לקנות עבד אז עברי קודם ע"ש. והוא ע"ד התורת כהנים פ' בהר דדריש או קנה מיד עמיתך למדה תורה דאם באת לקנות קנה מיד עמיתך ע"ש. ובס' שעב"ר בהר וכי תמכרו ממכר כפל לשון וכו' שתמכור זה שיוכל למוכרה ולהרויח רק לעמיתך. וכן אם תצטרך לקנות יהי' מעמיתך שירויח בו הישראל וכ"ז הוא דבר שזה נהנה וזל"ח שאתה מיטיב לחברך ואינך חסר כלום. וכבר א' ח"א בפ' תולדות (כ"ז מ') ואת אחיך תעבוד וכו' דלכאו' מה זה ברכה לעשו. אבל י"ל דזה עצמו ברכה אשר יעקב יתן עבודה ומלאכה לעשו וישתכר מזה ולא יתן הפעולה ושכרו ליעקב אחיו. ומכאן תוכחת מוסר לאנשים אלו שדרכן כשצריכים איזה פועל לבנין בית וכדומה. או בע"ג ליסע בדרך אינם מדקדקים לשכור את ישראל דוקא. והלא אנשים כאלו אינם עשירים בודאי רק עניים. ושייך עליהם מ"ש וכי ימוך אחיך וגו' והחזקת בו. ויש לו לאדם לבטוח בה' שע"י קיום מצוה זו יתן לו ה' ברכה והצלחה בהבית שבינה או בהנסיעה שנוסע עם בע"ג ישראל מלבד שכרו בעוה"ב. ואפי' אם הוא איש עשיר ולא שייך בו והחזקת בו מ"מ הישראל קודם לענין לקנות ממנו או למכור לו. ועי' ס' אהבת חסד פכ"א. ובפ"ה ס"ו. ועי' בשו"ת ח"ס חו"מ סי' ע"ט וסי' קל"ד ובפ"ת חו"מ סי' קנ"ו סק"ו. ובשו"ת תועפת ראם או"ח סי' כ"ב. ובשו"ת ויחי יעקב חאו"ח סי' ל"ז:

ואיתא (שבת דקל"ג ע"ב) דתניא זה אלי ואנוהו התנאה לפניו במצות עשה לפניו סוכה נאה לולב נאה כו' אבא שאול אומר ואנוהו הוי דומה לו מה הוא חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום וברש"י הוי דומה ולשון אנוהו אני והוא אעשה עצמי כמותו לדבק בדרכיו ע"ש. ופי' דאבא שאול בא לפרש דברי התנא הקדום. כי האמנם ישנם הרבה אנשים יראים המדקדקים במצות ומהדרים אחר תפילין יפים ומהודרים וקונים אתרוג נאה ואינם חסים על ממונם וכן בשאר מצות שבגופם מדקדקים מאוד. אבל כאשר תגיע לידם מצוה שהיא חוץ לגופם שצריך לקיים אותה בגוף אחר כמו מצות צדקה והכנ"א וגמ"ח. בזה אינם מדקדקים כלל על נפש הדל לא יחוסו. וכאשר יבא לפניהם איש מצוק כי יושיעו לו בגמ"ח יאטמו אזנם משמוע בקשתו להלוות לו אף על העבוט. וע"ז בא אבא שאול להוסיף על דברי הת"ק ויאמר כי המלה ואנוהו הוא ליפות את זולתו. והאמת הוא כי טוב ויפה לקנות אתרוג נאה.

אבל עיקר מידת ישראל רב"ר ליפות גם את זולתו מה הקב"ה חנון ורחום וכו'. ולענינינו כי ישנם הלוקחים אתרוגי קורפו ויון באמרם כי המה מהודרים יותר וזה אלי ואנוהו כתיב וע"ז בא אבא שאול לפרש דבמקום שנוגע להספקת עניי אחינו באה"ק אז ואנוהו הוי דומה לו לרחום ולחנון. ומכש"כ בעת שלא די שאינם מקיימים המצוה מן המובחר והידור. אלא שכבר החליטו גאוני ישראל ופסלו אתרוגי יוון. וסיבת הידורם נראה שהיא מהרכבתם בלימוניש. וע"י הכחל ושרק של ההרכבה ידמו שהם יותר יפים. אבל במה נחשב הוא יופי זה לעומת היופי וההידור העצמי והטהור שרק על ידו המצוה נעשית כמאמרה ומקיימים או קנה מיד עמיתך כנ"ל:

וכבר אמרתי בצחות בדרשה בעוררי למוסר נגד הקונים פת עכו"ם דמלבד האיסור (יו"ד סי' קי"ב. ובאו"ח סי' תר"ג) עוברים גם באו קנה מיד עמיתך. וסיפרתי בקהל עם כי בהיותי רב בק"ב הי' איש א' ושמו ראובן שנתן קדימה לקנות פת עכו"ם על פת נחתומי ישראל. ופ"א בהולכי ברחוב העיר בא לקראתי. ביצאו מחנותו של הא"י ובידו צרור סחורתו אשר קנה. אמרתי אליו צפרא טבא ר' פסח. והאיש משתאה וישאל אותי בחימה:

הלא שמי ראובן. ומה זאת אשר רבינו ישנה שמי? לא. עניתיו. כי בצדק שמך פסח ע"ש הקרא 'אשר פסח על בתי בני ישראל' כי הנך פוסח על חנותי אחב"י עדי בואך לחנות א"י שמך נאה לך ואתה נאה לשמך ר' פסח ואנכי לא טעיתי ח"ו הטעות הי' ביום ח' ללידתך בקוראים שמך ראובן וכחז"ל (ברכות ד"ז) ראו מה בין בני לבן חמי אבל טעו בדמיונם. ויש ב"א ששמותיהם נאים ומעשיהם כעורים (מדרש רבה שלח. ובר"ר פע"א). האיש נתעורר לדברי והבטיח לי כי מהיום והלאה יצא אל אחיו. ועי' בס' דעת זקנים (דמ"א):

ובהרמב"ם פ"ו מה' יו"ט דעיקר שמחת יו"ט הוא אם משמת לב עניים ואביונים וע' שלה"ק לסוכות. עכ"פ באם נוכל לקיים מצות אתרוג ועי"ז יהי' מקור פרנסה לעניי ישראל מי זה יוכל לעשות אחרת. ואנחנו נוכל לקיים שניהם יחד. זה נהנה אחב"י בא"י. ואנחנו לא נהי' חסרים כי אתרוגי אה"ק בזול יותר. ומה גם דאתרוג מורה על חסד ורחמים ע"ד זוה"ק לך (דפ"ה) כתפוח כו' זה אברהם ועפ"י תוס' שבת (דפ"ח) דהיינו אתרוג. וע"ש בס' שדי העיר ובס' בינה לעתים דרוש מ"ב:

וכבר פירשתי (בתהלים קל"ז) על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון כו' ע"ד משל המגיד מדובנא ז"ל לא' שבא לעיר אחת לדור שם ונתן לו שר העיר רשות לבנות לו בית בכל אשר ימצא מקום פנוי ויחפש ולא מצא כ"א במקום נהר גדול מכוסה בקרח הנורא בעת החורף והיה סבור שזו קרקע עולם ובנה על המקום ההוא בתים ועליות מורווחים והיה לשחוק לכל עובר עליו ודימוהו למשתגע וכאשר שאל לכל שיחק למה תשחק עלי לא היה איש משיבו כלום. פ"א שאל לאיש א' לומר אמור נא לי מה החסרון יש בבנין זה והשיב לו דע לך כי הבנין הוא באמת מעולה מאד אכן הוא רק אם הי' נבנה על קרקע עולם אבל המקום הזה הוא מקום נהרים ויאורים ותם השמש ונמס הכפור והגליד ויבקע הקרח הנורא ואז ישקע הבנין וכל אשר לך בנהר. וזש"א על נהרות בבל כו' כי בעת ישבנו בבבל הגם שישבנו שם במנוחה בנינו בתים וזרענו שדות ונטענו כרמים בכ"ז בכינו בזכרינו את ציון יען כי ראינו כי כל ישיבתנו אינה על יסודות חזקים רק על נהרות בבל אנו יושבים היינו במצב רע על מקום נהרות ויאורים אשר אנו צריכים תמיד להיות במורא ופחד אולי יבולע שמה כל עמלנו ואנו נהיה לבוז.

ועי' בס' דברי יצחק דרוש י"א אם אשכחך ירושלים כו' מה נעמו בזה דברי זקיני במקנה בק"א לה' קדושין סי' ס"ה שכ' אף דתקנו להזכיר בברכה שוש תשיש וכו' צריך לעשות מעשה כדמשמע מקרא שצריך לזכור במחשבה ובדיבור ובמעשה דכתיב אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה כו' וכדאמרינן ברפ"ב דמגילה זכור בפה כו' כשהוא אומר לא תשכח הרי שכחת הלב אמור. וכן הכא אם אשכחך היינו שכחת הלב אם לא אזכרכי היינו זכרון בפה ואם לא אעלה היינו זכרון במעשה ע"ש.

ואיך לא נעשה זכרון במעשה מצוה כזאת. וכבר המלצתי בזה אם לא אעל"ה את ירושלים על ראש שמחתי ר"ת אעל"ה אתרוג ערבה לולב הדם. כמש"כ הר"ת הזה בתיקוני זוה"ק בשה"ש בפסוק אעל"ה בתמר היינו שיהי' ד' מינים על ראש שמחתי זמן שמחתינו מירושלים ת"ו. וע' בס' אור המאיר ובס' קרבן עני ח"ת לסוכות. וכבר המליץ בס' דמשק"א ר"פ עקב ותאמר ציון עזבני ה' וה' שכחני שמעתי ציון צועק ותאמר עזבני ה'. וה' מה אומר שכחני היינו כנ"ל החיוב לזכור בציון. ומשום חביבות ארצנו הק' מהראוי לכל איש לבחור בגידולי הקדש אשר ממקום קדוש יבואו. ור"א הוי מנשק כיפי דעכו (כתובות דק"י). ובגמ' ברכות (דמ"ג) דר"י הי' מברך בורא שמן ארצנו משום דחביבא לי' א"י. ובמק"א כתבתי בגמ' כתובות (דקי"א) כל הדר בא"י שרוי בלא עון וכו' אנן בסובלי חלאים מתנינן לה. ועי' בס' ברכת אהרן (די"ז ע"ב) לי"נ ש"ב הגאון הג' מ' אהרן לעווין שי' אבד"ק סאמבור בזה וע"ש בחיא"ג מהרש"א. ולעד"נ דהכל ענין א'. דקאמר שרוי בלא עון וע"ז א' אימתי אם הוא דר בא"י וסובל גם חלאים המהלכים בארץ ואיננו עוזב את האה"ק בשביל זה משום חביבות א"י. ועיין ברכות (דף נ"ז) הרואה שעורים בחלום סרו עונותיו שנא' וסר עונך וחטאתך תכופר א"ר זירא אנא לא סלקי מבבל לא"י עד דחזאי שערי בחלמא. והיינו כנ"ל שרוי בלא עון ועי' מה שפי' בזה בסוף שו"ת זכרון יוסף ובמק"א הארכתי בזה ת"ל: ובאחד מדרושי אמרתי בילקוט קהלת שומר מצוה לא ידע דבר רע. אית דאמרי מאן דשומר מצוה ולא ידע אם מצוה היא אם לאו רע הוא לו. ואין רע אלא גיהנם. עפ"י ציור בא' שבא לעולם העליון וראה והנה על שער הגיהנם מלמעלה בבואה שלט גדול. כתוב באותיות גדולות:

פה הגיהנם לרשעים. וישחק בקרבו. וכי גם פה אינם יודעים לכתוב כן? וכי יש גם גיהנם לצדיקים. שכתוב לרשעים ו אבל מפני היראה לא שאל מאומה. ואח"כ נלקח אל מקום אחר. וימצא כתוב על שער החצר מלמעלה שלט גדול. באותיות גדולות:

פה הגיהנם לצדיקים. ויתורץ לו פליאתו הראשונה. אפםס גדלה פליאתו ביותר. וכי נמצא גיהנם גם לצדיקים ? הלא הצדיקים מקומם בג"ע ומה להם בגיהנם. אך עצר א"ע בכל כחו ולא שאל מאומה. ובבואו פנימה גדלה תמהונו עוד ביותר. בשמעו כי השופטים שפטו משפט קשה ומר לאיש א'. יען כי למד בהתמדה גדולה ובקול רם בביהמ"ד בין מנחה למעריב ביום פלוני. ואת השני שפטו בעונש קשה. יען כי נכמרו רחמיו על אלמנה אחת. את השלישי כי נכמרו רחמיו על עני אחד. את הרביעי כי קנה תפילין מהודרים בעד עשרה שקלים. את החמישי כי קנה אתרוג נאה ומהודר בדמים מרובים וכדומה. ולא יכול עוד להתאפק וישאל להגיד לו פשר דבר. ויאמרו אליו: דע כי שדי לא יעות משפט. כי אשר שמעת משפט הראשון. דע כי האיש הזה היה הלמדן בעירו. אבל מדרכו היה להתכבד בקלון חבירו כי אהב כבוד.

וכאשר בא לעירו מגיד מפורסם. והיה ירא אולי יקח המגיד לב שומעיו ויתנו כבוד לשמו. ובזה הלא יחסר לו מכבודו. ע"כ מה היה עושה. כאשר החל המגיד להשמיע את דרשתו. היה פותח את הגמרא ויחל ללמוד בהתמדה גדולה ובקול רם למען לבלבל את הדרשן וישוב בבשת פנים. ולא די שהפריע את ההמון משמוע תוכחת מוסר. עוד הי' מלבין את פני הדרשן ברבים. ואת השני. כי בעת שיצאה האלמנה חייבת מבי"ד בעת ריבה עם איש בעסק דיני ממונות. והאיש ההוא נכמרו רחמיו אז על האלמנה. ולפי דעתו עותו הבי"ד את המשפט נגדה. וידבר סרה על הביד"צ והוציא עליהם קול כי שפטו משפט מעוקל. והסית אותה לילך בערכש"ג. והי' בכלל מגדף לת"ח ועוד ואת השלישי. היה בע"ש עם חשכה בעת אשר החברת מזהירי ושומרי שבת בקשו מהעני שישא סחורתו הנשארת לביתו ואל יחלל את השבת. והעני לא חפץ לשמוע אליהם. ולמען כי ישמע אליהם שברו אצלו בשוגג קדרת חרס שמחירה ג' פרוטות. והאיש הזה נכמרו רחמיו על העני ויחרף ויקלל את חברת שומרי שבת והמחזיקים בבריתה. ואת הרביעי. כי האיש ההוא היה לוה ולא משלם. וקנה התפילין בכסף זרים. ואת החמישי. כי קנה אתרוג קורפו מורכב להתהדר בהדר למען הכבוד. ואם כי הרב שבעירו השמיע בדרשתו מאיסור מורכב ודעת הפוסקים בשו"ת מהר"ם אלשיך סי' ק"י. ושו"ת הרמ"א סי' קי"ז. וטו"ז או"ח סי' תרמ"ט. והמג"א סי' תרמ"ח. ושל"ה. והסמ"ע בשו"ת הב"ח קל"ה. והלבוש ועוד. ועיין בשו"ת שבו"י ח"א סי' ל"ו מעשה רב מהש"ך ז"ל בזה. וזה שיאמר הילקוט אית דאמרי מאן דשומר מצוה ולא ידע אם מצוה היא או לאו רע הוא לו ואין רע אלא גיהנם. כי יוכל היות שגם בעד מצוה שחושב אדם שעושה ינחל גיהנם ע"י. ועולם הפוך ראיתי וכו'. ועי' בס' עט"ח דרוש כ"ד. והנה בימים מקדם ידענו מחשש מורכב רק באתרוגי יונים. ועתה נודע כי גם באה"ק ישנם גינות עם אתרוגים מורכבים. ויוכל להיות ח"ו בכלל שומר מצוה וכו' ולא ידע אם מצוה היא וכו' ואין רע אלא גיהנם. כי אמרו ז"ל (עירובין די"ט) ג' פתחים יש לגיהנם א' במדבר וא' בים וא' בירושלים כו'. וזו היא ששנינו ציני הר הברזל כשרות זו היא פתחה של גיהנם. דלמא היינו דירושלים ע"ש. היינו דיוכל להיות פתח לגיהנם גם ע"י אתרוגי אה"ק. לכן מה גדול ונשא. קדוש ויקר הוא עבור כלל ישראל כולו. ההתאגדות מכל בעלי הגנות באה"ק לאגודה אחת בשם אגודת פרי עץ הדר. וצדקת ה' עשיתם ומשפטיו עם ישראל. אשריכם שזכיתם לזכות את הרבים. ונברך לאלקינו בשמחה רבה כי נמצאו לנו גואלים להמצוה הק' על אדמת הקודש. להציל את כלל ישראל עם ד' מהאתרוגים המורכבים. ובודאי החיוב מל כל איש לעמוד לימינכם בכל אשר תשיג ידו למען יהי' בכוחכם ברצות ה' לשכלל ולהתפתח את הפרדסים. וע"י אחינו עובדי אדמת הק' על הרי יהודה. יצמח ישע ופדות להמצוה הזאת.

בהשגחה טובה שיהי' המסעים מטעי פרי עץ ההדר הטהור והטבעי כדת של תורה. ועי"ז יפרח ויתפתח גם ענף עץ חיים חדש שתחזקנה בו משפחות אחב"י למאות בהררי קודש. כה דברי המצפה לעזרת ה' וישועתו. בא יבא נא גואל צדק ומצא כדי גאולתו. יקבץ נדחיו אל מכון הר ציון כי שם ביתו ונעילה ונשמחה לפני ה' בהיכל קדשו בב"א:

תוכן העניינים

שות תירוש ויצהר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה