שות תירוש ויצהר· רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן
הקדמה
לרבי צבי יחזקאל מיכלזאהן זצוק"ל:
לשיקבה"ו:
יתברך הבורא וישתבח היוצר, יתעלה המשפיע ויתהלל המושיע, יתרומם המרחם ויתנשא המשגיח, אברכה את ה' בכל לב ותהלתו בפי, שוש אשיש בה' תגל נפשי באלהי, שהחייני וקימני והגיעני לזמן הזה, זה היום עשה ה' אגילה ואשמחה בישועתו, כי זכיתי להוציא לאור את ספרי שו"ת תירוש ויצהר ח"א. וכבר הובא בש"ע או"ח (סי' רכ"ג, בבאה"ט סק"י) בענין ברכת שהחיינו על ספרים חדשים, ושם בשע"ת משו"ת הרדב"ז וח"ג סי' תקי"ב) כ' לברך, וכ"כ דו"ז הגאון יעב"ץ בספר מור וקציעה, אך לא נהגו כן, ואם גמר ספר בכתיבה בחידושי תורה וכש"כ בהדפסה. כ' המוק"צ שיברך, ויש שכ' שיברך בלא שם ומלכות, שחייב להודות לה' על שזכהו לכך, ובעל גדולי תרומה בגמר הדפסת הספר דרש ברבים לשבח ה' שזכה לכך כמ"ש בספרו בינה לעתים (דף ל"ג) ע"ש, ובמג"א (סק"ה שם) כ' דעל ספרים חדשים אין לברך שהחיינו דמצות לאו להנות ניתנו, ובס' מגן גבורים שם מביא משו"ת מהר"י בי רב (סי' ס"ב) בשם חכמי הספרדים מהר"י אקקפי, ומהר"ש אלגזי, והר"ש בן עזרא, שהסכימו דברך בקונה ס"ת א"כ ה"ה בספרים ע"ש, ועי' בס' ילקוט הגרשוני שם למש"כ המ"א דמצות לאו להנות ניתנו מביא מנתיבות המשפט (חו"מ סי' ע"ב סקי"ז) השיג על הקצה"ח שכ' דשואל ספר פטור באונסין מטעם דמצות לאו להנות ניתנו, דהטו"ז יו"ד סי' רכ"א סקמ"ג) כ' דת"ת ליהנות ניתן, ופלא דהגאון מליסא הביא בסידור דרך החיים בדיני ברכת שהחיינו דברי המג"א הנ"ל, ועי' בהק' שו"ת נפש חיה:
והנה ספרי כולל רי"ח תשובות בהלכה, וחי' ופלפולים בסוגיות הש"ס, ואיזה עשרות תשובות לשואלים בעניני אגדה ודרוש מפני שהכל רצים לדברי אגדה ומכש"כ בימינו אלה אשר כולנו נרדפים נאנחים ונדכאים, וגדל חמת הלחץ כי באו מים עד נפש, אריות ונמרים שוטטים ברחובות לטרוף את השה, ד' יחמול יחוס וירחם, ובבר"ר (פס"ו) תירוש זה אגדה, ומה גם כי הלכה ואגדה צמודים (עי' לקמן בסי' קצ"ז, ובסי' רט"ז), וכבר הורו לנו חז"ל (ב"ק ד"ס) יתיב רב אמי ורב אסי קמיה דר' יצחק נפחא מר א"ל לימא מר שמעתתא, ומר א"ל לימא מר אגדתא, פתח למימר אגדתא ולא שביק מר, פתח וכו' ולא שביק מר וכו', ובעיון יעקב שם מק' אי הוה בעי למימר להו מלתא דאגדתא ומלתא דשמעתתא הי' יכול לומר להם הא והא ע"ש תירוצו. עכ"פ חזינן דפתח מראש למימר אגדתא, ועי' במס' סופרים (פ' ט"ז) עפ"י נוסחת הגר"א ז"ל א' ר' יצחק לשעבר כשהיתה הפרוטה מצויה היתה נפש אדם מתאוה לשמוע דבר הלכה עכשיו שאין הפרוטה מצויה נפש האדם מתאוה לשמוע דבר אגדה, ובילקוט (יתרו רע"א, ושה"ש תתקפ"ו) כי חולת אהבה אני אר"י ב"א כשהיתה הפרוטה מצויה וכו' ועכשיו שאין הפרוטה מצויה, וביותר שאנו חולים מן המלכיות, אדם מתאוה לשמוע דבר מקרא דבר אגדה ע"ש:
ובגמ' (שבת דפ"ז). ויגד משה דברים שמושכין לבו של אדם כאגדה, ובגמ' ותענית ד"ו) לימא מר מלתא דאגדתא, ובגמ' (סוטה ד"מ) ר"א דרש באגדתא ור"ח בשמעתתא, וספחתי בסוף ספרי קונטרס תפארת בנים שו"ת וחידושים מזקניי וקרוביי הגה"ק זי"ע שהיו בכתי"ק, כמו שאומרים אפי' דבר אחד טוב מציל על כל הספר, ואם ח"ו דברי לא ימצאו חן, או טעיתי בעוה"ר, אז עכ"פ דברי קדשם יצילו צל ספרי, וחידושיהם לאמיתה של תורה יצילו גם ספרי מן המדורה, וכמא' העולם שושן או פרח יגן על כל הכרך, גם הצגתי בספרי כמה וכמה שו"ת אשר כבר נדפסו בשמי בספרים שונים, וקבצתי אותם למק"א, גם איזה שו"ת שכבר נדפסו בספרי דגן שמים על מס' פסחים ור"ה (ד' פיעטרקוב שנת תרס"א), כי הרבה רבנים ות"ת דופקים ער פתחי לתת להם ספרי דג"ש, ולא אוכל למלאות בקשתם, כי אינם עוד תח"י, ונמצאים רק א' בעיר ושנים במשפחה, בפרט כי רובם נאבדו ונשרפו בעת מלחמת התבל, כידוע אשר אלפים ורבבות ספרי קודש הלכו לאיבוד ולבזיון בעירות שונות, ובינם גם ספריי אשר היו מפוזרים בעירות שונות אצל הרבנים ות"ח, כי אז הדפסתי אלף ספרים וכולם פיזרתי ע"פ תבל במתנה בלי מחיר לרבנים ומו"צ ות"ח לומדי תורה, ובתי מדרשים אשר נחרבו בימי הזעם, המלחמה האיומה ל"ע:
קראתי שם הס' תירוש ויצהר לרמז בו שמי, כי ר"ת יצה"ר ר' צבי הירש יחזקאל, ותירוש כנ"ל (מבר"ר פס"ו), ונמצא הרבה פעמים בתנ"כ, כמו במדבר (י"ח י"ב) יצהר וגו' תירוש, דברים (י"א י"ד) ותירשך ויצהרך, יואל (ב' י"ט) והתירוש והיצהר, הושע (ב' כ"ד), חגי (א' י"א), נחמי' (ח' י"א), דברים (ז' י"ג) מלכים (ב' י"ח ל"ב), ד"ה (ב' ל"א ה') תירוש ויצהר, שם (ל"ב כ"ח), ירמי' (ל"א י"א), נחמי' (י' ל"ח) תירוש ויצהר, ועוד הרבה:
וכגון דא הנני מודיע לכל הרואה בספרי בל יסמוך עלי למעשה, כי באלה לא חפצתי, ואם רבן ומאורן ש"י הגאון ר"י פאלאק ז"ל לא רצה לחבר ספר על הוראות ופסקים מהאי טעמא שלא יסמכו עליו לומר הלכה כבתראי (כמבואר בשו"ת רמ"א סי' כ"ה), ומה יענה רש ונקלה כמוני, כי אין מלה בלשוני, ולחמי לחם עוני, די לפני יגוני, אשר לאב"ד נמכרתי בעוני, (ועי' בהק' דות הגה"ק מ' שאול ז"ל אבד"ק אמשטרדם לס' בנין אריאל, ובהקדמתי לספרי בית יחזקאל) כי הייתי רק כמצדד ולהעיר לבב המעיין, או כמסדר ומלקט מספרים, ואם אחר עיונו הטוב יטיבו הדברים בעיניו אזי יוכל לצרף גם דעתי העני', ואם שגיתי ח"ו אתי תלין, כי הרבה ילדות עושה, והרבה ענינים בכתבו בימי הנוער ובימי חורפי. ואני מיראי הוראה, ובגמ' סוטה (דכ"ב) מה דכתי' וכו' זה ת"ת שלא הגיע להוראה ומורה וכו' אף שהוא ת"ח:
ומאז בתחילת החורף דשנת תרמ"ד שהתחלתי להורות שאלות בזאמושטץ ע"ח, כמעט קיימתי דברי הפרי מגדים או"ח (בסדר הנהגות הנשאל, סדר השלישי א') המורה צדק כשיבוא לפניו איזה הוראה יעיין בספרים ולא יורה על פה לא יבוש מהמלעיגים באומרים כי הוראה צריכה להיות מיד וזירוז וכו' ע"ש ד"ק*). ומה גם כאשר נתקבלתי לרב בעיר שמעתי מהרה"ג מ' מאיר אבד"ק זורמין ז"ל שבהיותו אברך קיבל היתר הוראה מהגה"ק ר' שמואל שינאוור אבד"ק נאשעלסק ז"ל, ואחר שנתן לו ההורמנא אמר לו, תדע, שבשעה שבאים אל הרב לשאול שאלה, הוי כאלו שואלים אותו מה אמר ה' בזה כשר או טריפה, והרב שפוסק הדין הוי כאלו אומר "כה אמר ה' כשר או טריפה" כ' בהק' ס' משמרת שלום ח"ב שסיפר לו הגמהרש"ם מבערזאן כי בעת שקיבל היתר הוראה מהג' מהרש"ק מבראד זצ"ל, כשהלך ללוותו שאל אותו כללי הוראה אתה יודע ודימה ששואל אותו אם למד כללי הוראה שבש"ך יו"ד סוס"י רמ"ב, והשיב לו אדרבה אני רוצה שאדמו"ר ישאל אותי בזה, והשיב לו הג' מהרש"ק, כלל גדול אומר לך שבעל הוראה צריך לבקש מהשי"ת, ויאמר עיני לשמיא נטלית רבש"ע אתה תצילני ממכשול בהוראה, והוא בברכות (פ"ד מ"ב) תפלת רנב"ה, ושם בגמ' ולא אכשל וכו' ולא אומר וכו', ועי' בס' שה"ט ד"ל, ובס' מאיר עיני הגולה דמ"ב, ע"ד זקני הק' הרר"ש מנ"ש זי"ע:
קרסניבראד בקיץ תרמ"ה עשיתי לי גדר, בל"נ, אשר בכמה הלכתות מיוחדות בש"ע, לא אומר פס"ד והוראה מבלי להביט בש"ע, ואף אם השאלה יבוא לפני ואביט בש"ע, ושוב אחר חצי שעה יבוא שואל אחר באותה שאלה עצמה שהוריתי, עכ"ז מחויב אני שוב שנית לפתוח הש"ע, כמו בהלכות פסח, נדה, ועוד איזה הלכתות מיוחדות, וגם עשיתי כצוואת ש"ב הנאון מליסא ז"ל (אות ז') שמקבלים ע"ע בין לדין ובין לטעות וכו' כמבואר בהקדמתי לס' פינות הבית באריכות ע"ש:
ואל המעיין אשימה התנצלותי בל יאשימני ח"ו טעיתי לפרקים, יען מצודת השגיאה פרוסה, ובפרט לאנוש כערכי אשר לימודי הי' בעוה"ר מתוך צער יסורים ודוחק פרנסה, ושמעתא צריכא צילותא כיומא דאסתנא (מגילה כ"ח ע"ב), ואבנתא דליבא בכיסא תליא מילתא:
וכצאת ספרי לאור עולם אפרוש את כפי לאל גומר עלי אברכהו מקרב ולב עמוק, רוחי נמלאה רגשי קודש שפתי נעות וקולי לא ישמע כי בלשוני אין מלה ודברי לעו להביע די תודה על כל תגמולוהי והביאני עד הלום, וגלי הזמן אשר יהמו יחמרו סביבותי והתיצבו כמו נד למורי ורוב הרפתקאות דעדו צלי בעוה"ר ועצרו בעדי לשום עין חודרת צל ספרי, ומה גם על אשר השבתי ותדשתי בילדותי טדם נתקו כפות רגליו מבית הדפופ, ולא יכולתי לשית עליו נוספות ולהרחיב פארותיו כאשר הי' עם לבבי, ואקוה לד' כי האנשים אשר רוח חכמה נוססה בם, ואשר לא אל נתיב הקנאה והתחרות יסבו בלכתן, נעימות ידברו:
ואליכם אישים הוגי תורה אקרא, שמעוני וישמע ד' לכם, אל תדברו דופי או דברי לצון והיתול נגד ספרי, ולא אהי' ח"ו כגורם ללה"ר, ובגמ' (ערכין דט"ו) תנא דבי ר' ישמעאל כל המספר לה"ר מגדיל עונות כננד ג' עבירות ע"ז וג"ע ושפ"ד, כתיב הכא לשון מדברת גדולות וכו' ע"ה, ובאבות דר"ג (פכ"ו, ופכ"ט) איסי בן יהודה אומר מפני מה תלמידי חכמים מתים בלא זמנן לא מפני וכו' ולא מפני וכו' אלא מפני שהן בוזין בעצמן ע"ש סי' הבנ"י, וי"ל הכונה ע"ד שא' בס' אמת ליעקב להג' מליסא פי' גמ' (שבת דל"ד) ת"ח לא כ"ש, דע"י שיפרכסו זא"ז למען הרבות חמדת התורה וכו' יתרבה כבוד התורה ויגיע לחלקו יותר, ואם להיפך בוזין בעצמן והבן. ואני רק לאנשים אשר כגילי, חברים המקשיבים לקולי, ותלמידיי אשר סביב לשלחני תלי"ש הו"ל ספרי, ואם באיזה ענינים מצאתי שכבר הובא כדברי באיזה ספר, שמחתי יותר שכונתי לדעת הגדול, וא' מגאוני הדור אמר, שבאם הוא מצא את אשר חידש, בספר שכבר נדפס, הי' שמח, וזה הי' לו לסימן אשר חידושיו המה בדרך הישר, כי בדרך הישר הולכים ונוסעים עוד הרבה אנשים, ובדרך עקום אין מוצאים עוד הולכי דרכים, והוא תוהו לא דרך:
ועתה דלו עיני למרום וממגינת לבי אקרא ואתנפל לפני ד' כי ירביצני בנאות המנוחה וההשקט על מבועי התורה והיראה ויתן כח ליעף, כי באו ימי הזקנה ושיבה ת"ל, ועוד אזכה להו"ל ספריי הכתובים עמדי, ה"ה על פרשיות התורה בשם "אמרי יחזקאל", ועל ההפטרות בשם "מעט צרי" על ג"כ, תהלים, על כל הש"ס, וע"י, על הגש"פ פרקי אבות, על המועדים, פסח, שבועות, ר"ה, יוה"כ, סוכות, גם על חנוכה, ופורים. ות"ב, שו"ת מהד"ת, ופירושי כל פסקי מהר"ם ריקאנטי, וספר הכללים על סוגיות הש"ס. על דרושים, וכמעט כולם ת"ל מסודרים לדפוס, וזכות אבותי הגה"ק יעמוד לי: דברי הכותב נותן הודאה לשעבר, ומתחנן על העתיד, ונזכה בקרוב בבנין אריאל, ובמהרה יקבץ פזורי ישראל, יבוא נא המבשר טוב משמיע, משיח צדקינו יבא ויגיע, ובזמירות נריע:
הכו"ח כחצות הלילה אור יום ד' חיי י"ט מרחשון שנת תרצ"ז לפ"ק: צבי יחזקאל מיכלזאהן, בלאאמו"ר המנוח מ' אברהם חיים זצ"ל כעת בועד הרבנים דפה ווארשא:
ובשו"ת שאילת יעב"ץ ח"ב (סי' כ') כ' וז"ל, שמעתי מאמ"ה (הוא זקני החכם צבי זצ"ל) בשם גדול הוא בעל ספר חלקת מחוקק ז"ל שאין אדם רשאי להורות עד שיהא בכחו לעקור ולמחוק סעיף מן הש"ע וכו' אך ח"ו להקל בפסק הש"ע ולבלתי סור ממנו ימין ושמאל, כי לשמים שיאו ובכח התורה והפלפול וגבורה של תורה יחזור ויתקן מה שחשב לעקור ולמחוק ולהעמיד הדת על תלה ויהי' כסותר ע"מ לבנות לאמיתה של תורה, ועי' בקונטריסי אקדמות מילין די"ד בראש ס' דברי גדורים באריכות:
סיפר לי המופלג, וו"ח מ' עזריאל לעווי מקאסניטין נ"י אשר אביו הרה"ג ר' יעקב אהרן אבד"ק הנ"ל קיבל היתר הוראה מאת הגה"ק בעל אבני נזר זצ"ל, ושאל אותו אז, מאיזה ספר הנך רגיל להורות אם מהפמ"ג או מהרב מליסא והשיב אביו כהרב מליסא, יען שהוא אומר הלכה ברורה, והפרמ"ג מניח בצ"ע, וההכרח להכניס א"ע בדין, וא' הגה"ק הנ"ל בשם חותנו הק' אדמו"ר מקאצק זצ"ל שאמר, הטועה בפרמ"ג כטועה בדבר משנה, כי הראשונים המה עתה כדבר כדבר משנה, וסיים, אינני אומר לך דעה אחר מי תפסוק, ותוכל להורות כמו שתרצה, רק הנני אומר לך שמי שאיננו יודע באיזה דין את דעת הפרמ"ג בזה, ויוכל להיות שאם הי' יודע מהפמ"ג הי' פוסק כדעתו, אז הוי כטועה בדבר משנה עכ"ל:
בהיותי בקרלסבאד בפרוץ המלחמה, הי' שם בין הפליטים מקראקא י"נ הגאון מ' יצחק כ"ץ ראפפורט ז"ל (חתן דמו"ר הגה"ק מביאלא), וסיפר לי אשר מונח תח"י מכתב כתי"ק ר"ש קרוגר זצ"ל מבראד שכ' אל אביו הגאון ר' שבתי רפ"פ ז"ל אבד"ק דאמבראווא, שביקש ע"י מכתב מהגרש"ק שישלח לו היתר הוראה כי הכירו כבר פא"פ בהוראה והשיב לו רש"ק במכתב וזה תוכנו:
הנה השגתי מכתב מהרה"צ ר"מ מפרימישלאן שכותב אלי, הייתי אתמול בשמים וראיתי על כ"ת קטרוג גדול איך שהוא נותן היתר הוראות בנקל לכל דורש, ונגזר עליו מיתה ח"ו, ואנכי המלצתי עליו ואמרתי כי אפעול אצל כ"ת שלא ימהר עוד לתת סמיכה, ואם אמנם אינני מאמין כ"כ בדבריו עכ"ז למיחש מיבעי, ע"כ קשה עלי לתת היתר הוראות, רק אדעתא דגברא רבא כמוהו לא עשיתי גדר כי הוא בודאי יורה יורה ידין ידין וכו', ע"כ תוכן המכתב ולא הלשון ממש. כי המכתב השאיר בביתו בקראקא:
וכבר נודע מ"ש הנוב"י זצ"ל בהק' בח"ב וז"ל, טרם אכלה לדבר, אבקש מרב וחבר, עלי לא יסמוך, כי אינני מוסמך, ובפרט שהרבה תשובות, מילדותי כתובות. ובאתי רק כמזכיר והקורא יבין ויכיר, ואם הדברים נכוחים, יקבלו כעולת מחים עכל"ק, ואם גאון הגאונים, אדם גדול בענקים כותב כן. מכ"ש פעוט כמוני זבוב קצוץ כנפים מה נעני אבתרי', ועי' הק' שו"ת פרי השדה מיד"נ הגאון זצ"ל: