שות שתי הלחם· רבי משה חגיז
שאלה לז
הנה על דבר אשר שאלני מעכ"ת בדברי מרנא הש"ע בא"הע דקשיין אהדדי דבסי' קנ"ד בדין טוענת שאין לו גבורת אנשים כתב דכופין לגרש ולא יתן כתובה מפני שמכחישה ואלו בסי' ק' ס"י גבי אשה שהוציאה שטר כתובתה ואין עמה גט ואמרה לבעלה גרשתני והוא מכחישה וא"ל לא גרשתיך פסק חייב ליתן כתובה אבל לא תוספת ויהבינן לה וגבי דין דאין לו ג"א דסי' קנ"ד אפי' שאינה תובעת כתובתה לא מהימנא לכתובה מפני שמכחישה:
אען ואומר דבאמת לכאורה הוא קושי עצום אסיריו לא פתח ביתה יוסף וזה ימים ושנים נתקשתי בו ומצאתי בספרים שנתקשו בו ויישבוהו ואם זכרוני אינו לי כמכזיב הרב המובהק בש"ך בס' גבורת אנשים אשר לו מתארך בביאורו ע"ע כי לעת הזאת מעכ"ת ידע טובא שאני מחוסר זמן ומחוסר קריבא י, מחוסר כל הספרים שאין לי לחפש אחריהם אך ורק כאומן בלא כלים אומר מ"ש לפע"ד ואם המצא ימצא באיזה ספר על שמו יקרא דהי"ת יעיד עלי כי לא ראיתי בשעת שאלה זו והנה נ"ל לומר דצדקו דברי רבינו ז"ל יחדיו דהנה ידע מר דהרשב"א והרא"ש ז"ל למדונו להועיל דכשהאשה אומרת גרשתני ולא תבעה גט מתחזקת חזקה דאינה מעיזה פניה דודאי אינה מתקלקלת עצמה שתנשא ויהיו בניה ממזרים דחלילה לבנות ישראל ולהכי הוא דמהימנן לה אף לכתובה אך לשאר טענות שמחמתן תובעת הגט והוא מכחיש עיקר טענתה אע"פי דיש חזקה דאינה מעיזה לא אלימא כולי האי רק לגט ולא ולא לכתובה כיון דהוא מכחישה א"כ חזרנו על המקרא דאין לנו אלא הוראת רבינו דפסק בשולחן הטהור שלו כסברת הטול ז"ל דלא מהימנא לכתובה ובודאי דידע דאביו הוא הרא"ש ז"ל ס"ל הכי ובעל העיטור הכי ס"ל והיש מפרשים שהביא הרשב"א ז"ל אולי סטראי נינהו א"כ פשו להו טובא הגאונים דס"ל דלא מהימנא לכתוב' ובפרט דהוא לאוקומי ממונא ביד הבעל זה הוא לפע"ד לפי דוחק השעה ובהניח לי אחפש ואעמוד על בוריין של דברים שכתבו האחרונים ליישב דברי רבינו כי היכי דלא ליפלגו אהדדי והי"ת יאיר עינינו במאור תורתו:
ובהא דקי"ל דאתתא יכולה לטעון בעינא חוטרא לידה ומרא לקבורה דאיבעיא ליה למר אם לה בנים מאיש א' אם יכולה למטען הכי או לא דמיתה לא שכיחא ובפרט בתרי או תלת שכתב מעכ"ת שיש לה או נומר דרוצה היא שיהיו לה עוסקין הרבה באמת גם בזה זוכר אני דישנו בכתובים אך ורק מחסרון הספרים כאמור אין בידי להכריע:
אמנם עלמ"ש עוד אגלה לו דעתי זה דבר פשוט ואינו צריך לפנים דאשה דאין לה וסת קבוע אלא רואה לפעמים לי"ב יום ולפעמים בט"ו ולפעמים בעשרים יום עד שלש שבועו בודקת עצמה בכל הימים המסופקים אצלה מהם ומשמשת וק"ל:
והנה על דבר אחרון שסתם מעכ"ת דבריו וכתב דהיה צ"ע מה שהביא הרב בעל ההג"ה ס"ד סי"ד דאפשר דילדה איתתא לששה חדשים או פחות ולא פי' מה נתקשה בזה אומר אני דודאי נתקשה מר דהנה בגמרא בפרק אלו נערות דף ל"ט בסוגיית יש בגד בקבר וכו' מוכח בפי' דבשיתא ירחי לא קא ילדה עי"ש אי משכחת לה כדכתב הרב ז"ל למה לא אוקמה בגמרא האי בעיית יש בגד דמשכחת לה באופן זה דהזכיר הרבז"ל ובגמרא חש להאי קושיא וקא"ל אלא הכי קמבעיא ליה יש בגד בקבר ופקע כח האב וכו' עי"ש דזה היום קרוב לי"ד שנים שנתקשתי בזה ואח"כ מצאתי להרב בעל חלקת מחוקק שהרגיש בזה עיין עליו ואם מ"ש מר הוא ענין אחר יודיעני כי דיבור של מעכ"ת חביב עלי וש"ש.
: